אסתר חיות נשיאת העליון,
ישבתי אתמול וחשבתי על ההחלטה שלך שלא לקיים דיון נוסף בהריסת בית המחבל שרצח את עמית בן יגאל. בתור נשיאת בית המשפט העליון אני מתארת לעצמי שאת אישה חכמה מאוד המבינה את השלכות החלטה זו.
אז אני שואלת אותך, מה זה בעצם אומר? שלא אכפת לך שעוד יהודים יירצחו כתוצאה מחוסר הרתעה? שזכויות הפרט של משפחות המחבלים חשובות יותר מהזכות לחיים של ילדינו?
אני באמת מנסה להבין את החשיבה שלך, להיכנס לראש שלך. האם בכלל חשבת על המשפחה של עמית ומה הם מרגישים?
תחושת חוסר אונים, בזמן שכל עם ישראל יודע מה צריך להיעשות, את ושכמותך מחליטים שלא כך, שיש דברים חשובים יותר מחיי אדם.
חשבת על המשפחה של המחבל, על הכפר? כמה שמחה גרמת להם. הם בטח מחלקים ממתקים, כמו שחילקו בזמן שרצחו את עמית או את בתי שיר.
האם חשבת על בן הכפר שרואה את הכבוד והרווחה הכלכלית שמקבלות משפחות המחבלים? בזמן שהם עצמם משמינים בכלא בחסות ההגנה שלך על המחבל, משפחתו וביתו. תאמרי לי מה לדעתך המסקנה שהוא יסיק? הרי את הנשיאה.
במשך השנים האחרונות הקפדתם מדיון לדיון להוריד את תקנה 109. פעם הרסתם רק חלון, פעם עיכבתם ועיכבתם את פסק הדין ואחר כך החלטתם שזה מאוחר מידי. ראיתם שזה עובר בשקט יחסי מהציבור, שהעם מוכן לקבל רצח יהודים, עובר על זה לסדר היום.
אז עכשיו בלי למצמץ רצחו חייל ואת מנעת את המינימום שמגיע לנו כמשפחה שכולה - צדק. כן, גם צדק אנחנו מבקשים.
אז בבקשה תשנו את השם של בג"ץ להכול חוץ מבת דין גבוה לצדק, הכול חוץ מצדק.
הקצינה שיר חג'אג', בתה של מירב, נרצחה בפיגוע דריסה בירושלים ב-2017
