2 צפייה בגלריה
אריה דרעי
אריה דרעי
בנימין נתניהו ואריה דרעי
(צילום: אוהד צויגנברג)
לאחר שבנימין נתניהו כשל ככל הנראה בפעם הרביעית ברציפות במאמציו לכונן ממשלה בראשותו, ומאחר שגם בבחירות חמישיות אין כדי להבטיח את הצלחתו, העלה יו"ר ש"ס אריה דרעי – קרוב לוודאי בתמיכתו של ראש הממשלה - פתרון קסם: תיערכנה בחירות לראשות הממשלה בלבד, ולאחר שנתניהו יזכה בהן הוא ירכיב ממשלה מבלי להיות תלוי ברצונם של חברי הכנסת, ואף מבלי שהנשיא יהיה מעורב בהליך. ואכן, הצעת חוק בנושא הוגשה אתמול (יום ב') בידי יו"ר סיעת ש"ס מיכאל מלכיאלי וח"כ משה ארבל.
התוכנית המלבבת הזו מלאה חורים ככברה. ראשית, נתניהו יזדקק לתמיכתם של 61 חברי כנסת כדי לתקן את "חוק יסוד: הממשלה" וספק אם יעלה הדבר בידו. שנית, מי יתקע לידי נתניהו שדווקא הוא יזכה בבחירות האישיות?
ונניח שעברנו משוכה זו ונתניהו ייבחר לראשות הממשלה. מה אז? הוא עדיין יזדקק לרוב בכנסת שכן בחירתו אינה מייתרת את הצורך להרכיב קואליציה. ולעניין זה לא למותר לציין כי על פי ההצעה ייבחר לראשות הממשלה מי שהשיג 40% מקולות הבוחרים, משמע, הוא אינו חייב להשיג רוב.
כך או אחרת, כבר היינו בסרט הזה. ב-1992 הוחלף "חוק יסוד: הממשלה" ונקבע בו כי בצמוד לבחירות לכנסת תיערכנה בחירות ישירות לראש הממשלה. ההנחה הייתה שהדבר יגביר את המשילות. דא עקא, בשל יכולתה של הכנסת להביע אי-אמון בראש הממשלה, ובשל תלות הממשלה בכנסת, יעד זה לא הושג. לעומת זאת הביא המהלך לריסוקן של המפלגות הגדולות, מאחר שלבוחר ניתנה האפשרות לפצל את הצבעתו בין הבחירה בראש הממשלה לבחירה לכנסת. לאחר 2.5 ניסיונות לא מוצלחים (ב-1996, 1999 וב-2001) חזרנו להצבעה בפתק אחד.
המחשה חיה לבעיה זו ניתנה בבחירות האחרונות לעיריית טבריה. רון קובי זכה ביותר מ-45% מקולות המצביעים אך נתקל במועצה לעומתית ששיתקה את פעילות העירייה
החיסרון של שיטת הבחירה הישירה נבע מכך שנעשה ניסיון לשלב שתי שיטת ממשל מנוגדות – הנשיאותית והפרלמנטרית. במשטר הנשיאותי הנשיא נבחר במישרין על ידי העם ואינו תלוי בבית הנבחרים. במשטר הפרלמנטרי הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. דבר זה נכון גם בבחירה המפוצלת בשל שימור סמכותה של הכנסת להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון.
המחשה חיה לבעיה זו ניתנה בבחירות האחרונות לעיריית טבריה. בבחירות לרשויות מקומיות מצביעים בפתק אחד למועצת הרשות ובפתק שני לראש הרשות. רון קובי זכה ביותר מ-45% מקולות המצביעים אך נתקל במועצה לעומתית ששיתקה את פעילות העירייה ולא אפשרה להעביר תקציב. בעקבות זאת הודח קובי, המועצה פוזרה ומונתה לטבריה ועדה קרואה. אלא שלמדינה לא ניתן למנות ועדה קרואה.
יוזמה לבחירה ישירה של ראש הממשלה עלתה גם בכנסת קודמת על ידי הח"כים שלמה קרעי וחוה אתי עטייה מסיעת הליכוד, גם הפעם בברכת נתניהו. בדברי ההסבר הבהירו המציעים כי "במקרה שבו תוצאות הבחירות לכנסת לא הובילו לידי הכרעה בהתאם ללוח הזמנים הקבוע להרכבת הממשלה, יש להכריע את הכף לטובת אחד הצדדים בשלב בחירות נוסף. בשלב הבחירות הנוסף תתקיים בחירה ישירה לראשות הממשלה".
דרעי על ההצעה לשינוי שיטת הבחירות
(צילום: ערוץ כנסת )

גם לקיפאון בין הגושים מצאו קרעי ועטייה פתרון: "כדי שתוצאות הבחירה הישירה לראשות הממשלה לא יהיו עקרות ויביאו לאותו מצב שבו למנצח אין רוב בכנסת, מוצע לתת לסיעות המרכיבות את הקואליציה תוספת של 10% מהמושבים בכנסת, שיהוו 'שובר שוויון' שיאפשר לראש הממשלה שנבחר באופן ישיר להקים ממשלה שתוכל למשול. כלומר: סיעות הקואליציה יקבלו תוספת של 12 חברי כנסת שיחולקו באופן יחסי בין המפלגות שירכיבו את הקואליציה".
פרופ' אשר מעוז
זהו חידוש עולמי – בוודאי במשטרים דמוקרטיים - שבו קולם של מי שמצביעים עבור מפלגות הקואליציה שווה 110%. תמהני על שאומות העולם לא ניצבו בתור כדי ללמוד מאיתנו הלכות דמוקרטיה.
יש האומרים שההצעה לבחור את ראש הממשלה באופן ישיר הינה ספין שנועד לדחוק בסיעות שמהססות להצטרף למחנה נתניהו כשם שההצעה של קרעי ועטייה נועדה לדחוק בסיעת כחול לבן להיכנס לממשלת אחדות. הצעתם נועדה גם לבטל את הוראותיו של "חוק יסוד: הממשלה" הנוגעות לממשלת החילופים כאשר המועד לכניסתו של בני גנץ לתפקיד ממתין בסיבוב. עגום הדבר שחוק יסוד שאמור להוות את חוקתה של המדינה הופך לכלי שרת לאינטרסים פוליטיים.
  • אשר מעוז הוא פרופסור למשפטים, דיקן בית הספר למשפטים של המרכז האקדמי פרס ומרצה למשפט חוקתי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com