3 צפייה בגלריה
בלינקן עם ביידן, סוזן רייס וג'ון קרי. 2013
בלינקן עם ביידן, סוזן רייס וג'ון קרי. 2013
ארה"ב שבה למועצת זכויות האדם של האו"ם. בלינקן וביידן
(צילום: רויטרס)
ארה"ב תודיע היום (ב') על חזרתה למועצת זכויות האדם של האו"ם, שממנה פרשה לפני כשנתיים וחצי, בימי דונלד טראמפ בבית הלבן. החלטת ממשלו של ג'ו ביידן עשויה לעורר ביקורת בקרב מחוקקים שמרניים בארה"ב, וכן בישראל.
גורמים אמריקניים אמרו הלילה בשיחה עם סוכנות הידיעות AP כי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן יודיע על שובה של ארה"ב יחד עם דיפלומט אמריקני בכיר בז'נבה, שם ממוקמת המועצה. תחילה תשמש ארה"ב כמשקיפה במועצה, ובהמשך תבקש להצטרף כחברה מן המניין. "אני שמח לבשר לכם שהבוקר מזכיר המדינה בלינקן יודיע שארה"ב תשמש מדינה משקיפה במועצת זכויות האדם של האו"ם", אמר הדיפלומט האמריקני בז'נבה, מרק קאזר.
טראמפ פרש ממועצת זכויות האדם של האו"ם ביוני 2018 בשל "ההתמקדות הבלתי מידתית בישראל", שסופגת ממנה ללא ספק את הביקורת החריפה ביותר מכל מדינה אחרת בעולם. על הפרישה הכריזה שגרירת ארה"ב דאז ניקי היילי.
3 צפייה בגלריה
החזרה עשויה לעורר ביקורת בישראל. נתניהו באו"ם
החזרה עשויה לעורר ביקורת בישראל. נתניהו באו"ם
החזרה עשויה לעורר ביקורת בישראל. נתניהו באו"ם
(צילום: AFP)
ניקי היילי מכריזה על פרישתה של ארה"ב מהמועצה
(רויטרס)

במסיבת העיתונאים שבה הכריזה על הפרישה כינתה היילי את המועצה "ארגון צבוע". היא מנתה את ההחלטות נגד ישראל ואמרה כי מספר ההחלטות גבוה מזה שהתקבלו נגד איראן, סוריה וצפון קוריאה גם יחד. היא ציינה כי זו "הוכחה חותכת לכך שהמועצה פועלת ממניע פוליטי ולא מתוך רצון להגן על זכויות אדם". בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בירכו אז על ההחלטה ומסרו כי "ישראל מודה לטראמפ ולשגרירה היילי על החלטתם נגד הצביעות והשקרים של מועצת 'זכויות האדם' של האו"ם. במשך שנים המועצה הוכיחה שהיא גוף מוטה, עוין ואנטי-ישראלי שבוגד במשימתו להגן על זכויות אדם".
הלילה הבהיר בכיר אמריקני כי ממשל ביידן מאמין שהמועצה חייבת לבצע שינויים, אך טען כי "הדרך הטובה ביותר לקדם את השינוי היא להיות חלק מהמועצה". הבכיר אמר כי הארגון יכול להפוך ל"פורום חשוב עבור הלחימה בעריצות ובאי-צדק ברחבי העולם, ונוכחות ארה"ב במועצה תבטיח זאת".
3 צפייה בגלריה
מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה. ארכיון
מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה. ארכיון
מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה. ארכיון
(צילום: AP)
למרות שלארה"ב יהיה רק ​​מעמד של משקיפה שאינה מצביעה במועצה עד סוף שנת 2021, הגורמים הרשמיים אמרו כי בכוונת הממשל לקבל מושב קבוע. העצרת הכללית של האו"ם היא זו שבוחרת את חברות המועצה, בהצבעה המתקיימת בדרך כלל באוקטובר מדי שנה. במועצה, שהוקמה ב-2006, יש 47 מושבים.
ההתקשרות של ארה"ב עם המועצה וקודמתה, נציבות זכויות האדם של האו"ם, הייתה חלק מהמאבק שבין ממשלים רפובליקניים ודמוקרטיים בארה"ב במשך עשרות שנים. בדרך כלל, הנשיאים הדמוקרטים הם אלה המעוניינים להיות חלק מהארגון, ואילו הרפובליקנים נרתעים מביקורתו על ישראל.
פרישתה של ארה"ב מהמועצה הייתה רק אחת מכמה פרישות שאירעו במהלך ארבע שנות כהונתו של טראמפ. הוא נסוג גם מהסכם הגרעין האיראני, מהסכם האקלים של פריז, מארגון הבריאות העולמי במהלך מגפת הקורונה, מארגון החינוך והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) ומכמה גופים לבקרת נשק. טראמפ גם איים לפרוש מאיחוד הדואר הבינלאומי ורמז לעתים קרובות על יציאה אפשרית של ארה"ב מארגון הסחר העולמי. מאז כניסתו לתפקיד בחודש שעבר, הצטרף מחדש הנשיא ביידן לאמנת פריז ולארגון הבריאות העולמי.
פורסם לראשונה: 03:33 , 08.02.21