מהלומות אש וסייבר: כך נראה תרגיל "חץ קטלני"
(צילום: דובר צה"ל )

שני אירועים בעשרת הימים האחרונים עשויים בסבירות גבוהה לסמן עליית מדרגה משמעותית בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, וליתר דיוק - ביכולת של צה"ל להשיג ניצחון ברור בלחימה שתתנהל בכמה זירות, במינימום אבדות ונזק לאזרחים שבעורף וללוחמים שבחזית. אירוע אחד שמאפשר את התפנית הזו הוא ההסכם הביטחוני-מדיני שעליו חתמו ביום חמישי שעבר בוושינגטון שרי ההגנה והביטחון של ארצות הברית וישראל. האירוע האחר, צבאי במהותו, הוא התרגיל המטכ"לי "חץ קטלני" שהסתיים אתמול (ביום חמישי).
תרגיל חץ קטלניתרגיל חץ קטלני
להביא לנקודת הכרעה במינימום זמן. תרגיל "חץ קטלני"
(צילום: דובר צה"ל )
שני האירועים חשובים כמעט באותה מידה, אולם לתרגיל הצה"לי, כפי שנראה, יש משמעות מיידית וקונקרטית - בעוד שהשפעתו של ההסכם מוושינגטון תהיה ניכרת (אם ימומש) בטווח של שנים קדימה.
הערת אזהרה: עדיין אי אפשר לברך על המוגמר, מפני שלמעשה שני האירועים עדיין לא הגיעו לקו הסיום; ההסכם הביטחוני שגנץ חתם עליו עם שר ההגנה האמריקני מנוסח עדיין ברמה העקרונית. נדרשת עדיין עבודה רבה של צוותים אמריקניים וישראליים על ניסוח הפרטים שיעניקו משמעות פרקטית ועדכנית למחויבות של ארה"ב לשמירת העליונות האיכותית-צבאית של ישראל. כלשון המימרה האמריקנית - "אלוהים והשטן מצויים בפרטים".
גם "חץ קטלני" לא יגיע לסיומו עד שלא יושלמו בצה"ל, בכל הרמות, תחקירים אמיצים ונוקבים שיחשפו מה לא התנהל כראוי והשתבש במהלך התרגיל. אחר כך, השלב הקריטי והחשוב ביותר יהיה תהליך הפקת הלקחים ויישומם.

המטרה: שיתוק מערך הטילים והרקטות של חיזבאללה

בתרגיל המטכ"לי בחן צה"ל את מוכנותו כמערכת כוללת למלחמה שתתחיל בגבול לבנון ועשויה גם להתרחב לסוריה, לרצועת עזה ואולי אפילו לזירות רחוקות יותר כמו איראן, עיראק והים האדום.
בפועל, בשטח, רק הזירה הלבנונית תורגלה בהשתתפות מלאה של כל הזרועות, שתרגלו בלימת התקפת פתע קרקעית של חיזבאללה לתוך שטח ישראל באזור הגבול, ויציאה מהירה של חיל האוויר לשיתוק ירי טילים ורקטות (כולל טילי שיוט וכטב"מים תוקפים) המשוגרים אל העורף הישראלי מעומק שטח לבנון. במקביל, אוגדה 162 (חמש חטיבות) יוצאת להתקפה קרקעית מהירה לתוך שטח לבנון, במטרה לשתק את האש קצרת הטווח של חיזבאללה ולהשמיד את מערכי הארגון בתוך שטח לבנון. יחידות מיוחדות, כולל חטיבת הקומנדו וחטיבת הרפאים הרב-ממדית, תרגלו פעילות מיוחדת בעומק שטח האויב.
שר הביטחון בני גנץ יגיע בביקור בתרגיל "חץ קטלני" בצפון הארץשר הביטחון בני גנץ יגיע בביקור בתרגיל "חץ קטלני" בצפון הארץ
ההסכם עם ארה"ב משמעותי לביטחון ישראל, אך עדיין לא גמור. גנץ בתרגיל
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
תרגיל חץ קטלניתרגיל חץ קטלני
לחשוף את האויב - גם בחשכה. תרגיל "חץ קטלני"
(צילום: דובר צה"ל )
תרגיל חץ קטלניתרגיל חץ קטלני
היעד - בנקי מטרות עדכניים עם אלפי פריטים. תרגיל "חץ קטלני"
(צילום: דובר צה"ל )
עם זאת, מה שחשוב הוא שהלחימה שתורגלה התנהלה על פי תפישת ההפעלה החדשה של צה"ל במלחמה, שגובשה במטה הכללי בהובלתו של הרמטכ"ל כוכבי. העקרונות שבבסיס התפישה הזו הם: • התקפיות וקטלניות – כלומר, שאיפה לחשוף במדויק את מיקומו של האויב ואת כוונותיו, להגיע אליו ולהוציאו מכלל פעולה באמצעות שילוב הדוק בין מודיעין, אש (מהאוויר, מהקרקע ומהים) ותמרון קרקעי. • שיתוף פעולה רב-זרועי ורב-ממדי – כלומר, יכולת של כל זרועות צה"ל, כולל הסייבר והלוחמה האלקטרונית, לפעול בשיתוף פעולה ותיאום הדוקים - כדי להביא במינימום זמן לנקודת הכרעה. מקסימום עוצמה צבאית במקסימום דיוק קטלני. זה נוגע לכל הרמות, כולל דיבור ישיר בין איש המודיעין בפיקוד, המג"ד בשטח וטייס ה-F-16 באוויר, שיטיל בעוד דקה פצצה של רבע טון במרחק מטרים ספורים מחוליית נ"ט של חיזבאללה שמסתתרת בשטח. • שימוש יעיל בטכנולוגיות, באמצעי לחימה ובשיטות חדשניים, בעיקר כדי לאתר ולזהות את האויב ולפגוע בו לפני שהוא מצליח לפעול נגדך. היעד הוא להגיע למצב שבו יש לאמ"ן ולפיקודים בנקי מטרות עדכניים, ובהם אלפי פריטים שחיל האוויר תוקף בקצב תעשייתי וכל מטרה שמופיעה בשטח נחשפת ונתקפת במהירות.

ביקור בתרגיל: "פליטים לבנונים" מפונים

תפישת לחימה חדשנית זו מחייבת השקעה עצומה לא רק בכוח אדם מיומן בכמות גדולה, אלא גם באימונים, בהכשרות וברכש סיטוני ובמאות מיליונים של אמצעי וציוד לחימה. כל אלו כעת במחסור חריף, מכיוון שכבר שנתיים אין למדינת ישראל תקציב ממשלתי מסודר, ומפני שהקורונה שואבת אליה את כל העתודות הפיננסיות שיש לאוצר ומגבילה את הפעילות הפיזית בצה"ל מחשש להדבקה.
תרגיל חץ קטלניתרגיל חץ קטלני
כמעט שלא גויסו חיילי מילואים. תרגיל "חץ קטלני"
(צילום: דובר צה"ל )
תרגיל חץ קטלניתרגיל חץ קטלני
(צילום: דובר צה"ל )
לנוכח כל אלה, הייתי מופתע ממה שהתגלה לעיניי ולאוזניי כשהגעתי לשטח התרגיל ביום שלישי אחר הצהריים. במקום עיר האוהלים והנגמ"שים שהייתי רגיל לראות בסיטואציות דומות, מצאתי בחפ"ק האוגדה בקושי שלושים קצינים ולוחמים, לצד ארבעה-חמישה כלי רכב. מפקד האוגדה תא"ל סער צור ושבעה מאנשיו ישבו באוהל לא גדול עם מסכות על הפנים, והשאר היו בחוץ. האוהל עצמו היה מוסתר קרוב לקו המגע, משקיף על תא השטח שבו התנהלה הלחימה.
הקשר עם המפקדה העיקרית של האוגדה, אי שם בגליל, התנהל באמצעות וידאו-קונפרנס על מסכי פלזמה, אבל כשמפקדי צוותי הקרב החטיבתיים רצו לתקשר ולקבל הנחיות ממפקד האוגדה הם פשוט באו אליו פיזית - ואחרי כמה דקות נסעו חזרה לאנשיהם.
ישבתי על סלע כדי לשוחח עם מח"ט גבעתי, אלוף-משנה יצחק כהן. הוא סיפר לי שבאותה שעה ממש מטפל קצין האוכלוסייה שלו בקבוצה של "פליטים לבנונים", נשים זקנים וילדים, חלקם מכוסים דם (ביום אויב), שנמלטו מ"כפר של חיזבאללה" שאותו הוא עומד לתקוף. הפתרון: מסוקי ינשוף של חיל האוויר הוזנקו לשטח, ובעודנו משוחחים שמענו אותם נוחתים ומפנים את "הפליטים". מה שתורגל כאן היה מניעת אירועים הומניטריים, שחיזבאללה יודע לנצל אותם כדי לשלול מצה"ל את הלגיטימציה הבינלאומית להמשך בלחימה.
מאוחר יותר, כשעלה הירח, ירדתי לוואדי שבו מפקד גדוד הסיור של גבעתי, סא"ל נתנאל שמכה, התכונן להתקפה בלילה עם טנקים מחטיבה 401. הייתי מופתע מכמות ומאיכות האמצעים הטכנולוגיים שהפעילו אנשיו במטרה לחשוף את האויב בחשכה. הם הצליחו לחשוף אחוז ניכר מחוליות ביום האויב שהסתתרו בשטח, והיו להם גם אמצעים לפגוע ולהרוג אם היה שם אויב אמיתי. אבל, התרשמתי בעיקר מתחושות המסוגלות, המוכנות והביטחון העצמי שמצאתי אצל שמכה וכמה ממפקדי הפלוגות שלו – ממש כמו אצל מפקד האוגדה והמח"טים.

הסדיר ינצח

עם זאת, לא צריך להיסחף. התרגיל היה שלדי, והכוח שראיתי - מפקדים וקבוצות קטנות של לוחמים - היה רחוק מלשקף את היכולות של כל צה"ל היבשתי. לצד זאת, התרשמתי שצה"ל העמיד לאחרונה את הכוח המסתער היבשתי הסדיר בראש סדר העדיפויות שלו. את כל המשאבים שהצליחו הרמטכ"ל וסגנו לחסוך או להסיט משימושים אחרים, הם השקיעו באימוני ובציוד "אוגדות החוד", ב"מפעלים לייצור מטרות" באמ"ן, בחימושים בחיל האוויר, בלחימה בסייבר, בספקטרום האלקטרוני ובאמצעי פיקוד ושליטה דיגיטליים. גם התוכניות המבצעיות למלחמה בכל החזיתות עודכנו לאחרונה. לכן, אפשר להעריך שהכוח הסדיר של צה"ל מוכן כעת היטב ללחימה, בין אם מדובר בימי קרב בזירה אחת או במלחמה כוללת בכמה זירות.
אביב כוכביאביב כוכבי
התוכניות למלחמה בכל החזיתות עודכנו לאחרונה. הרמטכ"ל כוכבי
(צילום: דובר צה"ל )
בנימין נתניהו בסיור צבאי בצפוןבנימין נתניהו בסיור צבאי בצפון
נתניהו מבקר בתרגיל בצפון
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
לעומת זאת, חיילי המילואים מוכנים הרבה פחות. הרצון למנוע הדבקה המונית בנגיף הקורונה בקרב הורים לילדים קטנים ומפרנסים, וצעדי החיסכון שצה"ל נאלץ להפעיל כדי להפנות תקציבים למימוש תפישת ההפעלה החדשה, באו על חשבון אימוני המילואים והפעלתם במשימות ביטחון שוטף. לנוכח זאת השתתפו בתרגיל כמה אלפי חיילים מילואים בלבד, אך בצה"ל מאמינים שהתכנון המבצעי להתפתחויות השונות מאפשר לכוח הסדיר של כל זרועות צה"ל להוציא לפועל במהירות וביעילות את התוכניות המבצעיות החיוניות. המילואים יבואו אחר כך, לאחר שיעברו תהליך הצטיידות ואימוני רענון שונים.
כמו כן, גם אחרי התרגיל נותרו סימני שאלה לגבי כמה תחומים קריטיים בתפקודו של צה"ל: • עדיין לא הוכח שהשיטה החדשה שעל פיה פועלת הלוגיסטיקה של חילות היבשה פועלת כהלכה. • לא נבחנה היכולת לקיים, תחת מטחי טילים ורקטות מסיביים, את הרציפות התפקודית בחיל האוויר, במחסני החירום ובתחומים אחרים. • לא נבחנה תחת אש היכולת של מפקדי ולוחמי זרוע היבשה לעכל ולהפיק את המירב מה"טרנספורמציה הדיגיטלית" שצה"ל עובר כעת.
חשוב גם לציין שב"חץ קטלני" נבחנה, כנראה בהצלחה, רק היכולת ההתקפית של צה"ל. עובדה זו לא יכולה לחפות על חוסר המוכנות של העורף האזרחי. המיגון, המוכנות לספיגה והיערכות החירום של אזורים רבים, בעיקר בצפון, היא מתחת למינימום הנדרש. פיקוד העורף אמנם שייף את יכולותיו ואת מיומנות אנשיו במהלך הפעילות ביישובים נפגעי קורונה, ובתי החולים הגדילו מאוד את יכולתם לקלוט נפגעים בחירום, אך אין בכך כדי לחפות על היעדר ממדים ומקלטים, ועל חלוקת עבודה מבולגנת בין הגורמים השלטוניים שאמורים לטפל במצבי חירום.