ח"כ מלינובסקי: "מה שלא הגיוני - לא יקרה"
(צילום: ערוץ כנסת)

הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה קיימה הבוקר (ג') דיון בנושא אסטרטגיית היציאה מהסגר. במהלך הדיון ביקשו הח"כים תוכנית חלופית להתמודדות עם הנגיף. בינתיים, בעוד קבינט הקורונה אמור היה להתכנס ב-15:00 - מאחורי הקלעים מתנהלים ויכוחים בין השרים וקיומו של הדיון נדחה. ynet העביר את הדיון בוועדה בשידור ישיר.

עדכונים אחרונים

  • קיום הדיון בקבינט הקורונה נדחה
  • ח"כ שאשא ביטון: "איבדנו את אמון הציבור. צריך לבנות שגרת חיים לצד הנגיף, לא לייצר פחד"
  • המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו: "אם לא נעמוד במדדי התחלואה - לא נתקדם בשלבים"
  • ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין: "חוסר העקביות שוחק את האמון בהנחיות, יש לצמצם כל מגע אפשרי"
  • ח"כ יוליה מלינובסקי: "לא אקיים הנחיות לא הגיוניות"
  • ח"כ יאיר גולן: "לא ללכת לים זו הנחיה לא הגיונית, נוטה שלא לציית"
4 צפייה בגלריה
יפעת שאשא ביטון
יפעת שאשא ביטון
"לא נסגור אנשים בבית לשנה". ח"כ שאשא ביטון
(צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
מחלוקת בקרב חברי קבינט הקורונה נוגעת לסוגיות כגון דחיית ההחלטה על פתיחת הגנים ליום חמישי. כמו כן, קיים ויכוח לגבי השאלה האם מתווה היציאה יכלול תשעה שלבים או שישה. בנוסף, החרדים לוחצים לפתיחת הישיבות באופן מיידי בתמורה לכניסה לסגר מרצון. מחלוקת אחרת נוגעת לשאלת הארכת מגבלת אלף המטרים ופתיחת נתב"ג.
יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (הליכוד), אמרה בפתח דבריה: "הגיע הזמן שנסתכל על הקורונה בצורה רחבה כעל משבר קורונה, ולא רק על ההתמודדות במניעת התפשטות הנגיף עצמו. אנחנו חייבים להסתכל על מספר המובטלים, כמה אנשים פשטו רגל, כמה אירועי אלימות במשפחה היו; אנחנו מאבדים כאן דור שלם של ילדים - אותם ילדים שכבר תקופה לא מגיעים לבתי הספר בצורה סדירה. אנחנו יודעים שהנגיף יישאר כאן לפחות עוד שנה ואנחנו לא נסגור אנשים בבתים במשך שנה".
4 צפייה בגלריה
ועדת הקורונה בכנסת ירושלים
ועדת הקורונה בכנסת ירושלים
ועדת הקורונה בכנסת, היום
(צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
"אנחנו רואים שהחברה שלנו התרסקה ואנחנו חייבים לבנות שגרת חיים לצד הנגיף", הוסיפה ח"כ שאשא ביטון. "האסטרטגיה צריכה להיות של זהירות ולא של פחד: לראות איך אנחנו מתמודדים עם הנגיף ונזהרים ממנו. יש כאן חוק וכולנו חייבים לכבד אותו, אנחנו שומעים המון אנשים מתוך מצוקות גדולות מאיימים לשבור את הסדר.
"איבדנו את אמון הציבור ואנחנו נמצאים בנקודת זמן טובה לבנות אותו מחדש: לדבר עם הציבור בהיגיון, בשקיפות אמיתית ובגובה העיניים; לתת לרשויות מקומיות לנהל את המלחמה בנגיף. אנחנו צריכים אכיפה נכונה של מוקדי התקהלות שיכולים להפוך למוקד התפרצות. צריך לעשות את הדברים מתוך שיקול דעת ולא מתוך כוח. אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות שייקח בחשבון את הפרמטרים האלה בתוכנית שיציג".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר בדיון: "המדיניות צריכה להיות כמה שיותר אחידה מבחינת הסיכון האפידימיולוגי ועליה להתבסס על מדדי התחלואה. לא נתקדם כל עוד לא נעמוד במדדי התחלואה שהוגדרו לכל שלב. צריך להחיל את תוכנית הרמזור מאוחר יותר".
4 צפייה בגלריה
יוליה מלינובסקי
יוליה מלינובסקי
ח"כ יוליה מלינובסקי. "לא אקיים הנחיות לא הגיוניות"
(צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

פרופ' לוין: "הפכנו אנשים לברגים במכונה"

פרופ׳ חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, התבקש על-ידי הוועדה להכין תוכנית ליציאה מהסגר. הוא אמר: "שמעתי את נשיא המדינה מדבר על היעדר המצפן. אנו מנסים לנווט אל היעד הנכון, וכדי לעשות זאת צריך לקבוע מהו - וזה מה שאנחנו מציעים כאן. התוכנית של משרד הבריאות היא לפעול מתוך פחד. אנחנו מציעים דרך אחרת: לשמור על החיים ולא להתרכז רק בנזק של הקורונה מבלי להתייחס לצרכי הציבור. העברת המחלה מתרחשת בעיקר בגילים 29-15 ואם לא יימצאו פתרונות - הם פשוט ידביקו. בשביל זה צריך ערכים. לא ערכים מספריים, אלא את ערך הבריאות. אין בריאות הציבור בלי הציבור".
פרופ' לוין הוסיף: "חוסר העקביות שוחק את האמון בהנחיות שכן צריך לקיים. חייבים לצמצם כל מגע אפשרי. אנחנו גורמים לאנשים להיכנס במקום לצאת. הפכנו את האנשים לברגים במכונה כשהם לא מבינים למה הם צריכים לעשות דברים מסוימים - שותפות היא המפתח".

"הממשלה מקבלת החלטות בגלל הפחד מהחרדים"

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) התייחסה בדיון להגבלות הסגר: "ההחלטות בממשלה מתקבלות בגלל הפחד מהחרדים. אם מחר ממשלת ישראל תקבל החלטה שאני צריכה לדפוק את הראש בקיר וזו תהיה החלטה חוקית - לא אקיים את זה. יש גבול. כל מה שלא הגיוני - לא יקרה. יש מספרות שפועלות באופן פיראטי".
היא פנתה ליו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון, ושאלה אותה: "את לא מסתפרת? נשים אחרות לא עושות את זה? אפילו אשת ראש הממשלה הסתפרה. יש החלטות שלא צריך לקיים אם הן מסכנות אותי ואת ילדיי". היא הוסיפה: "אם אני באה עם ילדיי לים, מה רע בזה? מה הסיכון האפידימיולוגי? קצת לנקות את הראש. ההרגשה היא שסגרו את הים תמורת סגירה של משהו אחר". לדבריה של ח"כ מלינובסקי הצטרף ח"כ יאיר גולן (מרצ), שהוסיף: "אם אומרים לי לא ללכת לחוף הים, זו מבחינתי מגבלה לא מובנת ואני נוטה לא לציית".
גמזו ל-ynet: הגנים יכולים לחזור לפעילות ביום א'
(צילום: שחר גולדשטיין, נדב אבס)
ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "אנחנו מבקשים מהממשלה לאמץ את התוכנית שנכתבה על-ידי בכירי הרופאים והרופאות. אנו מבקשים להחזיר באופן מיידי את תוכנית הרמזור שתהיה הבסיס לתוכנית היציאה. כמו כן, יש להתייחס לנושא האכיפה, שתהיה ממוקדת ויעילה, ולא כפי שהיא נעשית היום". עוד אמרה שאשא ביטון כי "יש להסיר מיידית את כל ההגבלות שאין בהם היגיון אפידימיולוגי, בהן מגבלת אלף המטרים, פתיחת מעונות וגני הילדים מיום א' ופתיחת חופי הים. החברה קורסת, העסקים מדממים".
כמו כן, לקראת היציאה האפשרית המדורגת מסגר הקורונה והחלת הגבלות דיפרנציאליות ביישובים שונים על-פי שיעורי התחלואה, מתקיימים בימים אלה במשרד הבריאות דיונים לגיבוש רשימת רשויות שמוגדרות "אדומות בוהקות" – ויישארו תחת הסגר גם כשיחל שלב ההקלות הראשון.
היישובים המובילים כעת את מפת התחלואה הם מודיעין עילית, בני ברק, רכסים, אלעד, ביתר עילית, בית שמש, רמלה, נתיבות, אשדוד, רחובות, לוד, חדרה ושכונות מסוימות בירושלים.
ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרה אתמול כי לדעתה הלימודים לא יתחדשו בגיל הרך ובגני הילדים ביום ראשון הקרוב, אולם בריאיון לגלי צה"ל הבוקר סתר אותה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גרוטו.
בן דויד: "מערכת החינוך לא יכולה להיפתח ביום ראשון"
(צילום: אבי חי)

גם פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמר בשיחה עם ynet בכפר קאסם כי "הגנים יכולים לחזור לפעילות כבר ביום ראשון". לדבריו, "הגנים פחות מסוכנים מכל מערכת החינוך ולכן הם יכולים. זה נותן להורים לחזור למעגל העבודה ומאפשר להם לפרנס את המשפחה".
מנגד, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, הזהירה הבוקר בריאיון לאולפן ynet מפני האפשרות של פתיחת מוסדות החינוך לגיל הרך ביום א' הקרוב, במקרה שמשרד הבריאות יאפשר זאת. "בנתונים הקיימים, המערכת לא יכולה להיפתח ביום ראשון", אמרה בן דויד, שמנתה ארבעה יסודות שפוגעים ביכולת המורים לקיים פעילות חינוכית באופן סדיר: חוסר מיגון לצוותי ההוראה, תוספת כוח אדם, ערבוב בין צוותי הוראה וילדים מיישובים אדומים וירוקים וחוסר באכיפה בקרב ההורים.
היא הבהירה כי היא לא שוללת הכרזה על סכסוך עבודה למשך 14 יום, שבסופם תוכל גם להשבית את מערכת החינוך. "זה לא בגללנו, אלא בגלל חוסר ההיערכות של המשרדים", קבעה. "תמיד במדינה הכול נשאר עד הרגע האחרון ובדקה ה-99 מחליטים החלטות לא ישימות בשטח. למעלה מנותקים מהשטח. יהיה קשה מאוד להפעיל את המערכת".

נתוני הקורונה: 3,097 אובחנו אתמול, שיעור החיוביים - 7%

בתוך כך, הבוקר עדכן משרד הבריאות את נתוני התחלואה בקורונה, שמהם עולה כי אתמול אובחנו בנגיף 3,097 בני אדם בישראל. מספר החולים שמצבם קשה עומד על 801 - ירידה של 12.5% מיום שני שעבר, אז מספרם היה 916. במספר החולים המחוברים למכונות הנשמה חלה עלייה - והוא הגיע ל-242. מפרוץ המגפה בארץ ועד כה נפטרו 2,021 בני אדם.
בישראל 51,250 חולים פעילים. 5,773 מהם מתגוררים בירושלים, 4,613 בבני ברק, 2,322 במודיעין עילית, 1,928 באשדוד, 1,782 בתל אביב-יפו, 1,444 בנתניה, 1,419 בפתח תקווה, 1,272 בבית שמש, 1,100 בבאר שבע, 1,047 בראשון לציון, 991 בחולון, 931 בחיפה, 889 ברחובות, 875 באלעד, 797 באשקלון, 769 בבת ים, 742 בביתר עילית, 730 בחדרה ו-729 ברמלה.
בישראל גם כמה ערים שבהן יש 100 חולים פעילים ופחות מכך. באריאל יש 50 חולים פעילים, בכפר קאסם 52, במעלות-תרשיחא 67, בעראבה 76, באילת 88, קלנסווה 90, בקריית ביאליק 93, בטירה 96, בקריית אונו 99 ובחריש 100.

פורסם לראשונה: 11:07, 13.10.20