דרכון ירוק למתחסנים? אלו הבעיות המשפטיות
(צילום: שמוליק דודפור)
ההתקדמות מעוררת ההתפעלות של מבצע החיסונים הלאומי מביאה עמה גם דילמות משפטיות ואתיות כבדות משקל. האם מי שמחוסן לנגיף הקורונה יהיה זכאי גם לזכויות מיוחדות כגון כניסה למסעדות, אירועי תרבות, חדרי כושר ומלונות? האם המדינה יכולה ליצור הבחנה חוקית בין קבוצת המחוסנים בחברה וקבוצת הלא מחוסנים? האם בתוך קבוצת הלא מחוסנים ניתן להבדיל בין מי שאינו מתחסן מבחירה לבין מי שאינו יכול להתחסן מסיבות אובייקטיביות כגון ילדים מתחת לגיל 16, נשים בהריון או בשל בעיות בריאותיות?
הממשלה מקדמת בחודשים האחרונים את פרויקט "הדרכון הירוק". הדרכון הירוק יאפשר למי שנושא אותו כניסה למקומות ולפעילויות שונות כגון מופעי תרבות, אירועי ספורט, כנסים, אירועים ומוזאונים. פרויקט זה מעלה את השאלה האם ההבחנה שתיעשה כעת בין אוכלוסיות שונות בחברה – בוודאי כאשר מדובר במי שאינם יכולים להתחסן מבחינה אובייקטיבית – היא חוקתית? האם הדרכון הירוק יצלח את המבחן המשפטי?
באף מדינה בעולם, כולל ישראל, לא נעשה עד היום שימוש בתעודת חיסון כתנאי למתן זכויות בסיסיות כגון חופש התנועה. ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא לא לעשות שימוש ב"דרכון מתחסן" גם כעת במגפת הקורונה. נכון להיום מרבית מדינות אירופה מתנגדות אף הן לשימוש בתעודת מתחסן, ובימים האחרונים מתנהל דיון ער בקרב מדיניות אירופה בנושא, כאשר יוון ומלטה, המבוססת על תיירות, קוראות לאיחוד האירופי לאמץ מתווה של "דרכון מתחסן".
פרויקט הדרכון הירוק בישראל צריך לעמוד בשני כללים חוקתיים בסיסים כדי לצלוח את המבחן המשפטי: ראשית, יש לבחון את התכלית של פרויקט הדרכון הירוק. השאלה היא האם פרויקט הדרכון הירוק משרת מטרה ציבורית חשובה. בתחילה נטען כי הדרכון הירוק יהיה אמצעי לשם עידוד הציבור להתחסן, כלומר מעין "גזר" למי שבוחר להתחסן, ובכך לעודד את מרבית האוכלוסייה להתחסן. לאור הביקוש הרב לחיסונים, וההתקדמות יוצאת הדופן של מבצע החיסון, נראה כי תכלית זו אינה רלוונטית עוד.
תכלית נוספת היא להחזיר ענפים שונים לפעילות תוך מניעת סיכון בריאותי. ואולם, בהקשר זה עולה השאלה האם במצב בו רוב האוכלוסייה תהיה מחוסנת תהיה עוד תכלית בריאותית לדרכון הירוק? למשל, אם בחודש מרץ הקרוב, כפי שהצהיר ראש הממשלה, כ-70% מהאוכלוסייה וכמעט כל האוכלוסייה בסיכון יהיו מחוסנים, האם עדיין ישנה תכלית בריאותית למנוע ממי שאינו מחוסן להיכנס למופע תרבות או למסעדה? האם תיתכן עוד התפרצות של מגפה במציאות בה יש "חסינות עדר"? על שאלה זו יצטרכו גורמי המקצוע במשרד הבריאות להשיב טרם השקתו של הפרויקט.
נתניהו על הדרכון הירוק: "לממש כמה שיותר מהר"
(צילום: ליהי קרופניק)
שנית, לצד הגשמת תכלית ציבורית חשובה, כל פעולה שלטונית שיש בה פגיעה בזכויות יסוד צריכה להיעשות לפי עקרונות המידתיות והסבירות. מכאן שהשימוש בדרכון הירוק כתנאי כניסה למקומות ציבוריים צריך להיעשות בדרך מידתית. בהתאם לעקרון זה לא ניתן להתנות כניסה למקומות הבאים בדרכון ירוק: משרדי ממשלה ומוסדות ציבור, בנקים, בתי תפילה, מקומות חיוניים, מקומות עבודה, תחבורה ציבורית, אוניברסיטאות ומוסדות חינוך וכדומה. מכאן שהשימוש בדרכון הירוק יהיה בעיקר באירועים חד-פעמיים כגון מופעי תרבות, אירועי ספורט, כנסים, אירועים ומוזאונים ובתחום התיירות והפנאי. כלומר, לא ניתן להתנות קבלת שירותים חיוניים או מימוש זכויות יסוד, כגון חופש הדת והזכות לחינוך, בחיסון לנגיף הקורונה.
בנוסף, לפי עקרון המידתיות יש לאפשר למי שלא התחסן את האפשרות לקבל דרכון זמני כגון באמצעות בדיקת קורונה מהירה או בדומה למתווה "האיים הירוקים" באילת וים המלח. הצעה זו נידונה לאחרונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
אין ספק שהשימוש בתעודת מתחסן לסימון אוכלוסייה, ומתן הטבות לאוכלוסיית המתחסנים הוא חסר תקדים, לצד אתגרים מורכבים אחרים שהביאה עמה מגפת הקורונה. החזרה של התרבות והפנאי לפעילות מלאה היא בשורה שרבים מצפים לה, ופרויקט הדרכון הירוק יכול לתרום לה. ואולם, בהנחה שיעילות החיסון קרובה למצופה, חיסון מרבית האוכלוסייה יבשר על הפיכת הקורונה לגורם תמותה שולי ביותר בישראל, ולכן השאלה העיקרית שעל משרד הבריאות לתת עליה מענה היא מה התכלית של השימוש בדרכון ירוק כאשר שיעור כה משמעותי מהאוכלוסייה יהיה מחוסן, והאם תכלית זו משרתת תועלת העולה על הנזק לקבוצת האוכלוסייה שתיפגע מכך שלא יהיה בידה דרכון ירוק.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומנהלי במרכז הבינתחומי הרצליה.
"עולם התרבות יהיה הראשון ליהנות מהדרכון הירוק"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שלשום כי הוא מעוניין להביא את תוכנית הדרכון הירוק למימוש "מוקדם ביותר". הוא ציין: "גם כשנעשה את זה נמשיך לחבוש מסכות כי הנגיף עדיין כאן, ויהיה בקרב האוכלוסייה שטרם התחסנה". נזכיר שוב, אחרי קבלת המנה השנייה יקבלו המתחסנים "תעודת מתחסן" שתהיה תקפה שבוע לאחר החיסון השני ולמשך חצי שנה. ייתכן שבהמשך יוארך תוקף התעודה בהתאם לנתונים שיתקבלו על יעילות החיסון.
רה"מ נתניהו ואביב גפן סיכמו: "עולם התרבות יהיה הראשון להנות מהדרכון הירוק"
(צילום: עומר מירון)
בנוסף, המתחסנים יקבלו גם את "הדרכון הירוק" שמאפשר כניסה לפעילויות שונות שכיום הופסקו לגמרי בשל הגבלות הקורונה וייפתחו רק למי שיחזיק בדרכון הירוק. במשרד הבריאות הדגישו שנכון לעכשיו הדרכון הירוק לא יופעל במערכת החינוך, במקומות העבודה, בחנויות הרחוב, בתחבורה הציבורית ובבתי התפילה.
לפי פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, הדרכון הירוק ותעודת המתחסן חשובים לשלושה דברים: "חסינות עדר, שכבת הגנה להפעלת שגרת חיים בטוחה, וקידום תהליכי פתיחה של המשק".
מאוחר יותר הודיע נתניהו על מתווה סיוע לתחום התרבות בגובה 70 מיליון שקלים שיועברו בעוד מספר שבועות לרשויות, אשר יהיו מחויבות להשתמש בהם עבור הופעות והצגות. כמו כן, שישה מיליון שקלים מתוכם יועברו לאמנים ותיקים. "עולם התרבות, שהוא מהעולמות הסגורים, יהיה הראשון שיהנה מתוכנית הדרכון הירוק", הכריז. "סוף סוף יש תקווה ואופק קרוב", אמר שר התרבות והספורט חילי טרופר. הזמר והיוצר אביב גפן שנפגש עם השניים הוסיף: "אני גאה מאוד, ישראל תהיה הראשונה לפתוח הופעות".
על פי המתווה, תוקם קרן רשויות מקומיות לעידוד מופעים ביישובים השונים בגובה של 40 מיליון שקלים, בנוסף ל-24 מיליון שקלים שנותרו מהמסגרת התקציבית של הקרן משנת 2020. בנוסף, תוקם כאמור קרן סיוע לאמנים במצוקה בגובה של שישה מיליון שקלים. הקרן תהיה משותפת לקרן יהושע רבינוביץ' לאומנויות ומפעל הפיס.
