סמל עלי (שם בדוי) הגשים חלום לפני קצת יותר משנה כשהתגייס לצה"ל, היחיד ממשפחתו ובין היחידים מעירו שבצפון. עלי הוא אחד ממאות החיילים מהמגזר הערבי שמשרתים כיום בצה"ל, יותר מאלף ליתר דיוק. כפי שפורסם ב-ynet, מדובר בשיא היסטורי של כל הזמנים: "אני חלק ממדינת ישראל ורוצה לשמור עליה".
עלי למד אומנות לחימה, התחרה ברחבי הארץ ואף הוכתר כאלוף ישראל. ההיכרות והמפגש עם בני נוער ישראלים בתחרויות ובתקופה שעבד במסעדה, חיזקה אצלו את הרצון להתגייס.
"זה קרה גם דרך הפייסבוק ובעקבות צפייה בחדשות, אבל הבנתי שאני חייב להתגייס", סיפר. "רציתי להתגייס כי אני חלק ממדינת ישראל ואני רוצה לשמור עליה, על האזרחים וגם על המשפחה שלי".
התגובות במשפחה היו מעורבות. כשהוא חוזר הביתה הוא מחליף את המדים בבגדים אזרחיים ולא כולם בעיר יודעים שהוא משרת בצבא. "בהתחלה היה קצת קשה למשפחה שלי, אבל עכשיו הם כבר קיבלו את זה. ועדיין, לא כולם במשפחה המורחבת יודעים שהתגייסתי".
עלי היה ממוקד מאוד היכן הוא רוצה לשרת – גדוד 50 של חטיבת הנח"ל. "כבר בקורס עברית שעשיתי בתחילת השירות בבסיס מחווה אלון ידעתי שאני רוצה לשרת בגדוד 50, כי שם יש את האנשים הכי טובים", סיפר. "הם מכבדים אותי, והדתיים שבהם אוהבים אותי, אנחנו כמו אחים. אני מבסוט והם מבסוטים ממני. הם אחלה אנשים וחברים שיישארו לכל החיים".
במהלך הזמן שעבר מאז שהתגייס הוא הספיק לעלות לתעסוקה מבצעית בגזרה הכי רגישה ביהודה ושומרון – בתוך העיר חברון. העובדה שהוא דובר ערבית כשפת אם הייתה עבורו יתרון כבר מהיום הראשון בתעסוקה.
"הבנתי מה הפלסטינים אומרים ולימדתי ערבית את חבריי בפלוגה, גם במהלך השמירות", שיתף. "במבצעים של מעצר מבוקשים שמו אותי בחוליית החוד שנכנסה ראשונה, צמוד לקצין. זה עזר לא פעם למצוא נשקים שהוסתרו בתוך בניינים גדולים".
בשיחות שהוא מנהל עם נוער ערבי הוא דוחק בהם להתגייס לקרבי. "כי זה כיף וטוב, כמו בטיול, וגם מאפשר לשמור על ההורים ועל המשפחה".
בימים אלה הוא נמצא בקורס מדריכי קרב מגע במכון וינגייט, שבסיומו הוא יחזור אל הגדוד להדריך את חבריו. "אני מאמין שאמשיך בצבא לשירות קבע, או שאעסוק באזרחות בהדרכת קרב מגע או בספורט. לשירות כלוחם יש משמעות גדולה".
