אחרי שחזר לתפקידו, ההחלטה הראשונה של ממלא מקום נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הייתה להאריך את כהונתה של דרורית שטיינמץ, המקורבת לזוג נתניהו, כממלאת מקום מנכלי"ת משרד רה"מ. כך נודע ל-ynet. שטיינמץ סיימה מילוי מקום של שלושה חודשים, שזו התקופה הארוכה ביותר שאפשר לכהן בה בלי הארכה - ובהיעדר מ"מ נציב שירות מדינה לא ניתן היה להחזירה לתפקיד.
1 צפייה בגלריה
דניאל הרשקוביץ דרורית שטיינמץ
דניאל הרשקוביץ דרורית שטיינמץ
פרופ' הרשקוביץ ושטיינמץ
(צילום: חיים צח, לע"מ)
כפתרון זמני, ראש הממשלה מינה את פרופ' הרשקוביץ לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה למשך שלושה חודשים - פרק הזמן המקסימלי שבו ניתן לשמש כממלא מקום. הרשקוביץ כיהן כנציב שירות המדינה מ-2018 עד 2024 וסיים את תפקידו לפני כחצי שנה, ב-12 בדצמבר.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה את המינוי. האבסורד - היא ביקשה להאריך את כהונתו של הרשקוביץ עוד לפני שסיים את תפקידו בדצמבר האחרון, אך דווקא נתניהו סירב אז.
לפי החוק, לא ניתן למנות אותו לממלא מקום ליותר משלושה חודשים - אך לא מן הנמנע שמילוי המקום יתארך, שוב ושוב, והרשקוביץ ייוותר בתפקיד לפחות שנה, אם לא יותר. בפרק הזמן הזה, הממשלה תנסה להשלים את החקיקה שתשיב לראש הממשלה את הסמכות למנות נציב שירות מדינה ללא הליך תחרותי.
למה נתניהו בכל זאת מינה כעת את הרשקוביץ? התשובה לכך פשוטה. לאחר שהמינוי של יהודה כהן לתפקיד ממלא המקום הסתבך, כשהתברר שמתנהלת נגדו חקירה פשוטה (מה שהיה עולה אם בלשכת ראש הממשלה היו טורחים לעשות חיפוש פשוט בגוגל), הם משכו את המינוי. בלשכה שברו את הראש איך פותרים את הפלונטר שנוצר - ואז עלה שמו של הרשקוביץ. הוא היה נציב "נוח" עבורם, ויותר מפעם אחת נטען כי הוא "יס מן" ולא שומר סף חזק.
בלי נציב או ממלא מקום אי אפשר להתקדם עם כמה מהמינויים שמבקשת הממשלה לאשר, בהם גם זה של שטיינמץ וכן מינויו של דוד זיני במקומו של ראש השב"כ רונן בר. ב-15 ביוני תסתיים כהונתו של בר, אך המינוי של זיני תקוע. הוא מחכה לאישור בג"ץ, ובנוסף, ראש הוועדה המייעצת למינויים בכירים נמצא בחו"ל. הכיוון הוא למנות בינתיים את סגנו של בר, אבל זה לא מתאפשר בלי נציב.
מנציבות שירות המדינה לא נמסרה תגובה.