3 צפייה בגלריה
ראשי מפלגות של הממשלה החדשה
ראשי מפלגות של הממשלה החדשה
בנט ולפיד
(צילום: רענן כהן)
מועד השבעת הממשלה החדשה של נפתלי בנט ויאיר לפיד עדיין לא נקבע, אבל עיקרי ההסכם בין הצדדים יוצאים לאור: כמה שעות אחרי שיו"ר הכנסת יריב לוין הכריז כי עלה בידו של יו"ר יש עתיד להרכיב ממשלה, מתפרסמים הערב (יום ב') פרטים על עיקרי ההסכמים של הקואליציה החדשה וכן קווי היסוד של הממשלה החדשה.
ההסכמים הקואליציוניים ייחתמו בין ימינה של ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט ליש עתיד של ראש הממשלה החליפי המיועד יאיר לפיד, ובמקביל בין שש המפלגות האחרות בקואליציה למפלגת יש עתיד. כלומר, ימינה חתומה רק על הסכם אחד - מול לפיד.
3 צפייה בגלריה
ראשי מפלגות של הממשלה החדשה
ראשי מפלגות של הממשלה החדשה
ראשי מפלגות הממשלה החדשה
(צילום: רענן כהן)
ההסכם הקואליציוני בין ימינה ויש עתיד יהווה "הסכם גג" שיחייב את כלל סיעות הקואליציה ויצורף כנספח לכל ההסכמים. מהעבר השני, ההסכמים שנחתמו בין יש עתיד למפלגות השונות מחייבים את המפלגות החותמות.
עוד נקבע כי צירוף סיעות נוספות לקואליציה לאחר הקמת הממשלה ייעשה בהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי.
בנוסף, חוק יסוד: הכנסת יתוקן כך שהחוק הנורבגי יורחב בהקצאה אחת נוספת לכל מדרג. כלומר, בסיעה עם שישה חברי כנסת, יוכלו להתפטר שלושה מהם כדי להכניס לכנסת את שלושת הבאים ברשימתה. בסיעה עם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להתפטר ארבעה מהם, ובסיעה עם תשעה חברי כנסת ומעלה יוכלו להתפטר חמישה מהם. החוק יחול על שרים וסגני שרים.
ברקע יוזכר כי לאחר שהכנסת אישרה ביוני בשנה שעברה את התיקון לחוק הנורבגי, אמר אז לפיד: "באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורבגי. 110 מיליון שקל לכיסאות ומקורבים ועוד איזה אאודי 8 לחליפי. ממשלת נתניהו החמישית שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות".




עוד נקבע כי במליאת הממשלה ובוועדות השרים יידונו נושאים שהעלאתם תיקבע בהסכמה על ידי ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החליפי, כשלשניהם תעמוד זכות וטו הדדית. כוח ההצבעה במליאת הממשלה ובוועדות השרים יהיה שווה בין שני הגושים, ולכל ראש ממשלה תהיה אחריות מיניסטריאלית לשרי הגוש שלו.
בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) יכהנו 12 חברים שיחולקו שווה בשווה בין שני הגושים. ראש הממשלה המכהן יקבע את סדרי הדיון ונושאיו.

קווי היסוד של הממשלה ה-36

קווי היסוד של הממשלה החדשה כוללים 30 סעיפים, ובדברי ההקדמה להצגתם צוין כי "ממשלת האחדות שתקום תתמקד בפעולותיה בתחום האזרחי והכלכלי, וזאת על מנת לשפר את רווחתם של אזרחי ישראל המנויים על כלל הקבוצות והמגזרים, ותביא בתוך זמן קצר מיום כינונה לאישורו של תקציב המדינה לשנים הקרובות.
"ממשלת האחדות תתמקד בנושאים הרבים המשותפים לכלל אזרחי המדינה בתחום הביטחון, הבריאות והכלכלה. הממשלה תפעל לאיחוי השסעים בין רכיביה השונים של החברה הישראלית ולחיזוק יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וברוח מגילת העצמאות, ותוביל תוכניות שונות שתכליתן להוציא את מדינת ישראל מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה, יחד עם שאר מדינות העולם".

לפי הסעיף הראשון של בסיס קווי היסוד, "הצדדים מסכימים, כי הממשלה תפעל להקנות יציבות שלטונית, והיא תתמקד בשיקום המשק, הכלכלה והחברה האזרחית, תחזק את הממלכתיות, ותרחיב את תחומי ההסכמה הלאומיים".
בסעיף השני צוין כי "הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל לעידוד הצמיחה על בסיס עקרונות של כלכלה הוגנת המנתבת את ההשקעה התקציבית אל מעמד הביניים, והשכבות החלשות תוך צמצום הפערים החברתיים וחיזוק השירותים החברתיים. הממשלה תפעל להפחתת רגולציה, הסרת חסמים בירוקרטיים, ודיגיטציה ממשלתית ("אפס נייר, אפס תור") ולקידום תכנית משולבת להטבת וטיוב הנטל הרגולטורי. כמו כן, הממשלה תפעל לחיזוק המגזר הפרטי בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ולשם כך תעמיד רשת ביטחון לעצמאיים".

בנוסף, לפי קווי היסוד הממשלה תציג כיעד לאומי את העלאת מספר העובדים בהייטק לכ-15% מכלל העובדים במשק עד 2026, תפעל לקידום חוק פרויקטים לאומיים שבמסגרתו תקדם הממשלה בניית שני בתי חולים (בנגב ובגליל), שדה תעופה נוסף, בניית כיתות, רכבת מטרו וקידום פריסת סיבים אופטיים בפריפריה ובמגזר הערבי.
עוד צוין בקווי היסוד כי הממשלה תפעל לצמיחת ושגשוג ירושלים תוך המשך הבנייה בה בהיקפים משמעותיים (כולל העברת כלל משרדיה ויחידותיה לעיר). בנושא הביטחוני והמדיני צוין כי "הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ולשמירת ביטחונם של כלל אזרחי המדינה, זאת לצד חתירה מתמדת לשלום".

נושאים אחרים שמופיעים בקווי היסוד של הממשלה: קידום חוק יסוד: החקיקה, לפעול למיתון עליית מחירי הדיור, מימוש פתרונות מהירים בתחום התחבורה, חיזוק המשטרה והוספת תקני כוח אדם, תוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית, קידום הליך אי-הפללה ורפורמה לחיזוק זכויות האזרח בחקירה ובמשפט, עידוד עלייה והגברת הבנה הדדית בין ישראל ליהדות העולם.
בנוגע לסוגיות בנושאי דת ומדינה, צוין בקווי היסוד כי "הצדדים מסכימים שיש לפעול על מנת לקדם סוגיות בנושאי דת ומדינה לגביהן יש הסכמה ציבורית רחבה. סיעות הקואליציה מתחייבות לתמוך בחקיקת 'חוק גיוס' במתווה משרד הביטחון, כפי שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20. בנוסף, ראש הממשלה ושר הביטחון יבחנו הפעלה של מודל חדש בתחום השירות הלאומי-אזרחי לאוכלוסיות מסוימות".
עוד נכתב בקווי היסוד כי "בעקבות משבר הקורונה יש לפעול לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית". כמו כן צוין כי הצדדים מסכימים שיש צורך בחיזוק מערך בריאות הנפש, העצמת מערכת החינוך, המשך הסיוע לענף המלונאות והתיירות, הגדלת תקציב לחינוך הבלתי-פורמאלי שכולל את תנועת הנוער, חיזוק ההשכלה הגבוהה, הגנה על איכות הסביבה, חיזוק ההתיישבות הכפרית וקידום תוכנית לאומית לחיזוק ופיתוח הצפון.
בסיום מסמך קווי היסוד נאמר כי הממשלה תפעל לשמירה על זכויות אזרחיה הוותיקים ולרווחת ניצולי השואה, תאמץ את מסקנות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, תקים נציבות לנפגעי עבירה במשרד המשפטים, תפעל ליצירת שוויון חברתי מלא בין גברים לנשים, תקדם את רפורמת "נפש אחת" ויישום צעדים של ועדות אחרות שפעלו למען נכי צה"ל ופגועי נפש באגף השיקום של משרד הביטחון, תפעל לחוקק חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות, ותפעל לחיזוק התרבות והמורשת.

לפי דיווח של עמית סגל, בממשלה החדשה יהיו 28 שרים ושישה סגני שרים. בנוסף, בנט לא יוכל לכהן בשום תפקיד אם הממשלה תוחלף באי אמון או אם תקום ממשלת ימין. ההסכם עם סיעת רע"מ של מנסור עבאס כולל את הארכת הקפאת האכיפה על בנייה לא חוקית עד 2024, ביטול קנסות ועיצומים על בנייה בלתי חוקית, הקפאת הריסת בתים בנגב לתשעה חודשים, מינוי סגן שר וחצי מיליארד שקל לפרויקטים עתידיים.
בהסכם עם מרצ צוין קידום של זכויות לקהילה הגאה, ההסכם עם ישראל ביתנו כולל סעיף של ברית הזוגיות וביטול חוק המרכולים וההסכם עם מפלגת העבודה כולל הקמת אגף להתחדשות יהודית. עוד צוין כי תפקיד היועמ"ש יפוצל. כמו כן יחוקק חוק שקובע כי מי שכיהן שמונה שנים בראשות הממשלה יצטרך צינון של ארבע שנים לפחות לפני שיעמיד את עצמו שוב לבחירה לכנסת. בני גנץ וגדעון סער יהיו סגני ראש הממשלה.
מימינה נמסר בתגובה: "אין, לא הייתה ולא תהיה הסכמה בעניין מניעת ריצה לכנסת. מדובר בהצעה שעלתה, לא סוכמה והיא גם לא תהיה. הדבר היחידי שהיה והוסכם הוא הגבלת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים או שתי קדנציות.
"ההסכמים הקואליציוניים טרם נחתמו ועוברים בשעות אלו ממש שינויים ותיקונים. ההסכמים יפורסמו בשקיפות מלאה לציבור ברגע שיסוכם תוכנם".

אורבך עדיין לא הודיע על החלטתו

כאמור, מוקדם יותר הודיע יו"ר הכנסת לוין כי עלה בידו של לפיד להרכיב ממשלה. עם זאת, לוין ציין בדבריו כי "הודעה על מועד ההצבעה לצורך כינון הממשלה תימסר לחברי הכנסת בהמשך". לפי החוק, ללוין יש אפשרות לקבוע דיון לצורך הצבעה על השבעת הממשלה החדשה עד יום שני הבא.
במקביל, ח"כ ניר אורבך מימינה אמר למקורביו שבכוונתו להודיע בקרוב על תמיכתו בהקמת ממשלת האחדות של בנט ולפיד. כפי שפורסם ב-ynet בסוף השבוע, אורבך אמר למקורביו כי לדרך שעבר יחד עם בנט יש משקל כבד בהחלטתו. בתמורה לתמיכתו, בנט מייעד לו תפקיד בכיר בממשלה.
3 צפייה בגלריה
ניר אורבך ביציאה מישיבת סיעת ימינה
ניר אורבך ביציאה מישיבת סיעת ימינה
ח"כ אורבך
(צילום: יאיר שגיא)
בימים האחרונים, על רקע לבטיו של אורבך, הוא לא ענה לשיחות שקיבל מראש הממשלה בנימין נתניהו - ואף צייץ בטוויטר כי "אין לי שום כוונה לנהל שיחות עם מי שלא נקפו אצבע בחודשיים האחרונים להקים ממשלת ימין".
הקואליציה החדשה תהיה מורכבת מחברי הכנסת של יש עתיד, כחול לבן, ימינה, העבודה, ישראל ביתנו, מרצ, תקווה חדשה ורע"מ. נכון לעכשיו, רק חבר כנסת אחד ממפלגות אלה צפוי להתנגד להקמת הממשלה - עמיחי שיקלי מימינה.