פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, השיב היום (רביעי) לשאלות גולשי ynet בפייסבוק. בתחילת דבריו סקר פרופ' אש את המצב הנוכחי ואמר כי "יש את הצד הטוב - התקדמות יפה של החיסונים - ויש את הצד של התחלואה, שיש ירידה איטית שלא מורגשת בבתי החולים".
כשנשאל מתי ייגמר המשבר, השיב כי "זה תלוי בחיסונים, כשנצליח לחסן נתח גדול מאוד מהאוכלוסייה ונגיע למה שנקרא חסינות עדר. אני מצפה שזה יקרה בעוד כמה חודשים".
1 צפייה בגלריה
נחמן אש באולפןנחמן אש באולפן
פרופ' אש משיב לשאלות באולפן ynet
(צילום: הדר יואביאן)
מדוע המודלים קרסו? "הכי סביר זה שהמוטציה השתלטה פה, ומהווה היום 70%-50% מהמקרים החיוביים. היא משפיעה על תחלואה גבוהה יותר ואולי גם על מחלה קשה יותר. הבריטים אמרו שיש עלייה בחומרת המחלה אצלם - וזה בא לידי ביטוי גם אצלנו".
אדם שחוסן יכול להדביק? "אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות. החיסון מונע מחלה קשה, אבל לא ידוע אם הוא מונע הדבקה. יכול להיות שאם אתה מחוסן הנגיף עדיין יהיה אצלך בדרכי הנשימה ולא תהיה חולה, אבל עדיין תדביק. אבל אני מניח שהחיסון מונע חלק גדול מההדבקות".
למה להמשיך בסגר אם הוא לא עובד? "להערכתנו הסגר עובד ומונע תחלואה. ראינו שמקדם ההדבקה ירד ל-0.9, מה שאומר שפחות אנשים מדביקים אחד את השני בעקבות הירידה במגעים בגלל הסגר. גם החיסון ישפיע על זה, אבל זה יקרה כשנחסן מספר יותר גדול של האוכלוסייה. זה הפתרון היחיד שיש מול המוטציה. מאחר שהמוטציה מדבקת יותר, האמצעים שנקטנו עד עכשיו עבוד פחות - ולכן הסגר הוא הפתרון".
למה כולם צריכים להיות באותו סגר? "מספר הערים הירוקות מאוד קטן - רק 7%, זה מעט מאוד. בנוסף, במצב תחלואה כזה, כל מה שייפתח בערים הירוקות יגרום להדבקה. נניח שנפתח קניון בעיר ירוקה - בוודאי שאוכלוסייה תגיע מכל הסביבה, וזה יגרום להדבקות. התחלואה קיימת בכל המגזרים. עשינו סגרים סביב ערים בעבר, זה לא מנע בצורה אפקטיבית את התפשטות התחלואה כך שאי אפשר להאשים אף אחד. המוטציה היא הגורם העיקרי לכך שהתחלואה התפשטה".
אבי שואל למה בבתי כנסת מותר 10 איש, ובאוטובוסים 30? "כשמקבלים את ההחלטות האלה מנסים לעשות הכללות ככל שניתן, כדי שלא יהיו הבדלים. בבתי כנסת נמצאים יותר זמן, ואפשר גם שחלק מהאנשים יתפללו בחוץ. באוטובוסים אנשים צריכים לנסוע יום-יום, ואני מקווה שהנסיעות קצרות. אנשים צריכים להיזהר גם במקומות אלה, עם מסכות וריחוק חברתי. צריך גם להחליט אם לעלות או לא במידה שצפוף מדי".
אסתר שואלת מתי יהיו חיסונים לכולם? "אנחנו מביאים את החיסונים בקצב מאוד גדול, עם השקעה של ראש הממשלה ושר הבריאות. אבל זה לוקח זמן. בחודשים הקרובים נקבל את כל המלאי ונחסן את כל האוכלוסייה, לא יודע תאריך מדויק - אבל זה בדרך".
מרסל שואלת האם ניתן להידבק שוב? "תיאורטית כן, אבל זה קרה מעט פעמים ככה שההתייחסות היא שלא ניתן. מי שנדבק מחוסן לתקופה מסוימת, לא ידוע כמה זמן".
אתה גם מורט את שערותיך מתהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני? "באתי מוכן מהבחינה הזו, אני מבין שזה חלק מהמשחק וחלק מתהליך קבלת ההחלטות. ההחלטה היא של הממשלה או של הקבינט, ואני משתדל להביא את הדברים בצורה הכי ברורה, נכונה ונחרצת. אני יודע שיש אחרי זה תהליך קבלת החלטות".

רחל התחסנה במנה שנייה ושואלת אם היא יכולה לחבק את הנכדים. "התשובה היא שכן, אבל בזהירות - עם מסכות".
בכמה זמן תבקשו להאריך את הסגר הנוכחי? "בשבוע אחד, אבל הפסקתי להתחייב. מספר החולים במצב קשה מאוד גבוה, יותר מ-1,100. אולי זה יתחיל לרדת, אבל צריכים עוד שבוע כדי להוריד את העומס מבתי החולים".
מה הסיכוי לסגר רביעי? "שאלה מורכבת. ככל שמתחסנים יותר, הסיכוי הזה קטן - וככל שיעבור הזמן ומתחסנים הסיכוי שתהיה התפרצות ונצטרך סגר נוסף קטנה יותר. אבל, המוטציה הבריטית כאן, וצריך לראות שנצא מהסגר הנוכחי בזהירות כדי שהתחלואה לא תקפוץ. כך נמנע את הסגר הבא".
המערכת באי ספיקה? "לא, אבל כשהעומס נמשך לאורך זמן זה מוביל לשחיקת המערכת. יש נתונים שכשיש עלייה בעומס יש עלייה בתמותה, והיכולת לטפל בכל חולה יורדת. זה מטריד אותי, כי משלמים בחיי אדם על שחיקת הצוות. לכן צריך להוריד את התחלואה ולהאריך את הסגר".
מוריס שואל מתי תחלקו דרכון ירוק? "תעודת מתחסן כבר אפשר להוריד באינטרנט, נשיק אותה בימים הקרובים. היא מקנה את האפשרות לא להיכנס לבידוד אחרי שהיית במגע עם חולה. הדבר השני הוא התו הירוק, שאותו נוציא לאור כשנצא מהסגר ונפתח פעילויות שמותנות בתו ירוק. תוכלו ללכת למשל להצגה עם התו הירוק. מי שלא יתחסן יעשה בדיקת PSR שתקפה ל-48 שעות".
דני שואל מתי תפתחו את נתב"ג? "אנחנו עדיין לא יודעים. אני רוצה לדבר על החשיבות של נתב" - ההחלטה על סגירה מוחלטת הייתה צעד קשה שאי אפשר לקיים אותו לאורך זמן. עוד ועוד מוטציות צצות, צריך ללמוד איך להתגונן מפניהן. שדה התעופה סגור כדי לאפשר למערכות להתייצב ולראות שאפשר למנוע כניסת מוטציות".
אור שואל למה לא סוגרים מוסדות שמפרים הנחיות? "יש חוק בישראל שקובע מה מותר ומה ואסור ואיך אוכפים אותו. אני מנצל את ההזדמנות וקורא לכל המגזרים להישמע להנחיות הסגר. מי כמו האוכלוסייה החרדית יודע מה המחיר של התחלואה. אנשים מבוגרים וצעירים צריכים להקפיד למנוע תחלואה קשה. אני חושב שצריך לאכוף, האכיפה חשובה וצריכה להתקיים. המשטרה עושה מאמצים ושומעים סיפורים לא קלים. צריך לאכוף ביד חזקה נגד כל מי שמפר סגר".
כמה מורים התחסנו? "אני יודע שיותר מ-50% מהמורים התחסנו - היה נתון אחר, בדקנו שוב והתברר שיותר. אני קורא למורים לרוץ להתחסן, כי הילדים לא מחוסנים וחבל שמורים יידבקו וידביקו גם אחרים".
ג'ניפר שואלת מה אתה אומר לאנשים שטסו ונתקעו בחו"ל? "זה לא נעים ולא פשוט, תמיד בסוף הימים האחרונים רוצים לחזור הביתה ויש משפחה ועבודה. זה לא נעים להיתקע ונעשה הכל כדי לפתוח את נתב"ג בצורה בטוחה כדי שאנשים יוכלו לחזור לארץ. נעשה את זה כשנדע שאנחנו בטוחים מהמוטציות".
למה חדרי הכושר לא חיוניים? "אי אפשר להפוך אותם לחיוניים. חדר כושר הוא מקום חשוב מאוד, אבל כשנצא מהסגר יש מתווים שקובעים גורמים שונים. ישבנו עם נציגי חדרי הכושר ונמצא את הדרך להפעיל אותם בדרך בטוחה - מקווה שבקרוב".
למה צריך מסכה אחרי שמתחסנים? "כי לא יודעים אם אחרי החיסון אנשים עדיין מדבקים - ולכן חשוב להקפיד על מסכה גם אחרי שהתחסנת. כך גם אני עושה".
מה עם החיסון הישראלי? "למיטב ידעתי הוא מתקדם בסדר, בשלב הפאזה השנייה של המחקר. חשוב שלישראל תהיה יכולת לפתח חיסונים".
איך קובעים שאדם שהלך לעולמו אחרי שהתחסן לא נפטר בגלל החיסון? "בודקים מה הרקע הרפואי ומה הוביל למוות. במקרה של ספק עושים בדיקת CT כדי לראות אם ניתן להסביר את המוות בצורה כלשהי. יש רופאים מומחים שהם הקובעים".
ויטמין D עוזר למנוע מחלה? "מחקרים מראים שכן, ולכן אנחנו ממליצים לקחת ויטמין D עבור מי שחושב שיש לו חוסר ולא נחשף לשמש. ההמלצה באופן כללי היא מי שלא נחשף לשמש - לקחת ויטמין D".
איזה מידע פייזר מקבלים עלינו? אנחנו חלק מניסוי? "הם רוצים ללמוד על החיסון ממדינה שיודעת לחסן ותגיע לחיסון של נתח גדול מהאוכלוסייה, הם רוצים לדעת מה זה עושה בראייה הלאומית. נותנים להם נתונים על תמותה ותחלואה, לא נתונים אישיים. הם לא יכולים לדעת מי היה חולה ומי עשה חיסון או כל דבר אחר. הם מקבלים נתונים סטטיסטיים כלליים וזה מפורסם באתר משרד הבריאות. חד וחלק, אין סיכון לפרטיות. אני לא חושב שאנחנו בניסוי. המדיניות שלנו היא לחסן, והם עוקבים בסקרנות רבה על ההשפעה. זה חד וחלק לא ניסוי, עצם החיסון הוא לא הניסוי. הדיון התיאורטי היה אם העברת המידע צריכה לקבל אישור של ועדת הלסינקי".
אני בקבוצת סיכון, להתחסן במנה שנייה? "למה אתה חושש? אין צורך לחשוש מהמנה השנייה. היא אכן גורמת לקצת יותר תופעות לוואי, אבל הן קלות וחולפות. יכול להיות קצת חום וכאב ראש".
כמה אחוזים צריכים להתחסן כדי שנגיע לחיסון עדר? "זה טיפה מורכב. הערכנו שצריך 60% מהאוכלוסייה כדי להגיע לחיסון עדר, אבל כניסת המוטציה הבריטית מעלה את האחוז הזה. ככל שהמוטציה הזו משתלטת, נצטרך להגיע ל-80% של חיסון האוכלוסייה ואנשים שחלו. זה הרבה, ולכן כולם צריכים להתחסן".
מי שנדבק, החלים וחלה שוב יעבור את המחלה בצורה קלה יותר? "אין תשובה חד-משמעית".
הקורונה איתנו לכל החיים? "זה מעלה לי מחשבות. כשהתחילה החצבת שאלו אותו דבר, והינה היא איתנו כל החיים".
מתי פותחים צימרים? "כשנסיים עם הסגר, אני מעריך שזה יהיה אחד הדברים הראשונים שנפתח".
תכריחו אנשים להתחסן? "לא. נעודד ונייצר תמריצים להתחסן, אבל זה לא ראוי לכפות על אנשים".
יש לך מסר לציבור לסיום? "כן. אנחנו בתקופה מורכבת - מצד אחד חיסונים, שהתקווה שלהם ממש מעבר לפינה. אנחנו מחסנים בקצב גבוה. מצד שני, ההתמודדות עם התחלואה יותר מורכבת בגלל המוטציה הבריטית, יש עדיין חולים קשים ועומסים בבתי החולים. צריך עוד סבלנות. הממשלה כנראה תחליט על הארכת הסגר בשבוע - צריך להקפיד על ההנחיות, על התמגנות ועל מסכה ומרחק ונצא מזה. אני אופטימי שנחזור מהר לחיים טובים".
פורסם לראשונה: 12:59, 27.01.21