שומעים את ישראל - אבל לא ממש מתחשבים בדעתה: עשרה שבועות בלבד חלפו מאז שג'ו ביידן נכנס לתפקידו כנשיא ה-46 של ארצות הברית, וכבר ברור כי הסתיים ירח הדבש שהיה בין ישראל לממשל של דונלד טראמפ.
ארצות הברית הודיעה אתמול (שישי) על הסרת הסנקציות מבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, חודש לאחר ההודעה על פתיחת החקירה נגד ישראל בגין פשעי מלחמה. הצעד הזה נעשה בניגוד לדעתה של ישראל שביקשה את עזרת ממשל ביידן נגד בית הדין בהאג.
וושינגטון לא הפתיעה את ישראל והודיעה על החלטתה מראש בשיחת טלפון בין מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן לבין שר החוץ גבי אשכנזי. בלינקן הבהיר בשיחה שארצות הברית עדיין "מתנגדת נחרצות להחלטות של בית הדין בנוגע לסוגיה הפלסטינית ולאפגניסטן, ועומדת על כך שלבית הדין אין סמכות שיפוטית במדינות שלא חברות בו". אשכנזי ביקש מבלינקן שהעמדה הזו תופיע בהודעה הרשמית שיפרסמו האמריקנים, ובלינקן הבהיר שעמדה זו תופיע בהודעה.
בהודעתו הבהיר בלינקן כי בוושינגטון מאמינים שאת המחלוקות באותן סוגיות ניתן לפתור בשיח של כל הצדדים ולא דרך סנקציות על בית הדין, שכיום כוללות גם איסור כניסה לארצות הברית לתובעת היוצאת פאטו בנסודה וצוותה.
בשיחה הדגיש אשכנזי בפני בלינקן את עמדת ישראל נגד סמכות בית הדין ומחויבותה המוחלטת של ישראל להגנה על אזרחיה וחייליה. הוא הבהיר למזכיר המדינה כי "המעורבות של הרשות הפלסטינית בקידום התיק והחקירה תפגע בכל סיכוי להתקדם, בין אם במישור המדיני ובין אם במצב בשטח. לפעילות הפלסטינית הזו יש השפעה הרסנית על היחסים עם ישראל".
בישראל יש מחלוקת כיצד לראות את הצעד הזה. אמנם האמריקנים מעבירים מסר לבנסודה ומבהירים כי הם הם מתנגדים לחקירה של ישראל על פשעי מלחמה וסבורים שלבית הדין אין סמכות שיפוטית בנוגע לישראל שאינה חברה בבית הדין, אך מהצד השני ביטול הסנקציות על ידי המעצמה החשובה בעולם מהווה מסר הפוך - לפיו בנסודה לא צריכה לשנות את גישתה.
יש בישראל מי שרואים את הצעד האמריקני דווקא כחשוב ומועיל: מרגע שהם ביטלו את הסנקציות יש להם אפשרות להשפיע על בית הדין ולרסן את החקירה בבחינת 'הלכנו לקראתכם, כעת אתם תלכו לקראתנו'. ייתכן שההחלטה נועדה לאפשר פתיחת דף חדש בין הממשל האמריקני לתובע הראשי הבא של בית הדין קארים חאן, שייכנס לתפקידו ביוני.
בנוסף קיימת אפשרות שבוושינגטון מאמינים שגישה של הידברות תסייע להוריד את בית הדין מהעץ הגבוה של חקירה נגד ישראל. ייתכן גם שזהו צעד מקדים לכך שהאמריקנים ילחצו על הפלסטינים לבקש מבית הדין בהאג להשהות את החקירה נגד ישראל, ולתובע החדש יהיה קל יותר להחליט על השהיית החקירה.
ההחלטה האמריקנית אינה באה בחלל ריק. היא חלק מהמדיניות החדשה של ממשל ביידן שמצדד בגישה של דיפלומטיה מולטילטרלית (רב-צדדית), שמנוגדת לגמרי לגישה של ממשל טראמפ. לאחר החלטת בית הדין בהאג, ביקשו בישראל את תמיכת ממשל ביידן. העניין עלה בשיחות של אשכנזי עם בלינקן וגם בשיחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ביידן. בישראל העריכו שביידן לא יטיל סנקציות נוספות נגד בית הדין בהאג, אך ייחלו שלפחות את הסנקציות הקיימות נגד בנסודה ישאירו. זה לא קרה.
ההחלטה בעניין האג אינה היחידה שעלולה להיתפס כבעייתית מבחינת ישראל. היא מצטרפת לדהירה של ארצות הברית למשא ומתן עם האיראנים במטרה לחזור להסכם הגרעין. נציגים של איראן, ארצות הברית והמעצמות החתומות על הסכם הגרעין סיכמו להיפגש בווינה ביום שלישי - במה שנראה כמאמץ משמעותי ראשון לחזור להסכם מאז שביידן נכנס לתפקידו.
גורם אירופי בכיר אמר כי לא צפויות להתקיים שיחות ישירות בין הנציגים האמריקנים לנציגים האיראנים, ולצד האופטימיות מהמפגש אמר: "אם לא נפתור את זה בחודשיים הקרובים, אלה חדשות רעות". שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף כתב בטוויטר כי בתום כינוס וירטואלי בין איראן למעצמות סוכם על חידוש השיחות פנים-אל-פנים. "המטרה: לסכם במהירות על הסרת העיצומים והצעדים הגרעיניים, שלאחריה איראן תפסיק את צעדי התיקון שלה", כתב. הוא ציין כי פגישות ישירות בין ארצות הברית לאיראן לא יתקיימו: "זה לא נחוץ".
לפניו אמר סגן שר החוץ של איראן, עבאס ארקצ'י, כי "איראן תשהה את צעדיה ברגע שהסנקציות יוסרו". לדבריו, חזרת ארצות הברית להסכם הגרעין לא מצריכה שיחות. ארקצ'י הוסיף כי השיחה בין רוסיה, סין, צרפת, גרמניה, בריטניה ואיראן הייתה "כנה ורצינית".
אתר החדשות האמריקני "פוליטיקו" דיווח לפני כמה ימים כי ארצות הברית מתכוונת להגיש לאיראנים הצעה חדשה בניסיון להביאה לשיחות ישירות. לפי הדיווח, ארצות הברית תציע לאיראן לעצור חלק מפעילותה הגרעינית, כמו הפעלת הצנטריפוגות המתקדמות והעשרת האורניום ל-20%, ובתמורה ארצות הברית תקל בחלק מהעיצומים שהוטלו על איראן. היום הבהירו בטהרן כי לא יסכימו להסרה הדרגתית של הסנקציות. "המדיניות שלנו ברורה - הסרת כל הסנקציות האמריקניות", אמר דובר משרד החוץ.
גם בנושא האיראני, עדכנו האמריקנים את ישראל מראש. הסוגיה עלתה בשיחת בלינקן-אשכנזי. שר החוץ שאל את מזכיר המדינה אם השיחות עם האיראנים יהיו עם תוכן, בלינקן הבהיר שהאמריקנים לא תולים תקוות גדולות בשיחות וינה ובכלל לא ברור אם יש פרטנר בצד השני. אשכנזי הציג את עמדתו לפיה האופציה של הסרת סנקציות היא הכי פחות טובה מבחינת ישראל, אך אם זה הכיוון ישראל תדרוש לקבל ערבויות ביטחוניות באמצעי לחימה שיבטיחו ביטחון לישראל וכן לעמוד על פיקוח מתמיד, בכל עת ובכל מקום, של מתקני הגרעין האיראניים.
שינוי משמעותי נוסף במדיניות האמריקנית הוא בכל הנוגע להעברת הכספים לפלסטינים. בוושינגטון הודיעו באופן רשמי על העברת 15 מליון דולר לפלסטינים לטובת טיפול בקורונה, אך בפועל האמריקנים העבירו כמעט 100 מליון דולר לפלסטינים באמצעות סוכנות הסיוע האמריקנית. גם כאן ישראל לא הופתעה ועודכנה מראש על המהלך, וכמו בהאג - ישראל הביעה הסתייגות. גם נושא זה עלה בשיחה של בלינקן עם אשכנזי.
ישראל תומכת בסיוע לפלסטינים בכל מה שנוגע למאבק בקורונה ולפרויקטים אזרחיים כשצינור העברת הכסף הוא ישיר, דרך סוכנות הסיוע האמריקנית. ואולם, בישראל מוטרדים שאין מספיק פיקוח על העברת הכספים, ויש חשש שהם מגיעים לאסירים ולמשפחות מחבלים וכן לארגוני צדקה שלא ברור מי העומד מאחוריהם. החשש בירושלים הוא מחידוש הסיוע האמריקני לאונר"א, סיוע שהופסק בימי טראמפ. גם בארצות הברית הדעות חלוקות לגבי חידוש הסיוע לאונר"א, ויש גורמים בממשל שחוששים שכסף אמריקני יזלוג לשכר למחבלים ולכן מעדיפים את הסיוע דרך סוכנות הסיוע האמריקנית.
ואם זה לא מספיק, בדו"ח השנתי בנושא זכויות האדם שפרסמה מחלקת המדינה האמריקנית חזרו בוושינגטון להשתמש במונח "השטחים הכבושים". במחלקת המדינה מיהרו להבהיר שאין במינוחים עמדה באשר לגבולות שייקבעו בהסדר הקבע מול הפלסטינים, אבל בטרמינולוגיה כשלעצמה יש הבעת עמדה ובכך חוזרת ארצות הברית לעמדתה המסורתית.
סוגיה נוספת שעלתה בשיחת בלינקן-אשכנזי היא הבחירות ברשות הפלסטינית. ישראל עוד לא גיבשה עמדה אם לאפשר קיום בחירות במזרח ירושלים (במתכונת 2006 דרך סניפי הדואר) כי הקבינט טרם כונס. עם זאת, ההערכה בירושלים היא שהפלסטינים כבר יידעו להכשיל את עצמם לבד. ההערכה היא שאבו מאזן מחפש בעצמו דרכים לבטל את הבחירות תוך שהוא מטיל את האשמה, כרגיל, על ישראל. האמריקנים מבינים מהו המחיר של בחירות ברשות ויודעים שיש חשש לעליית חמאס וגורמים מיליטנטיים ותומכי טרור. יצירת כאוס שלטוני ברשות תערער את היציבות הביטחונית באזור ותפגע בשיח בין ישראל לפלסטינים.
בלינקן שיבח בשיחה את עבודתו של אשכנזי מול הירדנים בקידום פרויקטים אזרחיים וכן מול מצרים ומדינות המפרץ. זו הייתה השיחה הרביעית בין השניים. הקשר ביניהם חם ויש שיח של שקיפות, אף כי כמובן קיימות מחלוקות. עמדת ישראל נשמעת לכל אורך הדרך, אך כאמור הצדדים מסכימים שלא להסכים. הבעיה של ישראל היא שהיא אינה מדברת בשפה של הדמוקרטים, שפה של ערכים והידברות - בזמן שבישראל מדברים בשפה של איומים וסנקציות.
המכנה המשותף בין כל הביטויים של השינוי במדיניות האמריקנית הוא אחד: זהו סוף לירח הדבש שהיה בין ישראל לממשל טראמפ. בוושינגטון מקיימים שיח עם ישראל, מקשיבים לעמדות שלה, מקפידים לא להפתיע אותה - אבל לא ממהרים לקבל את עמדותיה. האמריקנים מתנגדים למדיניות של סנקציות וחושבים שהיא לא הפתרון - כך זה מול איראן, כך זה מול האג וכך זה מול הפלסטינים. ארצות הברית של ביידן מצדדת בגישה חדשה: היא מעניקה לצד השני גזרים, ומחכה שהוא יגיב בחיוב. מכל זה ברור - ישראל איבדה את היכולת שלה להשפיע על וושינגטון.
