1 צפייה בגלריה
השבעת הכנסת ה24
השבעת הכנסת ה24
יאיר לפיד ונפתלי בנט בהשבעת הכנסת
(צילום: מארק ישראל סלם )
לפני בחירות 2021 הבטיח נפתלי בנט שלא יציב את עצמו כמועמד לראשות הממשלה אם יזכה בפחות עשרה מנדטים. ההתבטאות הזו לא נבעה מהכבוד שהוא רוכש לרצון הבוחר אלא מהיכרות בסיסית עם השיטה הפרלמנטרית בישראל, שלפיה ראש המפלגה הגדולה בקואליציה הוא האדם החזק בממשלה.
לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
בממשלת ה"אחדות" שנמצאת כעת על השולחן, מדובר ביו"ר יש עתיד יאיר לפיד. כוחו יהיה בולט במיוחד הן משום שהוא שליט יחיד ב-17 המנדטים של מפלגתו והן כי הוא חולש הלכה למעשה גם על מפלגות הלווין, ובכך מייתר את עלי התאנה של קואליציית רק לא ביבי - גדעון סער ובנט.
בשיטת הממשל בישראל, כדי להעביר כל חוק בשלוש קריאות, כדי להשיג שליטה בוועדות, כדי להתמודד עם הצעות אי-האמון ואפילו כדי להעביר תקציב - מה שקובע הוא מספר האצבעות בכנסת. וללפיד פשוט יש יותר אצבעות.
לכן, גם אם יושבע בנט כראשון ברוטציה, הוא יהיה פייק ראש ממשלה למטרות יח"צ בלבד. אין שום הסכם קואליציוני - וכפי שלמדנו הסכם כזה אינו שווה את הנייר שעליו הוא כתוב - שיכול לכסות על כך. באיזו מדינה דמוקרטית נבחר ראש ממשלה מהמפלגה החמישית בגודלה? מדובר בתרגיל לא משכנע. לעג לדמוקרטיה.
כחלק ממסע היח"צ מעוניינים בנט ולפיד למתג את קואליציית רק-לא-ביבי כ"ממשלת אחדות ישראלית". מדובר בהגדרה אירונית במיוחד לממשלת מיעוט שלא זוכה לאמון ישיר של רוב הכנסת
בנט, איילת שקד וסער הבטיחו לבוחריהם שלא ישבו תחת לפיד (גם לא ברוטציה) ולא ייתמכו על ידי המפלגות הערביות. אפילו את מרצ הם פסלו. כל ההבטחות האלה כבר הופרו במסגרת המו"מ שלהם להקמת הממשלה. לכן, כדי להכשיר את הפרת ההבטחות, הם משתפים פעולה עם לפיד במסע התעמולה שנראה כך:
ראשית, הם מוכרים שהממשלה תתרכז אך ורק בשיקום הכלכלה שנפגעה מהמשבר הגלובלי של הקורנה, ותשים "בצד" את המחלוקות בין ימין ושמאל. אבל האמת היא שבנק ישראל ממילא צופה צמיחה משמעותית בשנה הבאה. ישראל היא אחת המדינות שנפגעו באחוזים הנמוכים ביותר כתוצאה ממשבר הקורונה במדינות המפותחות, ושיעור האבטלה מתרסק בזכות החיסונים (ובזכות הניהול של בנימין נתניהו את המשבר, חרף ניסיונות הטרפוד מצד מתנגדיו).
כל תפקידה של הממשלה הבאה בתחום הכלכלה מסתכם בלא להרוס את ההישגים הללו. וממילא, גם בנושאי כלכלה לא ברור כיצד תגיע הממשלה המיועדת להסכמות. מצד אחד מוביל בנט קו של שוק חופשי, הפחתת ההוצאות ממשלתיות והורדת מסים, ומצד שני מובילות העבודה, מרצ והרשימה המשותפת – שכוחן כאמור גדול יותר - קו של העלאת מסים, כלכלה ריכוזית, הגדלת כוחם של ארגוני העובדים וניפוח שירותי הממשלה וקצבאות. אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו.
(צילום: שחר גולדשטיין)

כחלק ממסע היח"צ מעוניינים בנט ולפיד למתג את קואליציית רק-לא-ביבי כ"ממשלת אחדות ישראלית". מדובר בהגדרה אירונית במיוחד לממשלת מיעוט שתמנע את הפלתה באמצעות הרשימה המשותפת ולא זוכה לאמון ישיר של רוב הכנסת.
אין בכוחו של המיתוג לטשטש את העובדה שמדובר בממשלה על הקשקש, ולא באחדות שנסמכת על תמיכה רחבה בכנסת, בניגוד לממשלות אחדות בעבר. זו לא אחדות אמיתית אם המרכיבים של הממשלה מסיתים ומתבטאים בחריפות נגד חלקים אדירים בחברה הישראלית, ובעיקר נגד ליכודניקים וחרדים. ובוודאי שזו אינה אחדות כשהיא משאירה בחוץ המפלגה שזכתה לאמון הציבור הגדול ביותר ובפער משמעותי – הליכוד.
ערן רוזנצויג רוזנצוויגערן רוזנצויג רוזנצוויג
התחממות בזירות הפלסטיניות, האיראנית והסורית, עליית המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, המאורעות ביפו ובירושלים, מינויי הבכירים הצפויים והשינויים הנדרשים במערכת המשפט מזכירים שהכלכלה לא יכולה להישאר הנושא היחיד שהממשלה הבאה תעסוק בו. בנושאים הנ"ל, במבנה הקואליציוני המוצע, לגוש השמאל-מרכז יהיה רוב מוחלט, ולכן הם אלו שיכתיבו את הטון.
במציאות המזרח תיכונית לא ניתן להשאיר את הנושאים הללו בצד, כפי שמשננים בנט, לפיד ושותפיהם. כשהמזרח התיכון דופק לישראל בדלת, היא חייבת להגיב ומהר, שמא יקבע המזרח התיכון את גורלה בשבילה.
  • ערן רוזנצויג הוא פעיל ליכוד, יו"ר ישראל צומח"ת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com