אזרחי ישראל יוצאים היום (ג') בפעם הרביעית בשנתיים האחרונות להצביע בבחירות לכנסת, ומושגים שליוו אותנו בבחירות אפריל 2019 כגון "בלוק טכני" ואחוז החסימה נשארו משמעותיים גם במערכת הבחירות הנוכחית. רגע לפני שאתם מתייצבים בקלפי עם החברים או יושבים למנגל בפארק – לפניכם כל המושגים שצריך לדעת על הבחירות.
כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
בניגוד למערכות בחירות בעבר, מספר המעטפות הכפולות בבחירות לכנסת ה-24 צפוי להיות גבוה ומשמעותי. פרט לספירה המסורתית של קולות החיילים, הימאים והאסירים, הפעם הצטרפו המצביעים בקלפיות הייעודיות למבודדים ולחולי קורונה.
ספירת מעטפות כפולות, ארכיון
(צילום: אלכס גמבורג)
מהי מעטפה כפולה? כיצד נספרות המעטפות הללו? האם הן יכולות לגרום למהפך בתוצאות? ואזהרת המומחים: "ארגז שנוסע נמצא בסיכון כי מישהו יכול להוסיף או להוריד מעטפה".
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
אחד המושגים שיכולים להשפיע רבות על הרכב הכנסת הבאה הוא אחוז החסימה. חלק מהמפלגות שהודיעו על ריצה פרשו עוד לפני הגשת הרשימות מחשש שלא יצליחו להיכנס לכנסת. גם בקרב המפלגות שכן החליטו לרוץ יש כאלה שמסתכלות על אחוז החסימה בחשש.
למה יש מפלגות שחוששות מאחוז החסימה? מי קבע אותו? והאם האינטרס של המפלגות הוא להשאיר אותו גבוה? או דווקא להוריד?
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
מערכות הבחירות החוזרות ונשנות גורמות לישראלים רבים לחשוב על האפשרות לשים פתק לבן בקלפי בתור מחאה. אבל למעשה, אין לכך שום משמעות של מחאה – אלא פשוט של עוד קול שמתווסף לרשימת הקולות הפסולים, יחד עם אלה שנקרעו או קושקשו. אי אפשר בכלל לדעת כמה הכניסו פתק לבן למעטפה.
אז למה יש פתק לבן? האם יש משמעות לקולות הפסולים בבחירות בישראל? ומה קורה בעולם?
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
מערכות הבחירות האחרונות הביאו לחיינו את "הבלוק הטכני" – ריצה משותפת של כמה מפלגות והיפרדות שלהן אחרי הבחירות. זה התחיל עם "איחוד מפלגות הימין", המשיך עם "העבודה-גשר-מרצ", ועכשיו עם "הציונות הדתית" שכוללת את האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ונועם.
מה ההבדל בין הבלוק לרשימה מאוחדת? למה זה הפך להיות תופעה נפוצה, גם בימין וגם בשמאל? האם זה טוב לפוליטיקה הישראלית? ואיך זה משפיע על הבוחר?
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
מערכות הבחירות האחרונות שמדינת ישראל עברה הוכיחו שמשהו בשיטה צריך להשתנות. העובדה שרק אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות שבהן הוקמה ממשלה שתפקדה פחות משנה, העלתה מחדש בקרב מומחי המשפט החוקתי את הצורך לערוך שינויים שיבטיחו ממשלה מתפקדת.
4 צפייה בגלריה
התייעצויות אצל נשיא המדינה, ארכיון. פשוט לקבוע שראש הסיעה הגדולה הוא ראש הממשלה הבא
(צילום: לע"מ )
משינוי שיטת הבחירות הארצית, עד לדרך בחירת המועמדים בכל מפלגה ועד לדרך שבה נבחר ראש הממשלה החדש. אלה ההצעות שהעלו המומחים, וההסבר למה זה כנראה לא ישתנה בקרוב.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
