1 צפייה בגלריה
מוחמד בן זאיד, בנימין נתניהו
מוחמד בן זאיד, בנימין נתניהו
נתניהו ומוחמד בן זאיד
(צילום: AP, אלכס קולומויסקי)
בנימין נתניהו רצה להעמיד את מערכת הבחירות הזו על שתי תמונות ניצחון: חיסונים ושלום. את החיסונים לא צריך להדגים, כולנו עשינו את הסלפי עם הכתף החשופה. מפירות השלום טרם יצא לכולם ליהנות באופן אישי. לכן התעקש, שוב ושוב, על ביקור ממלכתי ראשון באיחוד האמירויות. אולי חשב שסוג הלחץ שעבד עם מנכ"ל פייזר יעבוד גם עם יורש העצר, מוחמד בן-זאיד.
נתניהו אולי יקים בסופו של דבר את הממשלה הימנית בתולדות ישראל, אבל מנהל קמפיין מרכזי מאי-פעם שבין מסריו שלום עם מדינות ערב ושוויון לאזרחים הערבים. בין שאר המקומות שהגיע אליהם אתמול (יום ד') היה גם היישוב הדרוזי כיסרא בגליל העליון. כשמאחוריו מוקרנות המילים אהבה, שוויון ואחדות בשלל שפות, הוא התבדח: "כשאתם שולחים לי כנאפה אני רואה את זה כאקט חבלני". הלצת דיאטה חביבה באווירת דוד בליל הסדר.
כשעל המסך מאחוריו מרצדת, משום מה, המילה הצרפתית AMOUR, הוא דיבר באריכות על החיסונים. את הסכמי השלום עם מדינות ערב, שהוא בדרך כלל מתעכב עליהם ארוכות מול בוחרים ערבים, הזכיר רק במשפט חטוף. הפושים טענו שבאמירויות זועמים, אבל נראה היה שהוא זועם יותר.
ניכר שבאמירויות עוד סובלים מטראומה מהכיסוי התקשורתי השלילי שהביאה איתה התיירות הישראלית, ומהעובדה שהביקורים בדובאי נתפסו פה כהדוניזם מנותק, ואפילו נופש ביביסטי
באבו-דאבי מבהירים שניסו להתחמק בעדינות, פעם אחר פעם, לפני ששלחו את שר החוץ לשעבר לצייץ ש"האמירויות לא יהיו בשום אופן חלק מקמפיין הבחירות בישראל". לדבריהם, אין להם שום דבר אישי נגד נתניהו. אחרי הכל, הוא השותף ההיסטורי והוא גם עשוי להיות השותף העתידי, אבל הוא היה צריך להבין שמה שנחשב הגיוני בעידן טראמפ כבר פחות מתאים להם בעידן ביידן. אתה לא מתנדב להשתתף בתעמולת בחירות בחינם, צריך לצאת לך מזה משהו, רצוי מול האמריקנים, וכרגע לבן-זאיד לא יוצא מזה כלום. להפך.
ממשל ביידן מפגין עד כה בגרות ומקפיד, בניגוד לקודמיו, שלא להתערב במערכת הבחירות בישראל. אין להם דרך לנצח פה, הם יודעים. לפעול נגד נתניהו רק יעזור לנתניהו. עם זאת, המסר השקט לאמירויות ברור: יש נשיא חדש, גם אם בישראל עדיין מדחיקים את זה, ואירועים עם נראות טראמפית כמו אירוח מלכותי של נתניהו ערב בחירות לא יוסיפו להם נקודות בוושינגטון.
נתניהו היה צריך להבין את הרמז העבה ששלחו לו הירדנים בשבוע שעבר: זועם או לא, המלך עבדאללה, שמחובר לאמירויות וזקוק לתמיכה הכלכלית שלהן, לא היה מונע ממנו לקיים את הביקור הרשמי שם אם היה מתרשם שבן-זאיד להוט לקיים אותו.
שמרית מאירשמרית מאיר
ניכר שבאמירויות עוד סובלים מטראומה מהכיסוי התקשורתי השלילי שהביאה איתה התיירות הישראלית, ומהעובדה שהביקורים בדובאי, בעיצומה של המגפה, נתפסו פה כהדוניזם מנותק, יבוא מוטציות, ואפילו הפכו, במידת מה, למזוהים עם תמיכה בליכוד. נופש ביביסטי.
הם עושים מאמץ לשמור על קשר עם גורמים שונים בישראל, מהנשיא ועד שרי כחול לבן, למרות הרלוונטיות הפוליטית הפוחתת שלהם, אבל מה שהם רוצים באמת זה לא להישאב לקלחת הישראלית המבעבעת. אחרי הבחירות נקבל את כולם בכבוד מלכים, הם אומרים, רק תשאירו אותנו מחוץ לזה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com