קארים חאן, עורך דין בריטי בן 50, נבחר אתמול (יום ו') לכהן כתובע הבא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לתקופת כהונה שתימשך תשע שנים. הוא יחליף ביוני הקרוב את התובעת היוצאת פאטו בנסודה, שמשאירה מאחוריה כמה סוגיות בוערות ובראשן ההחלטה האם לפתוח בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה אפשריים בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה - חקירה שמדאיגה מאוד את ישראל ועלולה להביא לצווי מעצר נגד בכירים בה או במפעל ההתנחלויות.
בדרך לחקירה נגד ישראל בהאג? סיקור באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
בחירתו של חאן ככל הנראה מביאה לאנחת רווחה מסוימת בירושלים. בכירים בישראל העדיפו אותו מבין ארבעת המועמדים שעמדו אתמול להצבעת נציגי 123 המדינות החברות בבית הדין. הם אמרו כי הוא נחשב לפרגמטי וכי הוא מתנגד ל"פוליטיזציה" של בית הדין – האשמה שבישראל מטיחים כעת בבית הדין בעקבות הפסיקה הדרמטית שלו בשבוע שעבר, שבה קבעו השופטים בו כי יש לו סמכות שיפוטית ב"שטחים הפלסטיניים", עקב הצטרפותה של הרשות הפלסטינית לבית הדין.
באותה פסיקה נתן בית הדין אור ירוק לפתיחה בחקירה כזו, כשהתובעת היוצאת פאטו בנסודה אותתה כי היא תומכת בפתיחתה ובהתמקדות בה לא רק בפעולות צה"ל - בעיקר במהלך מבצע צוק איתן - אלא גם במפעל ההתנחלויות. חקירה שכזו תוכל לבדוק גם את הפעולות של ארגוני הטרור הפלסטיניים, כמו ירי רקטות לעבר יישובים אזרחיים בישראל. אולם בנסודה עוזבת ביוני את תפקידה, וההערכות הן כי מי שיקבל בפועל את ההכרעה בשאלת פתיחת חקירה יהיה מחליפה.
בהצבעה אתמול בוועד המדינות החברות בבית הדין ניצח חאן שלושה מועמדים אחרים, בראשם עורך הדין האירי פרגל גיינור, שמשמש כיום כשופט בבית המשפט המיוחד שהוקם לבחינת פשעי המלחמה בקוסובו, וכתובע בטריבונל שהוקם לבחינת פשעי מלחמה בקמבודיה. גיינור שימש גם כנציגם של פלסטינים במסגרת הבדיקה שהתקיימה בהאג בנוגע לפשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים. בארה"ב ובישראל חששו מבחירה בגיינור, שהביע עניין בהרחבת תחומי העיסוק של בית הדין וצפוי היה לצדד בחקירה נגד ישראל.
חאן, שסומן כפייבוריט בהצבעה, לא זכה בסיבוב הראשון במספר הקולות הנדרש, 62, אלא ב-59. גיינור זכה ב-47 קולות. בסיבוב השני, ולאחר ניפוי שני המועמדים אחרים - תובעים מאיטליה ומספרד - ניצח חאן את גיינור.
חאן התמחה כעורך דין בתחום זכויות האדם, ובתפקיד האחרון שאליו מונה על ידי מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הוא הוביל חקירה בנוגע לפשעים נגד האנושות שביצעו פעילי ארגון הטרור דאעש בעיראק. חאן מכיר היטב את פעילותו של בית הדין הפלילי בהאג, ובעבר שימש שם כפרקליט מטעם ההגנה. הוא הגן בין היתר על סגן נשיא קניה וויליאם רוטו ושכנע את התביעה לזנוח את האישומים נגדו, בטענות לאלימות לאחר בחירות שהתקיימו במדינה.
פעילותו זו עוררה על חאן ביקורת מצד ארגוני זכויות אזרח אפריקניים, שציינו את העובדה כי התביעה זנחה את האישומים נגד רוטו ב-2016 בצל טענות לאיום על עדים במשפט, שבו התקשתה התביעה להשיג ראיות. חאן הגן על עצמו במכתב פומבי שפרסם השבוע, ובו כתב כי "במשך כמעט 30 שנה כחבר בלשכת עורכי הדין, התנהלותי המקצועית והאתית מעולם לא הועלתה בספק או ספגה ביקורת מצד אף שופט, מצד אף בית משפט, בכל ערכאה".
המחליף של בנסודה יהיה התובע הראשי השלישי בלבד בבית הדין הצעיר שהוקם ב-2002. מטרתו של בית הדין היא לשמש כ"מוצא אחרון" להעמדתם לדין של גורמים המעורבים בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, במקרה שהמדינה החברה בו לא מסוגלת או לא מוכנה למצות בעצמה את הדין ולנהל לכל הפחות חקירה בנוגע להאשמות כלפי אותם גורמים.
למרות שהתובע החדש יחזיק בעוצמה רבה בכל הנוגע לאכיפת הדין הבינלאומי, הוא צפוי גם להתמודד עם לחץ גובר מצד מדינות שאינן חברות בבית הדין, בראשן ארה"ב, אשר מתנגדות להתערבותו בענייניהן. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ כבר הטיל סנקציות על אישים בכירים בבית הדין כמו פאטו בנסודה, בתגובה לחקירה שזו הכריזה על פשעי מלחמה אפשריים באפגניסטן, והנשיא החדש ג'ו ביידן טרם הבהיר אם בכוונתו להסיר אותן.
הפסיקה בשבוע שעבר ולפיה יש לבית הדין סמכות שיפוטית בשטחים הפלסטיניים צפויה רק להגביר את הלחץ על התובע הבא. בישראל, שטוענת כי לבית הדין אין שום סמכות שיפוטית שכזו, אמרו שמדובר בהחלטה פוליטית וראש הממשלה בנימין נתניהו כינה אותה "אנטישמיות מזוקקת". ארה"ב מסרה כי תבחן את ההחלטה, וגם גרמניה הביעה את התנגדותה.
"בנסודה השאירה על השולחן למחליף שלה די הרבה חפצים חדים", אמר ל"טלגרף" הבריטי מארק קרסטן, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת טורונטו. "האתגר הגדול ביותר למי שייבחר לאורך תשע השנים הקרובות, יהיה להבין כיצד לגרום לחפצים החדים הללו לפלס את הדרך הנכונה".
פורסם לראשונה: 23:25, 12.02.21
