ארכיוןארכיון
ארכיון
(צילום: עידו ארז)
ושוב, כמו בטקס שנתי קבוע לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, צצות מתקפות על האוניברסיטאות ועל האקדמיה הישראלית וביקורות שמשגרות חיצים על שמרנותה כביכול ועל התפוגגות הרלוונטיות שלה. והשנה, בצל מגפת הקורונה, המתקפה הזו מתמקדת במיוחד בשיטות הלימוד שלה, שעליהן ניטען שהן מיושנות ואינן מסייעות בהכנת הסטודנטים לעולם העבודה.
לצד מתקפותיהם של פוליטיקאים המבקשים להחליש ולדכא חשיבה ביקורתית, צצה גם ביקורת מבפנים. לחלקן אפשר להסכים, אבל בחלק העקרוני והמהותי שלהן – זה שמערער על עצם מהותה ומטרתה של ההשכלה הגבוהה - צריך להילחם. שכן עמדה כזו עלולה לרוקן את האקדמיה מתוכנה, ועלולה להפוך אותה למכשיר להכשרת עובדים צייתניים עבור שוק עבודה נצלני. ולא פחות חמור – הדברים הללו עלולים לשמש כלי בידי פוליטיקאים שנהנים מדלדול יכולתו של הציבור לביקורת ולשיפוט עצמאי.
במסווה של ביקורת רדיקלית כנגד המוסד שמעסיק אותם, מטיחים פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג ביקורת גורפת במערכת ההשכלה הגבוהה, וטוענים כלפיה שהיא לא משרתת את הסטודנטים בהשתלבות בשוק העבודה.
לטענתם – כפי שעולה בספרם ("כל שקרי האקדמיה", 2020) ובראיונות בתקשורת - הכשרה לעבודה יכולה להינתן באופן טוב יותר מחוץ לאקדמיה; שיטות הלימוד מיושנות ויש להחליפן, והדבקות בדיסציפלינות אקדמיות מרחיקה את הסטודנטים, שכן היא לא מאפשרת להם לבחור, כלקוחות לכל דבר, את הרכב הלימודים שהם רוצים. ברוח דומה מציעה עכשיו המועצה להשכלה גבוהה "מיקרו תארים", בבחינת תלמדו רק את מה שנחוץ לכן.ם, ובמשתמע: השכלה כללית היא כביכול פריווילגיה שאינכן.ם יכולים להרשות לעצמכן.ם.
לשיטת האלמוגים, הצעירים בני דור ה-Z או ה-Y כנראה לא מסוגלים לקריאה ביקורתית, לחשיבה עצמאית, או בכלל לעיסוק בנושאים שאינם קלים לעיכול
אנחנו כמובן לא שוללות את הצורך התמידי לעדכונה ולשיפורה של האקדמיה, כפי שהדבר נדרש בכל מוסד חברתי. אך זן הביקורות הללו - פופוליסטיות ותועלתניות ומפתות בקלות העיכול שלהן – מייצג עמדה של צמצום השאיפה להשכלה. והניסיון להציג את הביקורות הללו כהתייעלות של המהלך ההשכלתי-מקצועי, הוא חטא ושקר גם יחד.
אל מול הדברים הללו צריך להניף את דגל השמירה על ההשכלה – דגל של רכישת ידע, של הקניית דעת, של פיתוח חשיבה ביקורתית-חוקרת. אלו עיקר עניינם ומטרתם של מוסדות ההשכלה הגבוהה. לא בכדי נקראים המוסדות הללו - שמעניקים תארים אקדמיים למי שבחרו להשקיע שנים מחייהן.ם במעבדות ובחדרי הרצאות – מוסדות "להשכלה גבוהה", ולא מוסדות "להכשרה גבוהה".
כבודה של הכשרה תעסוקתית וטכנית במקומו מונח. אבל עניינה אינו ברוחב של ידע ויכולת חשיבה, ולכן היא מעולם לא היוותה מטרה, גם לא הבטחה, של האקדמיה. יתרה מכך: הביקורות מן הזן שמשמיעים הזוג אלמוג ואחרים הם ביטוי להיסחפות עולם האקדמיה ברוח הניאו-ליברלית של השווקה, מסחור ומיתוג.
(צילום: עידו ארז)
האקדמיה מתקיימת כבר כאלף שנים והיחסים בינה לבין החברה שבה היא מתקיימת הם מורכבים. טענות בדבר היותה של האקדמיה מגדל שן עלו מדי פעם באלף השנים הללו, אך מעולם לא נטען שהכשרה מקצועית שמכוונת ישירות לתעסוקה הוא תפקידה החברתי של האקדמיה. זה חידוש מזיק ומסוכן.
הסטודנטים שהאלמוגים מדמיינים לעצמם, בני דור ה-Z או ה-Y, מתוארים על ידם כמי שאינם מסוגלים להתמודד עם העמקה ועם הצורך ללמוד חומר שאינו מתורגם מיידית לכישורי עבודה. לשיטת האלמוגים, הצעירים הללו כנראה לא מסוגלים לקריאה ביקורתית, לחשיבה עצמאית, או בכלל לעיסוק בנושאים שאינם קלים לעיכול. אבל זהו שקר כפול: גם בתיאור המופרך של תלמידותינו ותלמידינו וגם בתיאור תפקידה של מערכת ההשכלה הגבוהה.
אנחנו מאמינות ומאמינים ביכולתם של סטודנטים מכל שכבות האוכלוסייה וגווניה לרכוש השכלה ודעת, לחשוב באופן עצמאי ולקדם חשיבה חקרנית וחתרנית שתרחיב ותקדם את מה שאנחנו יודעים על העולם, ולא תרדד או תשכפל אותו.
בקיץ האחרון השקיעו האוניברסיטאות והמכללות רבות בהתארגנות ללמידה מרחוק. לצד שדרוג היכולות הטכנולוגיות היו גם מי שהציעו להקליל, לדרוש פחות, להעדיף את הנגיש על המעמיק. ההצעות המצמצמות הללו חוטאות אף הן. את תוצאות רידוד החינוך וההשכלה אנחנו רואים בחיים הציבוריים והפוליטיים של החברה בישראל ובעולם, בגלים של פייק ניוז, בדיון ציבורי וולגרי ובלתי ענייני ובקבלת החלטות שאינה מבוססת על ידע או על מדע. לכן, דווקא בעת הזו, צריכה החברה הישראלית לומר לדורשי רידודה של האקדמיה – עד כאן.
אקדמיה רצינית ומעמיקה היא אינטרס מובהק של כל אחת ואחד מאיתנו כאזרחים. ידע, דעת וחשיבה ביקורתית שמקנה השכלה גבוהה - הם היסוד לאזרחות בדמוקרטיה, וגם, בעקיפין, לגיוון התעסוקתי שיידרש מבנות ובני הדורות הצעירים.
  • פרופ' מיכל פרנקל היא ראשת המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים; גילי דרורי היא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וראשת פורום אירופה

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com