2 צפייה בגלריה
שירה איסקוב, שירה ווישניאק ולילי בן עמי
שירה איסקוב, שירה ווישניאק ולילי בן עמי
לילי בן-עמי, שירה איסקוב ושירה ווישניאק
(צילום: גבריאל בהרליה)
אחת-אחת הן נכנסות לחדר. לילי בן-עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, שנרצחה על ידי בעלה. שירה ווישניאק, אחותה של מאיה ווישניאק ז"ל שנרצחה על ידי בן זוגה. ואז נכנסת שירה איסקוב, שניצלה מזרועותיו השטניות של בעלה, שניסה בכל כוחותיו לרצוח אותה - ולא הצליח. ביוזמת "ידיעות אחרונות" הן נפגשו השבוע. שלוש נשים שהיו שמחות להישאר אנונימיות, ועם זאת הן נחושות לעשות כל מה שביכולתן כדי למנוע את הרצח הבא.
המפגש טעון וכואב. שלושתן מרגישות שמדובר בחיבור חזק, כזה שאי אפשר לתכנן, שרק החיים יכולים לייצר עבורך, אבל בתחילה קשה להן מאוד להביט זו בעיניה של זו. דקות ספורות לתוך המפגש שומעים את ההתרגשות שלהן בגרון החנוק.

רק אתמול הוכרז כי שירה איסקוב תדליק משואה ביום העצמאות הקרוב ביחד עם השכנה שהצילה את חייה, עדי גוזי. במפגש המשולש היא חוזרת אל הרגעים בהם מי שהיה בעלה הכה בה שוב ושוב, ללא רחם, ומגלה ללילי שבאותן דקות חשבה על אחותה המנוחה. זמן קצר קודם לכן ראתה סרט תיעודי על הרצח. "ברגע שהוא הוציא את הסכין הבנתי שהוא בא לסיים את מה שהוא התחיל. חשבתי על מיכל, הבנתי שאני צריכה את כוחותיי האחרונים, וצרחתי".
ווישניאק ובן-עמי שומעות את איסקוב ומתקשות לעצור את הדמעות. "כשאני רואה אותך במציאות עכשיו קשה לי, כי אני חושבת מה היה אם מיכל הייתה שורדת כמוך", אומרת בן-עמי לאיסקוב. "אני נורא מתרגשת שאת איתנו. אני מצטערת שאני מחברת את שני הסיפורים, אני פשוט כל כך שמחה שאת פה. המון פעמים דמיינתי שאם מיכל הייתה שורדת גם היא הייתה משתקמת ומביאה אור ועוזרת לנשים אחרות. הפכת להיות סמל בעל-כורחך, וזה חשוב כי הסיפור שלך מנפץ את המיתוס על מי זו האישה שדבר כזה יכול לקרות לה, ואני רוצה להגיד לך תודה שבחרת להיחשף ולהיכנס למקום הלא פשוט הזה".
2 צפייה בגלריה
שירה איסקוב, שירה ווישניאק ולילי בן עמי
שירה איסקוב, שירה ווישניאק ולילי בן עמי
(צילום: גבריאל בהרליה)
איסקוב: "הלוואי שאני הייתי שומעת מישהי כמוני מדברת, והייתי יודעת ממה להיזהר ולהסתכל על הסימנים שלא הסתכלתי עליהם בכלל. אני רוצה שנשים ילמדו מהדברים שלא ידעתי ולא הייתי מודעת להם. זה לא חייב להיות פיזי, היום אני יודעת את זה".
ווישניאק: "רק אחרי שמאיה נרצחה, שעברתי את משבר חיי, הבנתי שאלימות יכולה להתבטא בהמון צורות. במקרה של מאיה לא התגלתה עד כה אלימות פיזית או אפילו אלימות מילולית, וזאת הסיבה שאני בטוחה שיש הרבה ריקבון במערכת בטיפול בנושא. המערכת עדיין עובדת תחת חשיבה ארכאית על איך אלימות כלפי נשים נראית. יש סטיגמה שעד לא מזמן הייתה רווחת שאישה שעוברת אלימות במשפחה היא אישה כנועה ומסכנה שלא פוצה פה. עם הרצח של מיכל, של אחותי מאיה ושל דיאנה רז מתחדדת ההבנה בחברה שגם נשים חזקות, עצמאיות, שמחות ואוהבות נופלות קורבן לאלימות במשפחה”.
הכתבה המלאה מחר ב"7 ימים" ב"ידיעות אחרונות"