הפגנות מחאה פרצו היום (ג') שוב ברחבי לבנון אחרי שהמטבע הלבנוני הידרדר לשפל חדש מול הדולר בשוק השחור – עוד סימן למשבר הכלכלי הקשה שבו שקועה המדינה. בינתיים אין באופק סימן לכך שהמאמצים להקים ממשלה חדשה יצלחו, ושמנהיגי לבנון יוכלו לחלץ את ארצם מהאסון הרובץ לפתחה.
מפגינים ושורפים בביירות, הערב
(צילום: רויטרס)
קריסת הלירה הלבנונית גרמה מיד לעלייה חדה במחירים והובילה לפרוץ הפגנות קטנות בכמה ערים ברחבי המדינה. בחלקן חסמו מפגינים כבישים והבעירו צמיגים. כמה כבישים מרכזיים נסגרו, בין השאר בביירות. אחד הכבישים שנחסמו שם לזמן קצר היה זה שמוביל לנמל התעופה הבינלאומי. חיילים פתחו אותו בהמשך. כבישים נחסמו גם בטריפולי שבצפון לבנון ובצידון שבדרומה.
אחרי רדת השמש זרמו מפגינים נוספים לרחובות, והם חסמו את הכבישים המרכזיים המחברים את ביירות לצפון המדינה, לדרומה ולאזור הבוקע שבמזרחה. "אין שום דרך להשיב לנו את כבודנו חוץ מלצאת לרחוב", אמר מפגין אחד בביירות לערוץ טלוויזיה מקומי. רבים מהמפגינים עטו מסכות בצל החשש מנגיף הקורונה. בימים האחרונים נרשמת עלייה במספר הנדבקים בלבנון, ורק היום דווח על 3,098 נדבקים חדשים ועוד 62 מתים, אף שארץ הארזים נתונה בסגר זה שבועות.
המחסור של לבנון במטבע קשה הוביל לאחרונה גם לעיכובים בהגעת משלוחי דלק, ועובדה זו גרמה ברחבי המדינה להפסקות חשמל ארוכות עוד יותר מאלה שהלבנונים כבר התרגלו אליהן בצל משבר האנרגיה של ארצם. בחלק מהאזורים בלבנון נאלצים כעת להסתדר יותר מ-12 שעות ביממה בלי חשמל.
השפל של הלירה הלבנונית נרשם אחר הצהריים, כשלזמן קצר נסחר המטבע המקומי ב-10,000 לירות לדולר. השיא השלילי הקודם נרשם ביולי, אז נמכר לזמן קצר הדולר תמורת 9,900 לירות בשוק השחור. השער הרשמי עומד כעת על 1,520 לירות לדולר.
חצי מדינה שקעה בעוני
לבנון מתמודדת בשנתיים האחרונות עם משבר אחרי משבר. באוקטובר 2019 טלטלו אותה הפגנות מחאה נגד השחיתות הממשלתית שהביאו להתפטרות הממשלה, אחר כך העמיק המשבר הכלכלי המייסר את תושביה, ואז נחתה עליה – כעל שאר העולם – מגפת הקורונה. באוגוסט פקד את ביירות הפיצוץ האדיר של מצבור אמוניום חנקתי בנמל, שבו נהרגו, כתוצאה מרשלנות, 211 בני אדם, ויותר מ-6,000 נפצעו. זה היה אחד הפיצוצים הלא-גרעיניים הגדולים בתולדות האנושות, ונזק אדיר נגרם בו לכחצי מהעיר.
האסון ההוא היה עבור רבים הקש ששבר את גב הגמל, והם שבו להפגין נגד הפוליטיקאים והביאו להתפטרות הממשלה. סעד אל-חרירי, אותו ראש ממשלה שהתפטר מתפקידו בעקבות המחאה ב-2019, מונה שוב לראש הממשלה, אבל מאז עברו כבר חמישה חודשים מבלי שיצליח להקים קבינט, בשל חילוקי דעות עם הנשיא מישל עון. העובדה שבלבנון אין ממשלה אינה מאפשרת לה לנקוט את הצעדים והרפורמות שדרשו ממנה לנקוט קרן המטבע הבינלאומית והתורמים האחרים בתמורה לכספי סיוע שיעזרו לה להיחלץ מהמשבר.
עוד על המשבר הכלכלי בלבנון:
• בלבנון הקורסת שודדים מתוך רעב, ומתנצלים
• עם שעתיים חשמל ביום: לבנון יושבת בחושך
קריסתו של המטבע הלבנוני גורמת ללבנונים רבים עוד יותר לשקוע בעוני. אם לפני המחאה נגד הממשלה ב-2019 עמד שכר המינימום בלבנון על כ-450 דולר לחודש, כעת הוא עומד על 67 דולר בלבד. אוכלוסיית לבנון מונה כ-6 מיליון איש, וכחצי ממנה הידרדרה אל מתחת לקו העוני בעקבות המשבר. בלבנון, יש לזכור, חיים גם יותר ממיליון פליטים שנמלטו מסוריה בגלל מלחמת האזרחים שם.
