ירידה בהיקף הטרור בשטחי יהודה ושומרון: במהלך שנת 2020, שבה התפרצה והתפשטה מגפת הקורונה בעולם ובישראל, צומצם היקף הפרות הסדר בשטחים וכן מספר כתבי האישום שהוגשו. כך עלה מנתונים של הפרקליטות הצבאית שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet.
הנתונים מתייחסים לחודשים ינואר עד סוף נובמבר. במהלכם הוגשו כ־2,400 כתבי אישום בכל התחומים, כלומר פלילי ולאומני. 260 מהם הוגשו נגד קטינים. זאת לעומת 3,290 כתבי אישום ב־2019.
4 צפייה בגלריה
התפרעויות בחברון. ארכיון
התפרעויות בחברון. ארכיון
התפרעויות בחברון. ארכיון
(צילום: רויטרס)
בגין עבירות טרור הוגשו בשנה האחרונה 1,400 כתבי אישום, לעומת 1,613 בשנה שקדמה לה. 245 מהם הוגשו בגין הפרות סדר, הנחשבות לטרור עממי, זאת לעומת 511. ב־2020 נחתמו כ־1,000 צווים מינהליים, לעומת 1,334 בשנה שקדמה לה.
הסיבה העיקרית לירידה בטרור היא הקורונה והסגרים שנלוו לה, גם בישראל וגם ברשות הפלסטינית. הסגרים השפיעו במיוחד על מספר כתבי האישום שהוגשו נגד פלסטינים ששהו בישראל שלא כחוק (שב"חים): 452 לעומת 705 בשנה שקדמה לה.
אחד מנפגעי הטרור בשנה החולפת היה יוסף חורי, שנפצע מיידוי אבן. "נסעתי עם אשתי לאריאל. האבן פגעה בי בראש ובגלל זה כמעט איבדתי שליטה על הרכב. בנס לא קרה דבר נורא יותר. לא ייתכן שמאות אלפי תושבים ביו"ש יעשו יום־יום את הדרך לביתם בחששות מטרור האבנים. יש למגר את הטרור. צה"ל, כוחות הביטחון והתביעה הצבאית חייבים לשנות גישה ולפעול בכל הכלים כדי לשים לזה סוף", אמר.
4 צפייה בגלריה
הפרות הסדר בגדה פחתו ב-2020. ארכיון
הפרות הסדר בגדה פחתו ב-2020. ארכיון
הפרות הסדר בגדה פחתו ב-2020. ארכיון
(צילום: AP)
מהמסמכים עולה כי רף הענישה שאליו שואפים בפרקליטות הצבאית באירועי יידוי אבנים נע בין תשעה חודשים לשנת מאסר. ביידוי בקבוקי תבערה רף הענישה שאליו שואפים הוא 16 עד 18 חודשי מאסר, ובגין השלכת מטענים – שנה וחצי מאסר. כל זאת כאשר האירועים הללו מסתיימים בלי נפגעים. אולם, כשיש נפגעים הרף עולה.
עם זאת, במהלך 2020 נהרג בשומרון חייל צה"ל עמית בן יגאל, שנפל בתחילת מאי בפעילות מבצעית בכפר יעבד שבצפון-מערב השומרון. בדצמבר נרצחה תושבת טל מנשה, אסתר הורגן, ביער ריחן.
בן יגאל נהרג מבלוק אבן שפגע בראשו בזמן היציאה הרגלית של כוח הלוחמים שהגיע לעצור ארבעה מבוקשים בכפר. מחקירת התקרית עלה כי לעבר הכוח הושלכו כמה אבנים - כשהראשונה שבהן פגעה בין רגליו של בן יגאל לבין רגלי חברו - והוא הביט למעלה. שניות ספורות לאחר מכן השליך המחבל את האבן הגדולה יותר, חלק מבלוק שיש, על בן יגאל.
4 צפייה בגלריה
עמית בן יגאל
עמית בן יגאל
עמית בן יגאל
4 צפייה בגלריה
אסתר הורגן
אסתר הורגן
אסתר הורגן
מהחקירה עלה עוד כי הלוחמים שהיו עימו עוד הספיקו לירות לעבר הגג שממנו הושלכו האבנים, אולם הם לא זיהו את המחבלים במקום. צוות מזל"ט שהתלווה אל הכוח זיהה שלושה חשודים על הגג שממנו הושלכה האבן הקטלנית, אך עקב במקביל גם אחרי יידוי אבנים שזוהה על ידי כוח מקביל בנקודה אחרת בכפר. כך, ככל הנראה, בעניין של שניות, פוספסה האזהרה לחולייה של בן יגאל. בן יגאל, שחבש קסדה, פונה בניידת טיפול נמרץ למנחת המסוקים הקרוב ומשם הוטס לבית החולים רמב"ם שבחיפה - אך שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.
המחבל שרצח את הורגן הושפע ממותו של אסיר ביטחוני שהכיר, כמאל אבו ואער, שמת בכלא כתוצאה ממחלה. הוא הגיע לזירת הפיגוע דרך פירצה בגדר הביטחון לטובת הכרת השטח. לאחר שהבחין כי התנועה דלילה ובאזור עוברים אזרחים ישראלים, החליט כי זה המקום המתאים לביצוע הפיגוע.
ב-20 בדצמבר בשעות הצהריים, כשהיה ביער הסמוך ליישוב טל מנשה ועסק בהברחות סיגריות דרך הגדר, ניגש ליער הסמוך ליישוב. כעבור כמה שעות זיהה אישה יהודייה הצועדת לבדה - אסתר הורגן - ואז תקף ורצח אותה. הוא הודה שרצח את הורגן באמצעות סלע, שאותו הטיח בראשה. במהלך הימים שלאחר הפיגוע הסתייע בקרוביו ובמכרים בכפר דיר אל רוסון, שסייעו לו להסתתר מכוחות הביטחון.