בסרט הקאלט "בחזרה לעתיד" שולח המדען המטורף דוק בראון את הנער מרטי מקפליי במכונת זמן לשנת 1955. כשמרטי מספר לדוק הצעיר מי הנשיא ב-1985, זה מניב בתדהמה: "רונלד רייגן? השחקן?! אז מי סגן הנשיא - ג'רי לואיס?".
גם התקשורת לא התלהבה מהעובדה ששחקן קולנוע מתמודד על הנשיאות. כתב הבית הלבן של U.S. News, קנת וולש, הגדיר את רייגן: "שחקן סרטים סוג ב', קאובוי מסוכן, אינטלקטואל קל משקל וימני חסר לב".
לסלי סטאהל מ-CBS סיכמה ב-1984 את תקופת כהונתו הראשונה של רייגן וטענה שיש פער בין הופעותיו המצולמות, שבהן הוא מפגין אנרגיה והתלהבות, לבין עשייתו הדלה. ראש צוות הבית הלבן, ריצ'ארד דראמן, ענה לה: "תודה שהבאת את התמונות היפות ביותר בכהונתו. אני מבטיח לך לסלי, אף אחד לא האזין לפרשנות שלך". רייגן נבחר לכהונה שנייה.
רונלד רייגן נשיא? זכרונות מ-1955
הרושם היה שפניה של הפוליטיקה השתנו מאז לנצח. התחילו לדבר על הופעות, לא על תכונות. הרי רוב הבוחרים מכירים את המועמדים דרך המסך הקטן. אלה צריכים להיות מיפי הבלורית והתואר, בעלי כריזמה, שיודעים להישיר מבט אל המצלמה ולכבוש את לב הצופים. ואיפה אפשר למצוא כדוגמתם? באולפני הקולנוע והטלוויזיה.
ישנה כיום הסכמה שמדובר באיש עסקים כושל שהצליח להציג את עצמו כסיפור הצלחה. זו הייתה התרומה הגדולה של הריאליטי "המתמחה". הצופים, מתברר, התייחסו למופע הטלוויזיוני כמציאות
אבל המציאות הייתה שונה. מרייגן עד דונלד טראמפ, טייקון שהנחה במשך 11 שנים תוכנית ריאליטי בטלוויזיה, לא נבחר איש במה לנשיאות. היו כאלה שגלגלו את הרעיון בראשם כמו וורן בייטי, הבמאי ושחקן הקולנוע מוערך, ששקל לרוץ לנשיאות בשנת 2000. אבל לפי סקר שנערך בקרב בוחרים דמוקרטים נתמך סגן הנשיא דאז אל גור בידי 61% מהנשאלים, 24% אמרו שיצביעו לסנאטור לשעבר (והכדורסלן לשעבר) ביל בראדלי, ו-9% בלבד תמכו בבייטי שירד מהרעיון.
התברר שכדי לזכות בנשיאות לא מספיק רקע של מי שכיכב על המסך הקטן או הגדול, אלא נדרש משהו נוסף. רייגן התבלט בעת תקופתו כשחקן דווקא כיו"ר ארגון שחקני הקולנוע ולאחר מכן כיהן במשך שתי קדנציות כמושל קליפורניה. בסקר מ-2017 של רשת הכבלים האמריקנית C-SPAN, נבחר רייגן למקום התשיעי בדירוג הנשיא הטוב בהיסטוריה, מבין 43 הנשיאים שכיהנו עד אז.
ומה לגבי טראמפ? אם תסריטאי בהוליווד היה מציע לעשות סרט או סדרה על הבחירות בארה"ב לפי האירועים שראינו בארבע השנים האחרונות, הוא היה נפסל ונזרק מכל המדרגות בשל בעיית אמינות גם עבור סרט בדיוני. זה נראה כמשהו שנוצר בהשפעת סמי הזיה. מין רכבת שדים של עליות, ירידות ותפניות בלתי אפשריות, שמתאימה לילדים שהולכים ללונה פארק ולא לאנשים מבוגרים.
אבל בשיטה הדמוקרטית הרוב צודק, גם כשהוא טועה. טראמפ עמד בפני מבחני קבלה לא פשוטים כדי להיבחר כנשיא ב-2016. הוא ניצח בפריימריז הרפובליקניים שורה של מושלי מדינות וסנטורים, ובבחירות הכלליות הוא גבר על הילרי קלינטון, סנטורית מוערכת ולאחר מכן שרת החוץ.
גם כיום, כשהוא מואשם בטיפול כושל בקורונה, שגורמת לפגיעה קשה בבריאות ובכלכלה, טראמפ עדיין ניצב על רגליו. הסקרים הארציים נגדו, אבל במדינות המתנדנדות, שקובעות את גורל הבחירות בשיטת האלקטורים, המצב עדיין נזיל. הסיכוי לכאורה אינו גבוה, אבל טראמפ עשוי להפתיע.
וגם אם יפסיד, טראמפ ייזכר כפוליטיקאי-על שידע לנצל עד תום את חוקי המשחק התקשורתיים. שלא לומר לחוקק אותם בעצמו. ישנה כיום הסכמה שמדובר באיש עסקים כושל שהצליח להציג את עצמו כסיפור הצלחה. זו הייתה התרומה הגדולה של "המתמחה", תוכנית ריאליטי על איש עסקים המפטר עובדים בשלב הניסיון שלהם. היא שרטטה דמות של מנהל קשוח הפועל ביעילות להצלחת העסק שלו. הצופים, מתברר, התייחסו למופע הטלוויזיוני כמציאות.
זהו גם הדימוי שהצליח טראמפ לשווק במרוץ הפוליטי: הוא יהיה זה שיעזור לאמריקה להיות שוב גדולה (סיסמה שבה רייגן השתמש בקמפיין שלו לנשיאות). תחת המעטפת הפטריוטית הזו הופיעו אמירות גזעניות כנגד מהגרים ומיעוטים לאומיים שמחבלים בהשגת המטרה. אמריקה הפכה לעסק וטראמפ למומחה שיפטר את כל מי שמפריע להצלחתו.
התקשורת הליברלית הממוסדת התייצבה נגד המסרים האלה ותקפה אותו ללא הרף, ובתגובה השתמש טראמפ בטוויטר כדי לייצר נוכחות מתמדת בסדר היום הפוליטי. העובדה שיריביו נאלצו להתייחס למהלכיו יצרה את הרושם שהם מפחדים ממנו. אחד מהם הודה: "במקום להתעסק בניהול הנשיאות הכושלת שלו, אנחנו משחקים לידיו בתגובות על ניהול הטוויטר שלו".
העיתונאים מנו בקפידה את העובדות השקריות בדבריו, אבל טראמפ ידע לייצר הופעות מנצחות. הוא היה חוזר על מה שנתפש כבדיות, בשפת גוף בוטחת, עם רקע של המונים מריעים.
אותה לסלי סטאהל, שסיכמה את כהונת רייגן הראשונה, ערכה עם טראמפ ראיון לסיכום ארבע שנותיו בתפקיד. הוא ידע שהטקסטים שלה יהיו קשים ויצר תמונה מנצחת כאשר קם מכיסאו באמצע השאלות ונטש. ראש המטה שלו אולי התקשר אליה לאחר מכן ואמר: "לסלי, אני מבטיח לך שאף אחד לא יזכור את הפרשנות שלך, אלא את הקימה של דונלד".
ואם טראמפ יזכה בכל זאת בבחירות (שיסתיימו רק לאחר ספירת הקולות של המצביעים בדואר), ויכהן ארבע שנים נוספות, ייתכן שבסקר בעתיד הוא ייבחר לעשירייה הראשונה של הנשיאים הטובים ביותר בכל הזמנים.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
