יממה אחרי מתקפת הגרילה של חמאס על מגנן צה"ל בפאתי העיר עזה ופיגוע הירי הקטלני בצומת רמות בירושלים, 10 הנרצחים והנופלים הובאו למנוחות.
משפחתו של גדי כוטל ז"ל
(צילום: ישראל מושקוביץ)
סמואל כוטל נפרד מאחיו, גדי, שנהרג בתקיפת החמאס בעזה. "בכל העולם לא אמצא אח כמו גדי, הרווחתי 20 שנה את האח הכי טוב בעולם, אי אפשר לבקש אח יותר טוב ממנו", נפרד סמואל בכאב. "גדי הוא הצבר הראשון במשפחה אחרי שעלינו מצ'ילה לישראל. אמא סיפרה לי שהיא בחרה בשם גדי מהספר "שמוליקיפוד", כי היא התאהבה בסיפור ולילד שמצא את הקיפוד קראו גדי".
סמואל סיפר כי "גדי היה החבר הכי קרוב שלי, שיתפנו אחד את השני בסודות, אבל ממש לא מספיק. הצלחתי להוסיף לעצמי עוד הרבה פרטים על גדי ממה ששמעתי עליו ביממה האחרונה, מחברים, ידידים ומכרים". גדי נולד בקיבוץ חוקוק שבעמק הירדן, ומשם עברה המשפחה ב-2012 להתגורר בקיבוץ אפיקים. הוא הותיר אחריו זוג הורים ושתי אחיות צעירות, בנוסף לאחיו הבכור סמואל.
"החלום שלו היה לחיות בעוטף. במהלך שנת השירות הוא התאהב בילדים שם כשהדריך אותם בים המלח, לשם הם פונו אחרי האסון. הוא הדריך את ילדי בארי ומגן, והרגיש שזו השליחות שלו והייעוד שלו בחיים להדריך אותם ולגור בעוטף", העיד סמואל. "גדי לא שידר חששות ממה שקורה בעזה, בשבועות האחרונים הוא שיתף בחששות שמשהו עלול לקרות לחטופים במהלך המבצע שלנו בעזה, היה חשוב לו להשתתף בחילוץ שלהם. העולם איבד נשמה גדולה עם לב ענק".
"עמית, אתה חסר בכל נשימה"
הלווייתו של עמית ז"ל
מאות ליוו בדרכו האחרונה את סמל עמית אריה רגב (19), שנפל גם הוא בתקרית הקשה בפאתי העיר עזה. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר מגוריו, מודיעין. בני משפחתו אמרו לאחר שקיבלו את הבשורה על נפילתו: "עמית שלנו, אתה חסר לנו בכל נשימה, אבל אנחנו גאים בך. על הדרך, על הבחירות, על האדם שהיית, ולעולם נאהב אותך. תמיד״.
האבא, יוני, ספד מעל קברו הטרי של בנו: ״חשבתי אם לכתוב על מה שדיברנו, על המלחמה הזאת, על חוסר התכליתיות, על ההנהגה שלנו, אבל החלטתי שזה הזמן שלך, ושום כעס לא צריך להיכנס למה שאני כותב לך״. יוני אמר עוד: "אני יושב וכותב לך באמצע הלילה. בתחילת הצבא מדברים על לילה ראשון בלי אימא. אז זה לילה ראשון בלי הבן שלי. הלילה הראשון שאני לא צריך לשים את הנייד ליד הראש כדי שלא אפספס וואטסאפ ממך באמצע הלילה.
"ילד שלי, 'מינימי' שלי, איזה ילד אתה. ילד של אבא. אני יכול לספר עליך עכשיו שעה, אבל לספר רק קצת. אתה ילד של בית, ילד של משפחה. ויכוחים וריבים אינסופיים עם עידו, אבל קשור אליו בנפש. הרעש שלכם משחקים למעלה ג'ודו, כשזה נשמע כאילו החדר הולך להתפרק. אוהב את פוזיציית האח הגדול של רוני וכל כך גאה בה. לשחק עם אליענה מדהימה כמו ילד קטן, בדיוק כמו שהיא רוצה. מבקש מלירון למרוח לך משחה, כי היא עושה את זה הכי טוב. עקשן, להודות שאתה טועה במשהו עלה לך בדם.
"היית כל כך גאה במה שהצלחת להציג בצבא, על הקשיים שהתגברת עליהם, על התהליך שעברת. אתה היית גאה, ואנחנו גאים בך עד השמיים. אני יודע בלב מלא שאין לי משהו שאני מצטער שלא דיברנו עליו. אני יודע שידעת עד כמה אנחנו אוהבים אותך, כמה אתה חשוב לנו, וידעת גם להחזיר את האהבה הזו. עמיתול, הלב שלנו שבור. אנחנו עדיין לא יודעים איך מצליחים להרים את הראש. אין לי ספק שהיית רוצה שלא נתפרק, שנמשיך כמשפחה שמחה בשביל עידו, רוני ואליענה. אני מבטיח לך, ילד שלי. אני מבטיח לכם, עידו, רוני ואליענה, שנדע להמשיך. תן לנו קצת רגע עם הקושי, ואז נמשיך. ואתה תמיד תהיה איתנו ותעזור לנו. אוהבים אותך הכי בעולם״.
"תמיד היה לו אכפת, הלכתי ליד מתן והרגשתי בטוח"
מסע ההלוויה של מתן ז"ל
סגן מתן אברמוביץ', שנפל במתקפת הגרילה של חמאס, הובא הבוקר למנוחות בבית העלמין בסביון. מסע ההלוויה שלו החל בגני תקווה והתפרס לאורך דרך המלך ודרך העמקים, עד לכניסה לסביון. תלמידי התיכון שבו למד משכבות י"א וי"ב עמדו לאורך הדרך עם דגלי ישראל.
חברו הטוב של מתן, יובל הימלבלאו, סיפר עליו: ״אנחנו חברים מכתה י׳. גרנו דלת מול דלת בגני תקווה. מתן היה אחד הגברים. תמיד עוזר, תמיד אכפת לו, תמיד יש לו כוח. גם כשהוא חזר אחרי 30 יום בצבא הוא בא מלא באנרגיות, עם חיוך על הפנים. הוא לא ויתר אף פעם, גם כשהיה לו קשה. היינו חבורה של 7 חבר׳ה, עושים הכל ביחד. מתן אהב את הים. בחור דומיננטי, מישהו שאפשר ללכת לידו ולהרגיש בטוח שאף אחד לא יתעסק איתי כשהוא לידי. הוא השאיר אחריו שני אחים גדולים ואבא ואמא. הוא יחסר לי אפילו במעלית״.
שר הביטחון ישראל כ"ץ ספד למתן בבוקר: "אני מרכין ראש על נפילתו של מתן, קצין השריון שנפל אתמול יחד עם חבריו לגדוד 52 סמ"ר אורי למד, סמל גדי כוטל וסמל עמית אריה רגב. בשם מערכת הביטחון כולה אני שולח תנחומים למשפחות השכולות, ומאחל החלמה מלאה לפצועים. יהי זכרו ברוך".
בעיריית גני תקווה סיפרו: "מתן היה תושב העיר ובוגר תיכון מית"ר. כבר מגיל צעיר הוא התבלט כנער ערכי, שנון וצנוע. הוא למד במגמות מדעי המחשב וכימיה, והצטיין ביכולתו לשלב בין השאיפה לידע ולהישגים לימודיים לבין אהבתו לכדורסל. מוריו וחבריו מספרים על ילד אהוב ואהוד, רגיש ואכפתי כלפי הזולת. לא פעם 'הציל' את שיעורי החינוך כשהחליט להשתתף בדיון בכיתה ולהביע את דעתו - מנהיגות טבעית שנבעה ממוטיבציה פנימית גבוהה ורצון כן לתרום".
"כואב הלב לדבר על אורי בזמן עבר"
סמ"ר אורי למד (20) שנפל במתקפת החמאס סמוך לעיר עזה הובא למנוחות הערב בחלקה הצבאית בבית העלמין האזורי של תל מונד. מאז שדבר מותו הותר לפרסום אתמול, לבית המשפחה הגיעו מנחמים רבים.
שיירת הדגלים לפני הלווייתו של אורי
(צילום: יאיר שגיא )
אורי הותיר זוג הורים, יונית ומאיר, אחות גדולה ושני אחים הקטנים ממנו. מכרים של המשפחה סיפרו כי "הלב נקרע, זה אסון בלתי נתפס. אורי היה פעיל בשבט צופי תל מונד, ילד ערכי עם נתינה רבה, שרק לפני כשנתיים סיים את התיכון. משפחתו מוכרת ביישויב. זו משפחה טובה, מאוד פטריוטית וערכית. עצוב לנו מאוד".
אורי גדל והתחנך בתל מונד, בוגר בית הספר היסודי "שלנו" ובית הספר התיכון רבין, וכן בוגר שבט "פולג" של צופי תל מונד. אסי מונדשיין, שהיה המחנך של אורי, סיפר: "קשה לדבר עליו בזמן עבר. הוא היה בחור מאוד רגיש, שקט. הוא היה מאוד מנומס, מאוד חביב. כמו שהוא היה לוחם בשריון, הוא היה לוחם בבית ספר. היה ממש חמד של בחור. כואב הלב, כואב הלב".
"מרדכי היה איש חסד"
מרדכי שטיינציג בן ה-79, שנרצח בפיגוע בירושלים, הובא היום למנוחות בליווי עשרות מאוהביו. הוא הותיר אחריו אישה ילדים ונכדים. מרדכי, שכונה "ד״ר מרק", היה בעליה של ״המאפיה של דוקטור מרק״ בבית שמש. הרב משה דרוק ספד לו: ״עשית הכל בצניעות כמו שכתוב ׳והצנע לכת עם אלוקיך'. תמיד רצית לעסוק ועסקת בתורה ובחסד".
הלווייתו של מרדכי ז"ל
(צילום: אלכס קולומויסקי )
הרב הוסיף כי ״כולם כואבים על מה שקרה ברמות, אבל זה אומר שאנחנו צריכים לפשפש במעשים. רמות ב' זה מקום שעושים בו חסד, אבל צריך עוד יותר טוב. מרדכי, נבחרת כקורבן ציבור שיכפר על כל עם ישראל. הרב מרדכי, תבקש על אשתך, על ילדיך ומשפחתך ועל כל עם ישראל.״
הרב יונתן שובה סיפר על מאור הפנים של מרדכי, שפנה בנעימות לכל אדם שפגש. ״כתוב 'אמור מעט ועשה הרבה', ומרדכי תמיד עשה חסד ועשה הכל בסבר פנים יפות. כתוב שהפנים של הבן אדם זה הנשמה, והפנים שלו תמיד הראו שיש לו נשמה״. הרב שמעון אילין, שהכיר את מרדכי זה 20 שנים, סיפר על הקשר המיוחד שהיה ביניהם, וציין כי פגש אותו בפעם האחרונה בתום תפילה לפני הפיגוע.
״בסוף התפילה אמרת לכולם בוקר טוב עם חיוך גדול על הפנים, ואחרי שעתיים שמענו את הבשורה הקשה", סיפר הרב אילין. "מרדכי היה איש חסד ותמך במשפחות האברכים. הוא היה מביא להן כסף, לפני כמה חודשים הוא הביא לי כפול. כששאלתי אותו למה, הוא אמר שזאת תקופה קשה, ואם יש לו אפשרות לעזור אז הוא יעשה את זה״.
"יעקב התקשר לאשתו ואמר שהוא אוהב אותה. מצאו אותו מחייך"
בני משפחה, חברים ומכרים רבים ליוו למנוחות את יעקב פינטו ז"ל, עולה מספרד שנרצח אתמול בפיגוע בצומת רמות. מסע ההלוויה יצא היום מבית המדרש של ישיבת דרך אמונה בלוד שבה למד - חודשיים בלבד אחרי חתונתו.
סופדים ליעקב ז"ל
(צילום: ליאור שרון )
להלוויה הגיעו בני משפחה וחברים מספרד, בהם הוריו - שלא נכחו בחתונה בשל המרחק הפיזי - תושבי לוד וחבריו של יעקב. דודתו, קארי גולד נחמני, ספדה לו: "אין מספיק מילים לתאר את הרוע הזה שקיים. אחייני היפה בן ה-25 יעקב היה על האוטובוס לעבודת ההוראה שלו בירושלים, כשמחבלים הסתערו עליו וירו בו". היא סיפרה כי אחרי שספג שני כדורים, יעקב התקשר לאשתו ואמר לה: "יש פיגוע, אני אוהב אותך, תגידי להורים שלי שאני אוהב אותם", וסיים את דבריו. ״בלתי נסבל, בלתי נתפס, בלתי ניתן לנחמה. החיים הסתיימו לפני שהתחילו״, היא אמרה.
ראש ישיבת דרך אמונה, הרב זעליג ברוורמן, ספד: "קורבן שאין בו מום, היית בדרך לישיבה ללמוד תורה ורגליך הוליכו אותך לאבא שבשמיים. באת מספרד הרחוקה ועשית דרך ארוכה, קשה, וטיפסת לאט-לאט. פילסת לך דרך, דרך אמונה. שם השם נקרא עליך, קידשת שם שמיים לעיני כלל ישראל. כשנכנסת הביתה, הבית התמלא אור. יענקל שלנו לא השאיר שאר, אבל אתה לא לבד. יש לנו פה ישיבה שהיית מהעמודים שלה. דאגת למצוות, זה יעמוד לך לנצח. ההורים שלך לא ליוו אותך לחתונה, הם באו ללוות אותך פה. שרוליק חבר שלך בא לזהות אותך ואמר שאתה מחייך. עלית לשמיים והיית רגוע".
"לוי יצחק, תתפלל עלינו מלמעלה"
מאות בני אדם ליוו אתמול למנוחות את הרב לוי יצחק פש, תושב תל ציון שבבנימין שנרצח בפיגוע בירושלים. לוי יצחק, בן 57 במותו, הותיר אחריו אישה ושישה ילדים. בנו בועז ספד לו בשם כל המשפחה וביקש סליחה. "היית כל כך ענו וצנוע. אתמול שאלתי אותך איפה תהיה בערב הראשון של הסליחות, עכשיו אנחנו יודעים איפה תהיה", אמר. "תשמור על המשפחה ועל אמא, ותתפלל עלינו מלמעלה. אני רוצה לבקש סליחה ממך אם פגעתי. בשם כל המשפחה, אם פגענו".
הלווייתו של לוי יצחק ז"ל
הרב משה יהודה שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה שבה עבד לוי יצחק, ספד לו. "קשה לתפוס את זה. היית בישיבה כל הזמן. איזה נעימות, איזה חן, והכול עשית בסבלנות", אמר. שליזנגר סיפר שבכל זמן פנוי לוי יצחק היה יושב ולומד: "בכל רגע פנוי שהיה לו גמרא ביד, הוא ישב ולמד. החיים שלו היו בכיוון של להתקרב לקב"ה. דבר אחד זכית, ואנחנו לא מבינים את זה עדיין. לא הערכנו אותך מספיק".
אלחנן קורן, שעבד עם לוי יצחק, סיפר על אדם שמח ומלא נתינה שתמיד חשב על האחר. לדבריו, גם הבוקר, רגעים ספורים לפני הפיגוע, הוא סיים בנתינה כשוויתר על מקום בטרמפ מצומת רמות לבית וגן, בגלל אדם שמיהר לטיפול בבית החולים שער צדק.
"נפש טהורה, אישיות עמוקה"
אלטר ישראל הכהן מצנר (28) מירושלים הובא אמש למנוחות בבית העלמין בעיר בליווי רבנים בכירים ומוכרים. הרב אורי, אביו של אלטר, ספד לו בנוכחות רבים: "הרב אלטר ישראל, שכל ימיו היה איש של ארץ ישראל, חלם על ארץ ישראל, השקיע ובנה בארץ ישראל, הוא גם זכה לעלות לארץ ישראל. אפשר להגיד עליו שהוא בא אל הארץ, הוא בא אל ארץ ישראל. והנין שלו זכה לבוא אל המקום ומעלות קדושים וטהורים".
הלווייתו של רבי אלטר
(צילום: מוטי קמחי )
לדבריו, "אם יש קדושה, אם יש מעלה של בית המקדש היום בארץ ישראל, זה צדיקים כמוך. ואתה באת אל המקום הזה, אל בית המקדש, נפש טהורה, אישיות עמוקה עמוקה עמוקה. אפילו אנחנו, היה לנו לפעמים קשה להבין את המעמקים שלך, עד איפה אתה הגעת, והכול מתוך טהרה".
המנהיג הליטאי הרב מאיר צבי ברגמן ספד בהלוויה: "קיבלנו שופר חזק של אלול. קריאה להתעוררות - 'עורו ישנים משנתכם'. הקב"ה מדבר איתנו קשות, כי אנחנו ישנים חזק".
"שרה, היית כולך אנרגיה של אור וטוב לב"
מאות בני אדם השתתפו אמש בהלוויתה של שרה (שריתה) מנדלסון (60) מירושלים, שנרצחה בפיגוע בצומת רמות. שלומי, בעלה ספד לה: "מהבוקר, הדברים נראים לי מחזה תעתועים. אנחנו לא מעכלים את האבדה הגדולה. שריתה, אהובה, אשתי היקרה מפז - היית כולך אנרגיה של אור, של טוב לב, של דרך ישרה. כל מעשייך היו דוגמה ומופת. גם בבית דאגת לקטן שלנו. היית דמות נערצת על כולם, כל אחד בדרכו".
הלווייתה של שרה (שריתה) מנדלסון
"שריתה, אישה צדקנית הייתה, באופן קבוע מתפללת ולומדת תהילים, עשרות אם לא מאות שעות", הוא המשיך בכאב. "כל יום שישי הדלקת נרות. הבוקר, לפני שיצאת, אמרת שיש פצועים שלא הספקת לומר עליהם תהילים ושמת לך תזכורת. כל מי שהכיר אותך, בוכה. חניכים בבני עקיבא, כולם לא מעכלים.
"הבוקר כתבתי הספד לאזכרה של סבתא צביה לקראת יום השנה, ואז שמעתי על הפיגוע בצומת רמות. מיד קפצתי, הייתה לי תחושה שמשהו קורה איתך, התפללנו שהכול בסדר. עברו השעות ואז התברר שאת נמצאת בטיפול נמרץ בבית החולים. אנחנו עדיין לא מעכלים כלום".
בתה של שרה ספדה לה: "אמא, אהובה ויקרה שלי. איך טוב מזוקק וטהור כמוך כוח פגש רוע אכזרי כזה? את כולך חום, כולך שמחה. אני מנסה לעכל אבל רק רואה שוב אותך צוחקת ומחייכת, ואני רוצה לצחוק יחד איתך. אמא, אישה מסורה כל כך. לא מפספסת אף אחד, שמה לב לכולם, יודעת הכול, חכמה, סקרנית, מלאת תחביבים, כישרונות, הכי צבעונית שאפשר. מלאת חיים, כל כך חיה".
היא הוסיפה: "אני בטוחה שתשמרי עלינו, אי שם. אני בטוחה שתשלחי אלינו כוחות משמחים ומחזקים מלמעלה. אמא, את ליד כיסא הכבוד עכשיו, בבקשה. מתחננים לאבא שבשמיים, אנחנו דורשים גאולה. עם ישראל התייסר מספיק, זה קורה כבר יותר מידי. אנחנו רוצים גאולה".
״יוסף, היית סלע ענק"
יוסף דוד (43) נטמן אמש בהר המנוחות בירושלים. הרב רוזנברג, ראש הכולל בו למד יוסף דוד, ספד לו במסע ההלוויה: "אנחנו בדרך כלל רגילים להגיע לבריתות ובר מצוות, לא להלוויות. הרב יוסף, אני עפר לרגליך באמת. כתוב שאסור להגזים בהספדים, אבל פה כל מה שנאמר לא יהיה הגזמה. אם הייתי יכול, היית קם לכעוס עליי. היית כל כך ישר, צדיק ומתמיד, בלי רגע של ביטול תורה. הוא היה רץ לשירותים, רץ בחזרה ללמוד".
הלווייתו של יוסף ז"ל
(צילום: אלכס קולומויסקי )
"היית סלע ענק, הערכנו אותך אבל לא הערכנו עד כמה אתה לא רגיל", הוא המשיך. "לא יודע איך נמשיך כשאתה לא כאן. אולי ניקח אבן קטנה, אולי נוכל קצת להיות כמו הסלע הענק שהיית. אין דבר שבו היית דל. אפילו לאחרונה, פנימיות התורה שמחה ומאור פנים. היית כל היום בתורה, כל דבר, כל חידוש".
הוא הוסיף: "הרב יוסף, איזה מכה לכולל. אני לא יודע איך נמשיך. נמשיך את דרכך ונמשיך ללמוד, ולעולם לא נשכח אותך. אתה חלק מהמשפחה, וגם כשחלק ממשפחה נלקח - עדיין נשארים משפחה. אני אומר מכאן לרבנית ולילדים - אנחנו כאן, אבל לא רק היום - אלא עוד שנה ועוד 20 שנה. הרב יוסף, אני זכיתי להיות סנדק לבן שלך. היית כל כך טוב שנתת לי את הזכות, שתהיה מליץ יושר".
