רה"מ לשעבר אהוד אולמרט דורש בדיקה פסיכיאטרית למשפחת נתניהו, כך לפי כתב ההגנה שהגיש הבוקר (ראשון) במסגרת תביעת הדיבה שהגישו נגדו בנימין נתניהו, רעייתו שרה ובנם יאיר. בכתב ההגנה שהגישו לבית המשפט השלום בת"א עו"ד אמיר טיטונוביץ ואפרת עקל-אזולאי נטען כי דברי אולמרט בנוגע למצבם הנפשי של השלושה, שיקפו את דעתם של רבים, ולא רק את שלו.
לדברי אולמרט, עמדותיו "שיקפו הלך רוח בקרב הציבור, בישראל ובעולם, לרבות בקרב מנהיגי עולם, בקרב מקורבים של התובעים, ובקרב אלה המבינים דבר או שניים בחקר נפש האדם". פרקליטיו טוענים שלאולמרט ידוע ש"גב' נתניהו עברה טיפולי נפש, במוסדות רפואיים שונים, בישראל ובחו"ל", ו"כי הדבר הוסתר מהציבור, וכי הציבור אף הוטעה להאמין, שבעת שגב' נתניהו שהתה במוסדות הרפואיים, היא שהתה במקומות אחרים".
עורכי הדין טוענים ש"לנתבע ידוע גם אודות זאת, שאחד הטיעונים, עליהם ביסס – ב-2015, או בסמוך לכך, פרקליטה המנוח של גב' נתניהו יעקב וינרוט, את בקשתו מהיועץ המשפטי לממשלה דאז (יהודה וינשטיין – ט"צ) לסגור את תיק המעונות בעניינה, היה שנתניהו לוקה במחלת נפש".
בכתב ההגנה מעלים פרקליטיו של אולמרט, טענה שלפיה הפרסומים שמשפחת נתניהו לוקה במחלת נפש משקפים את המציאות, ושאולמרט בסך הכול הביע את דעתו, בתום לב, ומתוך חרדה לגורל מדינת ישראל, תחת שלטון נתניהו, שעל-פי כתב ההגנה, "ניסה לכרסם בדמוקרטיה".
אולמרט מבהיר ש"צמד המילים 'חולה נפש' אינו כינוי גנאי כלל וכלל", וכי הוא "לא היה מעלה בדעתו להוציא מפיו את צמד המילים כדי לחרף, לבזות ולגדף". הוא מוסיף וטוען, כי אדם הלוקה בנפשו ראוי לאותו היחס, ואולי ליחס טוב יותר מזה, לו זוכה מי שלא לוקה בנפשו. הלוקה בנפשו הוא אדם ככל האדם, וככל החולים, במחלות כאלה ואחרות, אף הוא ראוי לטיפול הולם".
"לנתבע יש יסוד להאמין שגם מר נתניהו והבן זכו לטיפולים נפשיים"
גם בנימין ויאיר נתניהו זוכים בכתב ההגנה לטענה משלהם: "במהלך השנים האחרונות, ולאור דעות רציניות שהובעו בקשר לכך ודברים שפורסמו, לרבות מפי פרקליטו האישי המנוח של מר נתניהו, לנתבע יש יסוד סביר להאמין בכך, שגם מר נתניהו ושגם הבן-התובע זכו לטיפולים נפשיים, ושיש אפשרות סבירה שגם הם לוקים בנפשם (להפרעות נפשיות רבות קיים, קשר גנטי)".
בכתב ההגנה נטען שבדבריו של אולמרט לא היה חידוש, וכי "בנסיבות העניין, התייחס האדם הסביר לדברי הנתבע בשוויון-נפש, ולא ראה בהם דברים, שעלולים להשפיל את התובעים בעיני הבריות, לעשותם מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, או לפגוע בהם".
אולמרט טוען שדבריו נאמרו כדעה, ומוסיף כי כל אחד יודע שהוא "פוליטיקאי, ראש ממשלה לשעבר, עו"ד ויועץ. האדם הסביר ידע שהנתבע אינו רופא, וכי הוא אינו בעל הכשרה באלה. האדם הסביר הבין שדברי הנתבע שיקפו את דעתו, וכי אין המדובר בהצגת עובדה רפואית".
אולמרט באולפן ynet, בחודש שעבר
(צילום: ליהי קרופניק, משה מזרחי)
הוא טוען שהוא "תומך נחרצות בזכותו של מי שלוקה בנפשו לכל הזכויות ולכל הכבוד הראויים לו, ולטיפול המתחייב ממצבו, הוא סבור כי ככל שמר נתניהו, גב' נתניהו והבן-התובע אכן נתונים במצב זה, וככל שהיה בכך כדי להשפיע על האופן שבו נוהלה הממשלה במשך שנים רבות (שנראה שבמהלכן הדברים הלכו והחריפו), כי אז מר נתניהו אינו מתאים לעמוד בראש ממשלת ישראל".
בתחילת כתב ההגנה, מזכירים עוה"ד טיטונוביץ ועקל-אזולאי את הלכת בית המשפט העליון, שלפיה מי שמגיש תביעה, מוותר על פרטיותו, ומודיעים כי מאחר שהתביעה הוגשה בגין דברי אולמרט, שנגעו ל"מחלת נפש" של המשפחה, יהיה עליהם להעמיד את עצמם לבדיקת פסיכיאטר, שייבחר על-ידי אולמרט, על-מנת שאולמרט יוכל להתגונן ולהוכיח את האמת שבדבריו.
עורכי הדין: יכולים להעדיף להגן על הפרטיות, ולמחוק את התביעה
עוה"ד צופים שבחוות הדעת יוזכרו מונחים כגון "שגעון גדלות", "נרקסיזם", "מגלומניה", "OCD", "פסיכוזה משותפת", "שיגעון בשניים או במשפחה", "פראנויה", "סכיזופרניה", "מאניה-דפרסיה", "התקפי זעם", "פסיכוזה", "נאורוזה", "התמכרות", ועוד.
פרקליטיו של אולמרט מודיעים כי על כל אחד משלושת בני משפחת נתניהו יהיה לגלות את כל המידע וכל המסמכים הנוגעים לבריאותו הנפשית; למצבו הנפשי; לטיפולי הנפש, שהוא עבר ו/או שהוא עובר; לתרופות שהוא נטל ו/או שהוא נוטל; לאשפוזיו בקשר עם בעיות נפשיות, בישראל ובחו"ל (לרבות באוסטריה, ולרבות כאלה, שדווחו בציבור באופן מטעה); ועוד ועוד". בקשר לכך, מצטטים הפרקליטים את ההלכה, הקובעת שבידי תובע שאינו מעוניין לחשוף את פרטיותו, יכול להעדיף את ההגנה על פרטיותו, ולמחוק את התביעה.
