שנה אחרי שפרידריך מרץ ממפלגת הימין הנוצרית-דמוקרטית נכנס לתפקיד קנצלר גרמניה, בין השאר כשהוא נישא על כנפי ההבטחה לקדם מדיניות שמרנית מושכלת ומבלי לשתף פעולה עם הימין הקיצוני, מלמדים הסקרים כי דווקא מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), השייכת לימין הזה בדיוק, נוסקת למקום הראשון ושוברת שיאי פופולריות.
מרץ עלה לשלטון ב-6 במאי 2025 כשהוא מוביל קואליציית פשרה עם הסוציאל-דמוקרטים (SPD) מהמרכז-שמאל, ואז הוא העריך שבאמצעות ממשל תקין אפשר יהיה להחליש את "אלטרנטיבה גרמניה", שהגיעה למקום השני בבחירות הכלליות, שיא שלא רשם הימין הקיצוני מאז מלחמת העולם השנייה.
אלא שמאז עברה שנה קשה על הקואליציה של מרץ. סכסוכים פומביים בתוך הממשלה וקרטוע כלכלי שהפך לכרוני הקלו את נסיקת ה-AfD, וכעת היא נושקת בסקרי דעת הקהל ל-28% תמיכה – נתון זהה לזה שאליו הגיעה המפלגה של מרץ בבחירות אשתקד, והטוב ביותר שהשיגה "אלטרנטיבה לגרמניה" מעודה.
בנג'מין הנה, חוקר מדע המדינה מאוניברסיטת חמניץ, אומר שה-AfD, מפלגה שחרתה על דגלה התנגדות למהגרים, הזדהות עם רוסיה ותמיכה בדונלד טראמפ, אבל אנשיה נקשרו גם באמירות אנטישמיות ואנטי-ישראליות לא מעטות, היא כעת מפלגה המעוגנת היטב בשטח, ולא ניתן עוד להתייחס לבחירה בה כהצבעת מחאה בלבד. יתרה מכך: הנה מדגיש כי בניגוד ל-AfD, הגרעין הקשה של הבוחרים של ה-CDU/CSU של מרץ ושל ה-SPD נמצא "בתהליך היעלמות", והשמרנים של מרץ צונחים אל מתחת לרף ה-25% בסקרים, והסוציאל-דמוקרטים צוללים לפחות מ-15%.
המציאות הזו בולטת במיוחד במזרח גרמניה, שם ה-AfD שואפת לנצח בשתי מערכות בחירות אזוריות בספטמבר, ולהנחית מהלומות היסטוריות על שתי המפלגות הגדולות שחולקות את השלטון מאז 1949. עם זאת גם במערב המדינה רשמה השנה "אלטרנטיבה לגרמניה" הישגים היסטוריים, כאשר התקרבה ל-20% בבחירות בשני מחוזות.
3 צפייה בגלריה
מנהיגת "אלטרנטיבה לגרמניה" אליס ויידל בבחירות בשנה שעברה
(צילום: Soren Stache - Pool/Getty Images)
בעיני ה-AfD התוצאות הללו הן הוכחה לכך שהקנצלר השמרן מבצע התאבדות פוליטית בכך שהוא חובר למרכז-שמאל, במקום לשתף פעולה איתה, מפלגה שעמה יש לו נקודות דמיון רבות יותר. מרץ ומפלגתו דוחים את הטענה הזו, והם דבקים ב"חומת האש" – הכינוי לקונצנזוס שקובע כי שום מפלגה לא תקים ברית עם התארגנות הנחשבת לאנטי-דמוקרטית וגזענית.
"באמצעות הקואליציה שלו עם ה-SPD, פרידריך מרץ לא יוכל להחזיר לעצמו אפילו בוחר אחד של ה-AfD", אמר ברנד באומן, יו"ר סיעת "אלטרנטיבה לגרמניה" בפרלמנט, לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP. "להיפך, הוא ימשיך לאבד בוחרים בהיקף נרחב לטובת ה-AfD, כי ממשלות חסרות יכולת נענשות בקלפי". בדבריו כיוון למחלוקות המשתקות את הקואליציה של מרץ ומקשות עליה לקדם החלטות.
שנה לאחר כניסתו לתפקיד אפשר כבר לקבוע כי לפחות לעת עתה ההימור של מרץ כי יצליח לנטרל את ה-AfD באמצעות החמרת מדיניות ההגירה והובלת רפורמות כלכליות ליברליות לא צלח. אמנם התפנית במדיניות ההגירה אכן הובילה לירידה משמעותית במספר המהגרים המגיעים לגרמניה, אך מבחינה פוליטית הקנצלר לא קצר את הפירות.
"מחקרים מראים שבאופן כללי כשמציבים את נושא ההגירה בראש סדר היום הפוליטי, מקרבים את העמדות לאלה של המפלגות הפופוליסטיות ומאמצים את הרטוריקה שלהן – מחזקים את הפופוליסטים מהימין", אומר מארק דבוס, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת מנהיים.
3 צפייה בגלריה
רק 24% מאמינים שממשלתו תחזיק מעמד עד סוף הקדנציה. הקנצלר מרץ
(צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
ואולם הבעיה הגדולה יותר היא חוסר היכולת של מפלגות הממשלה להסכים על הרפורמות הנדרשות לאישוש הכלכלה שנמצאת במשבר מאז 2022, בין היתר בשל מחירי האנרגיה, חוסר בחדשנות, מכסי המגן האמריקניים והתחרות מצד סין. "המריבות הפנימיות בממשלה גורמות לכך שהמפלגות (בקואליציה) והרשות המבצעת כולה נתפסות כפחות כשירות לפתור את הבעיות הגדולות", מציין אומר דבוס.
אף שהשמרנים והסוציאל-דמוקרטים מבטיחים פשרות, חילופי העקיצות ביניהם הם עניין יום-יומי, בין שבנושאי כלכלה, מיסוי או מדינת הרווחה. התוצאה היא שלפי סקר של מכון Insa שפורסם השבוע בעיתון "בילד" רק 16% מהגרמנים מרוצים מהממשלה, ורק 24% מאמינים שהיא תחזיק מעמד עד סוף הקדנציה שלה, ב-2029. דבוס סבור כי חוסר שביעות הרצון הזה משפר משמעותית את סיכוייהן של מפלגות הימין הפופוליסטיות בבחירות הבאות, ולא בטוח שהן יצטרכו להמתין לסוף העשור כדי להתמודד בהן.
