(צילום: חגי דקל ואורי דוידוביץ', בימוי ועריכה: תמר אברהם)

סיפורה הטרגי של וופאא עבאהרה, שנרצחה השבוע באכזריות על ידי בעלה לשעבר, יכול היה להסתיים אחרת. לאורך השנים קיבל הזוג מספר הצעות מרשויות הרווחה לשיקום. וופאא הגיעה למספר טיפולים במרכז לאלימות במשפחה, אך בעלה סירב בכל תוקף להגיע למפגשים הללו.
לבתי המשפט יש סמכות להכריח גברים אלימים להשתתף בתוכניות שיקום, אך הם לא תמיד משתמשים במקרה הזה – בדיוק כמו במקרה של וופא. פעמים רבות ההחלטה של הגבר לקבל טיפול יכולה להיות מצילת חיים. שלושה גברים שמשתתפים בקבוצות תמיכה במרכז למניעת אלימות במשפחה של ויצו ומשרד הרווחה התיישבו במיוחד מול המצלמות, וסיפרו על השיקום שעברו. כתבה ראשונה לקראת יום המאבק באלימות במשפחה.
רמירמי
אחד הגברים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה
(צילום: קובי קואנקס)

"נבהלתי, הרגשתי שאני מאבד שליטה"

יניב, אב לשניים מכפר סבא
הרגשתי שיש לי הכל בחיים אבל שאני לא מרוצה. מצאתי את עצמי רוב הזמן מקטר על החיים, כל דבר שלא מצא חן בעיני, הייתי בא בטענות וככה השיח בבית התחיל להידרדר. שפה של קללות ושפה יותר אלימה ובוטה. והאלימות בבית, למרות שלא האמנתי בה בהתחלה, החלה וגדלה.
יניביניב
יניב. "נבהלתי, הרגשתי שאני מאבד שליטה"
(צילום: קובי קואנקס)
יום אחד באמת דיברתי לא יפה, התחילו בינינו חילוקי דעות וצעקות בבית. יצאתי רגע והיא נעלה אותי מחוץ לדלת. הלכתי, שתיתי, חזרתי הביתה שיכור, ופשוט התפרצתי לבית מהחלון ופוצצתי את אשתי מכות. אני חושב שנתתי לה בוקס בפנים, אלימות מאוד חזקה, היא בכתה שאעזוב אותה, אבל לא עשיתי את זה עד שראיתי שיורד לה דם מהפנים. נבהלתי, הרגשתי שאני מאבד שליטה, שאני לא יודע מה אני עושה בכלל.
זו חרטה שאתה לא יכול להכיל אותה, כאב שאתה לא יכול לסבול, לא יכול לשאת אותו. ישבתי שלושה-ארבעה חודשים בכלא, ובכיתי כל לילה על זה שהרמתי יד על מישהי שאני אוהב. כולם סובלים במלחמה הזו, אין מנצחים, יש רק מפסידים, אז לא צריך להילחם. זה היה השלב שהחלטתי לטפל בעצמי וללכת לשיקום.

"לא ידעתי איך לעצור את זה"

איגור, אב לילדה מראשון לציון
זה היה כמו במלחמה, אם מישהו פונה אליך באלימות אתה מגיב באלימות, אבל אני הייתי מאבד שליטה. הייתי חוזר אחרי 12 שעות עבודה, מנסה להיכנס הביתה והיא הייתה מתחילה לצעוק, או לזרוק עלי דברים. אלו היו הרגעים שהייתי מאבד שליטה. שובר את הדלת, לא ידעתי איך לעצור את זה. הייתי קורא לעצמי פסיכי.
איגוראיגור
איגור. "היו רגעים שהייתי מאבד שליטה, לא ידעתי איך לעצור את זה"
(צילום: קובי קואנקס)
השיקום התחיל אחרי שהשופט קבע שאני הולך לויצו להשתלב בקבוצה של גברים שעוברים את אותו תהליך. אנחנו כולנו שונים אבל יש לנו בעיה אחת. זה אחד הדברים הטובים שקרו לי בחיים, הקבוצות האלה, שיש לך איזושהי קהילה.
קיבלתי שם המון כלים לחיים שלי. גיליתי את עצמי מחדש, ואני חושב שזו המתנה הכי גדולה שקיבלתי. היום אני בן אדם אחר, התוכנית הזו נתנה לי חיים חדשים.

"השינוי קרה כשהרגשתי שאני מפספס את המשפחה שלי"

רמי, אב לשלושה מחיפה
יש אלימות מילולית, יש אלימות נפשית, ואז זה מגיע לפיזי. על אשתי אף פעם לא הרמתי יד. אבל השלכתי לעברה דברים מסוימים, הנפתי סכין למשל. הפיזי יותר היה לגבי אחד מהילדים. כמובן לא בעקביות, אבל ברגע של חוסר שקט, או בסיטואציה שאתה לא יודע להתמודד איתה, אז אתה מפליק לו איזו סטירה.
העניין זה אחרי זה, איך אתה מתמודד עם המצב. כל פעם שזה היה יוצא ממני אז הייתי אומר "פה אני מפסיק, פה אני מפסיק". אבל זה היה גדול עלי. השינוי קרה ברגע שהוצאתי מהבית והרגשתי שאני מפספס את הילדים שלי, את המשפחה שלי. זה מה שנתן לי את הכוח לטפל בעצמי.
רמירמי
רמי. "השינוי היה ברגע שהוצאתי מהבית והרגשתי שאני מפספס את המשפחה שלי"
(צילום: קובי קואנקס)
כיום אני בקבוצה טיפולית יש לי פסיכולוג וגם טיפול פרטני. זה עזר לי להתחבר לעצמי ואני מאמין שהיום יותר נוח להיות בחברתי.
אדם שרוצה לשנות משהו, צריך לדעת שהוא צריך לקחת אחריות על כל מה שהוא עשה. בקשתי סליחה, אבל זה לא עוזר, צריך להפסיק את האלימות. שאלו אותי פעם מה אני רוצה – אני רוצה לחזור כמה שנים אחורה ולהיוולד מחדש. בתהליך הזה אתה מוליד את עצמך מחדש.

"אי אפשר לטפל בבעיה מבלי לטפל במקור שלה"

"טיפול אפקטיבי באלימות במשפחה עובר דרך הטיפול בגברים, כחלק בלתי נפרד מהטיפול המשפחתי הכולל", הסביר חגי מויאל, מנהל תחום אלימות במשפחה בקהילה במשרד הרווחה.
רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו הוסיפה: "זה קריטי. אין לנו פריבילגיה לחשוב שאפשר לטפל בבעיה חברתית מבלי להגיע למקור הבעיה ולטפל בו. מבחינתנו כל הדרכים להגיע לגברים כשרות - החל מגיוסם לטיפול מתוך רצון וולונטרי ועד חיוב בטיפול באמצעות בתי משפט פחות סלחניים, קציני מבחן ובתי הסוהר".
רמירמי
אחד הגברים שמשתתפים בתוכנית שיקום. "אין לנו פריבילגיה לחשוב שאפשר לטפל בבעיה מבלי לטפל במקור שלה"
(צילום: קובי קואנקס)
לפי נוימן, המדינה הקצתה תקנים לטיפול בגברים במרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה, אבל בינתיים נקלטו רק מחצית מהתקנים. "טיפול הוא האלטרנטיבה היחידה שעובדת לצד אכיפה וענישה. אם אנחנו רוצים שהגבר לא ישחזר את הפגיעה במערכות יחסים חדשות בחייו עלינו לייצר אפשרות לטיפול נגיש שיוציא אותו ממעגל האלימות".
נתון מדאיג נוסף מצביע על כך שמתוך כ-15 אלף איש שמטופלים מדי שנה במרכזים לטיפול באלימות במשפחה של משרד הרווחה, רק 25% מהם גברים. כלומר, עיקר המטופלות הן נשים נפגעות אלימות ולא הגברים שפגעו בהן.
"הנתונים הללו מוכיחים עד כמה קריטי השינוי שיחייב, ולא רק יאפשר, גברים אלימים בתוכנית טיפולית ושיקומית טרם חזרתם הביתה", אמר שר העבודה והרווחה איציק שמולי. "אין לי ספק שזה הצעד שיוכל להביא לשינוי המגמה".
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית. קו הייעוץ והסיוע של ויצו לגברים במעגל האלימות: 1-800-39-39-04. קו הסיוע לנשים נפגעות אלימות: 3980*