העולם נחלק לשני חלקים – שומרי החוק ופורעי החוק. ההחלטה מי ייכנס תחת איזו קבוצה זה כבר סיפור אחר. אחת הסיבות שלקהילה הבינלאומית קשה לגבש הגדרה אחידה למהו טרור היא העובדה שאדם הנחשב טרוריסט בעיני האחד יכול להיחשב לוחם החופש של האחר.
במשך מאות שנים פיתחה האנושות ציוויליזציה המושתתת על ערכים ליברליים ועל שלטון החוק. במסע הגילוי שעברה התברר שהדמוקרטיה הליברלית אינה מושלמת, אך היא היחידה שמבטיחה לאדם זכות ראשונית לחיים ולחירות. רק מערכת כללים המבוססת על נורמות דמוקרטיות וליברליות, על זכויות היסוד של כל אדם באשר הוא אדם, תבטיח את המשך שגשוגה של האנושות.
וכך גם התגבש והלך המשפט הבינלאומי, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה. מערכת של כללים ומנהגים המסדירים את היחסים בין המדינות השונות בעולם, המבוססת על חירויות יסוד. כללי המשחק בזירה הבינלאומית דומים לסלעי ענק המשתנים ומתעצבים על ידי זרמי המים, אלו הרועשים ואלו השקטים.
נחזור להתחלה, העולם מתחלק לשניים: טובים (שומרי חוק) ורעים (פורעי החוק). מזכיר קצת את הבסיס הפילוסופי שעומד מאחורי סיפורו של הארי פוטר. סדרת ספרי הפולחן של ג'יי קיי רולינג מציגה עלילה קלאסית של "טוב נגד רע", אור נגד חושך. גם במקרה הזה הדמויות לא המציאו את כללי המשחק, אלא התנהלו בהתאם למערכת כללים מוסדרת ועתיקה שבה יש טוב ורע ברורים.
ביידן רחוק שנות אור מלהיות שונא ישראל. הוא חבר טוב של מדינת ישראל. מסוג החברים שדואגים שלא תעשה שטויות גם ברגעים הקשים, מהחברים שמתנערים במיידי מכל גילוי אנטישמי או ניאו-נאצי. כמו חבר ילדות
במילים אחרות: וולדמורט ידע שאסור לרצוח, הוא בחר לעשות כן בשם אידיאולוגיה קיצונית ומשיחית, וכאשר נאלץ לשאת בתוצאות ניסה להפוך את לוח המשחק ולשנות את כללי העולם.
עידן הפופוליזם שבו אנו נמצאים גרם לנו להתרגל לטונים הגבוהים ולתוכן הבוטה. שום דבר לא קדוש, הכול מותר בשם המטרה. זה שיצעק חזק יותר ינצח. כך, התרגלנו להתנהלותו הפומפוזית של הנשיא היוצא דונלד טראמפ. הדבר נכון שבעתיים בכל הנוגע ליחסו של האיש למשפט הבינלאומי. לרגע נדמה היה שהטירוף הזה מסייע מאוד למדינה היהודית הקטנה שזוכה ליחס מחפיר מצד הקהילה הבינלאומית. מדובר בטעות חמורה.
דמיינו שהכרעות גורליות יתקבלו בהתאם לתוצאות קרב "אבן, נייר ומספריים" בין ראשי המדינות. כאשר בחרת להשתמש במספריים ידעת שאבן עלולה לשבור אותם. ועכשיו זה לא אומר שאתה יכול לקום ולנטוש את הזירה. הממשל האמריקני רואה בחומרה את התנהלות בית הדין בהאג, אבל בעוד טראמפ בחר לקום וללכת, ג'ו ביידן רואה צורך מהותי לתקן את דרכיו של בית הדין באמצעות כללי המשחק המקובלים.
ביידן רחוק שנות אור מלהיות שונא ישראל, נהפוך הוא, הוא חבר טוב של מדינת ישראל. מסוג החברים שדואגים שלא תעשה שטויות גם ברגעים הקשים, מהחברים שמתנערים במיידי מכל גילוי אנטישמי או ניאו-נאצי. כמו חבר ילדות.
דנה וולףצילום: גבריאל בהרליההנשיא ביידן החליט לשוב ולשחק בהתאם לכללים. הוא מודע לאתגרים, ויש לו גם ביקורת על המדיניות הישראלית. אבל הוא מבין שתפקידו כעת הוא לשמור על הגחלת ולרפאה.
לפני פחות ממאה שנים גילתה האנושות מה עלולות להיות ההשלכות למעשיו של אדם אחד שהחליט שלא לשחק בהתאם לכללים. בחלוף יום הזיכרון לשואה ולגבורה, על כולנו לזכור שאותם כללי משחק שלעיתים נעשה בהם שימוש כדי להאשים אותנו יהיו גם אלו שיסייעו לנו להוכיח את צדקת דרכנו.
- ד"ר דנה וולף היא מומחית למשפט בינלאומי וניהול משא ומתן מהמרכז הבינתחומי הרצליה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
