2 צפייה בגלריה
הפגנה בעד ממשלת השינוי מול ביתה של איילת שקד בתל אביב
הפגנה בעד ממשלת השינוי מול ביתה של איילת שקד בתל אביב
הפגנה מו ביתה של איילת שקד
(צילום: דנה קופל)
אכן, אלה ימים מסובכים ומסוכנים שבהם השיח הציבורי הנוקב והאלים מזהם את הציבוריות והחברה הישראלית. אלא שבדמוקרטיה עסקינן, שיטה שלטונית שבה חופש הביטוי הוא נרחב, מתבקש והכרחי, והטענה הגורפת ל"הסתה" ברחוב וברשתות טומנת בחובה סכנה חמורה: שיח הסתימה. דהיינו, שיח סתימת הפיות של המבקרים והמוחים כנגד הממשלה המסתמנת של נפתלי בנט ויאיר לפיד. מה שנראה כאתרוג שלה, בשם הערך החשוב לכל הדעות של שמירה על חייהם של חברי סיעת ימינה, הפך להתקפה קשה וחסרת גמישות נגד המפגינים, המוחים ודעתם הפוליטית.
מדובר בהתקפה משולבת של הפוליטיקאים עצמם, יחד עם חלקים גדולים מהתקשורת הכללית ועמודי הפובליציסטיקה שלה. כל אלה – במודע או שלא, ישפוט הקורא – משתיקים ולמעשה פועלים לדה-לגיטימציה של הביקורת נגד ממשלת השינוי ומהלכי ההקמה שלה.
למרבה הצער, אתמול (שבת) נכנס גם ראש שב"כ נדב ארגמן לפינה הזאת. קריאתו הפומבית - ספק אזהרה נרגשת ספק כסת"ח לקראת ועדת חקירה עתידית – כוונה למוחים, למפגינים ולפוליטיקאים וביקשה מהם להיזהר משיח אלים, אבל חסרה משהו: ארגמן היה צריך להבהיר חד-משמעית ששב"כ לעולם לא יפריע למוחה או מפגין להביע את מחאתו הדמוקרטית ללא חשש ומורא מפני התנכלות עתידית.
הממשלה המסתמנת תבוסס על הפרת הבטחת בחירות בדיוק כמו קודמתה ותלווה במחאה בדיוק כמו קודמתה. אי אפשר להכחיש שבדרך נרמסו עיקרי ברזל של התנהגות מוסרית בפוליטיקה
נכון, שב"כ אינו מוסד חינוכי, אבל בימים כאלה ניתן היה לצפות מארגמן לנצל את מעמדו, להזהיר מפני הסתה ושימוש באלימות, אבל גם להבהיר שהוא לא מעוניין בסתימת פיות מסוכנת. כמאמר הקלישאה המיוחסת לאיש הרוח הצרפתי וולטר (ספק גדול אם הוא אכן אמר זאת): "אני לא מסכים לאף מילה מדעותיך, אבל אלחם עד חורמה כדי שתוכל לומר אותן ללא חשש".
עצוב שהדבר אינו מובן מאליו: זכותו של אדם, לצורך העניין איש שמאל, להפגין נגד ממשלת ימין שלשיטתו מבוססת על שחיתות או מסכנת בהתנהלותה ובמדיניותה חיי אדם. זה היה כך מול מנחם בגין ב-1982 ומול בנימין נתניהו ב-2021. מותר לאיש ימין להפגין נגד הקמת ממשלה שלשיטתו מסכנת חיי אדם או אם הוקמה לדעתו על בסיס הפרת אמון של המצביעים. זה היה נכון מול יצחק רבין ב-1995 ומול איילת שקד ב-2021.
האם עלול לקום מנוול, לעשות מעשה ולתרץ אותו ב"אווירת ההסתה"? אכן, עלול. לכן יתכבדו ארגמן והארגון שלו ויפעלו בעניין. איש לא הבטיח לו שמדובר בג'וב פשוט.
הממשלה המסתמנת, אם תקום, תבוסס על הפרת הבטחת בחירות בדיוק כמו קודמתה ותלווה במחאה בדיוק כמו קודמתה. באופן אישי אני רואה בה הרבה סיבות לאופטימיות ותקווה, אולם אני לא יכול להכחיש שבדרך נרמסו עיקרי ברזל של התנהגות מוסרית בפוליטיקה. המבקרים את בנט ואת המוטציה הממשלתית שבראשה הוא צפוי לעמוד, רואים בה סכנה. זכותם. הם טועים לדעתי, ואפשר לקוות שבמבחן ההיסטוריה והזמן יתברר שזאת הייתה ממשלה טובה, אולם עד שההיסטוריונים ינתחו זאת (וגם אחרי), יש חובה ויש צורך לבקר אותה – גם בחריפות - למחות ולהפגין נגדה בכל דרך שאינה אלימה.
שלמה צדוקד''ר שלמה צדוק
בנט, לפיד וגדעון סער אינם חסינים בפני ביקורת. אם הם עצמם ימשיכו לשתוק, ולא יביעו באופן פומבי את תמיכתם בזכות המחאה, לצד גינוי של קריאות הסתה, הם יירשמו בתולדות ימי ישראל כמנהיגות אטומה שהביאה לחורבן ערך דמוקרטי חשוב.
כדאי שהם, התקשורת ונבחרי הציבור ישננו זאת טרם פורענות ולפני גלישה במדרון חלקלק. כל דמוקרטיה צריכה להתגונן מפני חורשי רעתה, אבל אי אפשר להכליל את כל המפגינים, המוחים ואפילו המקללים את חברי ימינה אינם כיגאל עמירים פוטנציאליים.
  • ד"ר שלמה צדוק הוא סוציולוג פוליטי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com