חרדי חוצה כביש ב בני ברק חרדי חוצה כביש ב בני ברק
(צילום: AP)
מדינת ישראל הייתה כפסע משלילת חירותם של מאות אלפי אזרחים לפני שנמצא פתרון – חלקי אמנם - שמניח את הדעת. סגר כפוי, בניסיון נואש למתן את עקומת הקורונה המטפסת, אמור היה להצטרף להגבלת חופש הדת והפולחן שהונהגה בישראל בחסות הנגיף המתעתע. בישראל, כמו בכל דמוקרטיה מפותחת, חופש ההפגנה והמחאה גובר על חופש הדת והפולחן. עכשיו גם הזכות הבסיסית של האדם לחופש תנועה נשללת ממנו מדי ערב, בפרט אם הוא חרדי או ערבי. כלומר, אם הוא גר בעיר אדומה. והעיר האדומה היא על פי רוב חרדית או ערבית.

ההסבר לכך נעוץ כמובן בתחלואה הגואה בריכוזים הללו. זה נכון. כל עוד החרדים ימשיכו להיבדק, שיעור החולים יהיה גבוה יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה. זו תוצאה של משפחות גדולות שגרות בצפיפות, בעיות חישוב שמכלילות ישיבות מחוץ לעיר כחלק מחולי הקורונה שבתוכה, ואורח חיים שמקשה על הריחוק החברתי. אין דרך לשנות את המציאות.
אבל גם בלי להתייחס לענישה קולקטיבית לתושבי ערים שהוגדו כ"אדומות", ובהתעלמות מהקריטריונים המחוספסים שמאפשרים הפיכת ערים למכלאות סגורות, הסגרים עדיין מוכרחים לבוא עם תוכנית סדורה שתכלול הנחיות ברורות. הממשלה מבקשת להכניס מאות אלפים לסגר? היא צריכה להסביר להם במקביל איך הם מתפרנסים, מה המדינה תעשה כדי שהם יוכלו להתקיים ולספק אופק לעסקים שמלקקים את הפצעים עוד מהסגרים הקודמים. החלת סגר בלי לתת מענה לריסוק הכלכלי היא פשע במסווה של הצלת נפשות.
בני ברק, שתושביה ממילא לא נמנים על השכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות, שרויה בעלטה כלכלית חסרת תקדים. קשה לדעת נתונים מדויקים, אבל אחרי הסגר הראשון שהוטל על העיר התוצאה הייתה עסקים מרוסקים ואבטלה גואה. לפי נתוני אגף הכלכלנית הראשית באוצר יותר מרבע מהחרדים שעבדו ב-2017 הצטרפו למעגל האבטלה. מדובר בפער ניכר מהמגזר הכללי, שנובע מלא מעט משתנים שמשפיעים על שוק התעסוקה, אבל בשורה התחתונה: אם אתה חרדי, הסיכויים שלך להיות מובטל בתקופת הקורונה גדולים בכ-30% מהמגזר הכללי.
בגזרת העסקים והעצמאים נרשמת מצוקה דומה. היקף העסקים המדויק שנסגרו אינו מעוגן בנתונים רשמיים, אבל שיטוט קצר ברחוב רבי עקיבא – אזור העסקים והמסחר המרכזי של בני ברק – מלמד על מציאות עגומה. לפי הערכות שונות, היקף הנכסים בו שמוצעים בימים אלה להשכרה עומד על כשליש. גם אם מדובר בפחות מכך, התוצאה היא ללא ספק הרת אסון.
פשרת הסגר הלילי, שיעילותה לעצירת שרשרת ההדבקה מוטלת בספק, אמנם עדיפה לעסקים על פני סגר מלא, אבל תקופת חגי תשרי - שמאופיינת בקניות עד השעות המאוחרות של היום - תצמצם גם היא את הפעילות. שלא לדבר על מספר גדול של אנשים שיפקדו את החנויות בזמן מצומצם, מה שיעלה את הסבירות לצפיפות.
עכשיו, כשסגר לילי עומד להיכנס לתוקפו, מונפת חרב ההתמוטטות מעל עסקים רבים נוספים שעדיין מתקשים להתקיים. העיר הענייה גם כך תהפוך בתום שבועיים של סגר לגווייה כלכלית. זירת השכירים תצמיח מובטלים חדשים שלא יוכלו להגיע למקום עבודתם בגלל סגירת מוסדות החינוך, תעלה את שיעור העוני ותשפיע באופן מיידי על הכנסות של אלפי משקי בית. משפחות נוספות, מרובות ילדים מן הסתם, תצטרכנה להסתפק במענקים זעומים שספק אם מאפשרים מחיה קיומית.
יעקב פלבינסקייעקב פלבינסקי
יעקב פלבינסקי
ברחוב החרדי ישנם אנשים שלא מעזים לצאת מהבית, ולא מאימת הקורונה. הם יודעים שכל יציאה מהבית תאלץ אותם לספק תשובות לשכנים שהלוו להם כספים לרכישת מוצרי בסיס במכולת השכונתית.
העסקים, שנתקעו עם סחורות בתקופת פסח, השליכו את יהבם על חגי תשרי שיביאו עמם מעט חמצן. אלה שהצליחו לשרוד את תקופת פסח עם חובות ותחת אי-ודאות, ניחמו את עצמם במסעי הרכישות של חגי תשרי. הם הצליחו להחזיק את הראש מעל המים בתקווה להשלים את הפערים לקראת ראש השנה. עם הסגר החלקי החדש, שמגיע בלי תוכנית סיוע ואופק כלכלי לעסקים הקטנים מצד אותה ממשלה שהטילה אותו, כבר מדובר בווידוא הריגה. הם לא יעמדו בזה פעם נוספת.
  • יעקב פלבינסקי הוא עיתונאי "משפחה"

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com