הנשיא עמית הדגיש כי מסקנות הדיון שייערך והחלטותיו יהיו תקפות לעתיד, ולא יחולו על חקירת הפרשה הנוכחית. "בהתאם, מובהר כי ההכרעה בדיון הנוסף לא תחול על הליך החקירה הפרטני שנדון בפסק הדין מושא הבקשות", כתב עמית.
העתירה של בהרב-מיארה ושל גופים נוספים הוגשה לבג"ץ לפני כשבועיים, אחרי שהנשיא עמית הקפיא את מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו למפקח על חקירת הפצ"רית - על אף שבהחלטה קודמת קבעו השופטים כי הסמכות למנות את מלווה החקירה נתונה לשר המשפטים לוין. השופטים הבהירו כי המינוי צריך להיות של עובד מדינה בכיר.
בפסק הדין הודגש כי בשל העובדה שמדובר בחקירה פלילית, וכי לפי פסיקות בית המשפט נאסר על נבחרי ציבור להתערב ולהשפיע על חקירות פליליות, הרי שמדובר באפשרות חריגה נוכח הנסיבות המיוחדות של פרשת הפצ"רית. העותרים והיועמ"שית טענו כי יש לבטל את הסמכות משום שהיא מקנה אפשרות לנבחרי ציבור להשפיע על חקירות פליליות ו"כזה לא נמצא במשפט ארצנו" כתבו.
החלטה חריגה נוספת באותו פסק הדין הוא כי ניגוד העניינים שקבעה יועמ"שית משרד המשפטים ליועמ"שית בליווי חקירת הפצ"רית בשל היותה מעורבת בבדיקת הדלפת הסרטון משדה תימן בפרקליטות הצבאית, בדיקה שהתברר לימים כי טויחה, מונעת לא רק מהיועמ"שית את העיסוק בפרשה אלא גם מכל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וכל פרקליטות המדינה. היועמ"שית והעותרים טענו כי מדובר בהרחבה חדשנית ומוטעית של הגדרת ניגודי העניינים וגבולותיו.
משכך, קבע השופט עמית כי הדיון הנוסף לביטל פסק הדין יעסוק בשני נושאים אלה. הראשון הוא "שאלת תחולתו של סעיף 23א(ד') לחוק שירות המדינה" - )החוק שמקנה לשר המשפטים סמכות למנות אדם שיחליף את היועמ"שית כאשר היא בניגוד עניינים - נ"ב)' וכן גדרי סמכותו ושיקול דעתו של שר המשפטים לפי סעיף זה, בכל הנוגע לניהולה של חקירה פלילית קונקרטית", כתב עמית. בנוסף, קבע כי "שאלת קיומו והיקפו של כלל בדבר ניגוד עניינים גורף או מערכתי באשר לעיסוק בעניין מסוים, ובחקירה פלילית קונקרטית בפרט".
השופט עמית הדגיש בהחלטתו כי קבלת הבקשה לקיים דיון נוסף לא תשפיע בכל מקרה על מינוי מלווה לחקירת הפצ"רית וכי לוין יוכל למנות מלווה לפי התנאים שנקבעו בפסק הדין. לפי ההחלטה, הדיון יעסוק במישור העקרוני בלבד כצופה פני עתיד. השופט כתב: "בהינתן כי מטרתו העיקרית של הדיון הנוסף היא להעמיד הלכה על מכונה במישור העקרוני, וכי לשם קיום תכלית זו בצורה מיטבית, יש יתרון בניהול הליך סדור ומעמיק בפני הרכב מורחב של בית משפט זה.
"מנגד", המשיך, "בשים לב לצורך במינוי גורם מלווה לשם ליווי החקירה הנוגעת למקרה הפרטני שנדון בפסק הדין מושא הבקשות – הדיון הנוסף יעסוק בשאלות העקרוניות שפורטו לעיל בלבד, ולא ביישומן על נסיבות העניין הקונקרטי. בהתאם, מובהר כי ההכרעה בדיון הנוסף לא תחול על הליך החקירה הפרטני שנדון בפסק הדין מושא הבקשות".
דיון בסוגיה תיאורתית היא בניגוד להלכת בית המשפט העליון, לכן כתב השופט עמית כי "נוכח חשיבותן והשלכות הרוחב המשמעותיות של השאלות העומדות לדיון, שוכנעתי כי קמה הצדקה לסטות מן הכלל הרגיל שלפיו אין לקיים דיון נוסף בסוגיות שאינן אקטואליות". בפסיקות עבר ניטש ויכוח בין השופט עמית למשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כאשר לפי השני לא ניתן לקיים דיון בשאלות תיאורתיות.
לפי ההחלטה, כל העותרים והיועמ"שית להגיש לבג"ץ עמדה בדיון הנוסף עד 4 בינואר, ועל שר המשפטים להגיש עד 4 בפברואר. הדיון עצמו "ייקבע בתיק במהלך המחצית הראשונה של שנת 2026", נכתב בהחלטה.
11 שופטי העליון שישתתפו בדיון הם: הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנק, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופט חאלד כבוב, השופט יחיאל כשר והשופטת רות רונן.
מבין 11 השופטים, שלושה הם שקבעו את פסק הדין הקודם, כך שהם צפויים לתמוך בו. ניתן להעריך שאליהם יצטרפו השופטים השמרנים מינץ וסולברג, כך שלפי ההערכה שיעור השופטים שיתמכו בפסק הדין עומד על חמישה, וכדי למנוע את ביטול פסק הדין נדרש כי יצטרף אליהם שופט אחד נוסף מבין ששת השופטים - שרובם אקטיביסטיים.
אתמול הודיע בג"ץ על ביטול המינוי של השופט בדימוס בן חמו מאחר שאינו עונה להגדרת עובדת מדינה בכיר. "ככל שישנה דחיפות במינוי, כפי שסבור השר, אין בכך כדי לגבור על אמות המידה שנקבעו בפסק הדין ועל החובה לקיים הליך מינהלי סדור", כתב הנשיא עמית, והשר לוין תקף לאחר מכו: "מי שמכנים את עצמם שומרי סף ושומרי החוק, בעצם שומרים אחד על השני. הם מסתירים - ומפחדים מגילוי האמת".
מ"משמר הדמוקרטיה הישראלית", העותרים שביקשו את הדיון הנוסף, נמסר: "המהלך שהתחיל בעתירת המשמר ובפסילת החלטותיו הבלתי חוקיות של שר המשפטים יריב לוין למנות את השופטים בדימוס אשר קולה ויוסף בן חמו לפרקליטים מלווים בפרשת הפצ"רית, מגיע כעת לבירור עקרוני של עצם סמכות שר המשפטים להתערב בחקירה פלילית פעילה.
"טוב עשה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שקבע כי הרכב מלא של כלל שופטי העליון יקבע גבולות להתערבות פוליטית בחקירות פליליות - זה נושא המצוי בליבת עקרונות הדמוקרטיה והפרדת הרשויות. על בית המשפט העליון לומר לפוליטיקאים בקול ברור וצלול - אכיפת החוק הפלילי מצויה מחוץ להישג ידכם. שלטון החוק יישאר נייטרלי וא-פוליטי".
