שר החינוך יואב גלנט הציג עוד בפברואר מתווה עקרוני להארכת שנת הלימודים עד חודש יולי. זאת, כדי להשלים את הפערים שצברו התלמידים בשנת הקורונה האחרונה. לצידו התחייב שר האוצר ישראל כץ לתקציב מיוחד של כ-2.5 מיליארד שקלים וראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף כי "נדאג לתשלום למורים, זה עליי". עם זאת, התקציב המובטח טרם אושר.
נתניהו מציג את מתווה הארכת הלימודים בפברואר
(צילום: אלכס גמבורג)
אחרי שהמורים הביעו מחאה, המתווה המסתמן כעת יהיה נתון לבחירה ויהיה דומה להשלמות פערים שנערכות גם כך מדי שנה - ובכיתות הנמוכות הפעילות תהיה בסגנון בית הספר של החופש הגדול, קייטנה מסובסדת לפי אשכולות כלכליים-חברתיים.
יו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף התייחס ללימודים בחופש ואמר כי "אחרי שנה כל כך מורכבת חייבים למידה שתיתן מענה לפערים הרגשיים, החברתיים והחינוכיים שנגרמו מהקורונה. אנחנו מצפים שהממשלה תקיים את הבטחתה שהלימודים ביולי יתקיימו כמתוכנן".
מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים הארציתצילום: בועז נובלמןאף שעוד אין תקציב, במשרד החינוך נערכים לתוכניות העבודה מבחינת תכנים לימודיים ונערכים גם לגיוס כוח אדם שיכלול מורים המעוניינים בכך, תומכי הוראה, סטודנטים להוראה ומדריכים מתכניות העשרה או השלמה.
למרות זאת, קריאות מכיוונים שונים הציעו חלופות למתווה ההארכה. כך, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט, ביקש משר החינוך לגלות גמישות בתקופת הלימודים בחופשה. לדברי גלט, מחציתו השנייה של יולי חופפת לימי בין הזמנים - תקופה לאחר תשעה באב שבה מרבית הציבור הדתי נופש - ולכן לדבריו, "לימודים בעת הזו אינם המענה הנכון למוסדות הרשת".
גלט הציע במכתבו פתרון שלדעתו ייתן מענה הולם וחינוכי יותר - לאפשר למידה בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט במקום השבועיים ביולי וכך תקופת הלימודים תהיה משמעותית יותר.
יו"ר ארגון המורים רן ארז בריאיון: מעריך שיותר מ-50% מהמורים יעבדו בקיץ
(צילום: ירון ברנר)
גם הורים בחינוך הממלכתי הציעו את האפשרות לצאת לחופשה ביולי ולחזור ללמוד מוקדם יותר, כבר בחודש אוגוסט. זאת, משום שהמתווה שהוצע על ידי שר החינוך לא מתחשב לדבריהם בחגי תשרי, שמתחילים כבר ב-6 בספטמבר ולא מאפשרים רצף לימודי.
בריאיון לאולפן ynet אחרי הצגת המתווה אמר גלנט כי "התוכנית לשנה הבאה תובא בנפרד. היא תיקח בחשבון את כל התקופה שבה צריך לסגור את הפער".
החשיבות הקריטית בהארכת שנת הלימודים נובעת מהפערים שהתרחבו בשנה האחרונה וכן נועדה לאפשר להורים שנאלצו לשהות בבית בסגרים לחזור למעגל העבודה באופן רציף בלי שיצטרכו להיעדר כדי להיות עם הילדים בבית או לממן תגבור לימודי.
במשרד החינוך מקיימים התייעצויות עם מומחי חינוך במטרה לגבש תכנית לצמצום פערים.
מנתונים ראשונים של משרד החינוך עלה כי נרשמה ירידה של כ-30% במיומנויות היסוד בקרב תלמידי א'-ג' בדגש על מיומנויות שפה ושטף קריאה, וכן ירידה של כ-25% באוריינות במתמטיקה ואוריינות לשונית בקרב תלמידי ד'-ו' לצד פער של כ-30% במקצועות הליבה בקרב תלמידי ז'-י'. בנוסף, עלה כי הפערים הלימודיים גבוהים יותר בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות.
בתחום הרגשי עלה כי כל תלמיד שלישי מדווח על מצוקה רגשית ויש עלייה של כ-25% בהערכות סיכון לאובדנות בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים. כמו כן, כ-60% מהיועצות החינוכיות העידו כי תלמידיהן מדווחים על תחושת בדידות. בנוסף, עלו שיעורי הנשירה הסמויה, עלייה משמעותית בהתנהגויות סיכון, התמכרות לאלכוהול והחמרה ניכרת בתופעות הפרעות אכילה והשמנה בקרב ילדים ובני נוער.
