ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שני) לבג"ץ בקשה לדחיית הדיון שנקבע לשבוע הבא בעתירות שקוראות לפיטורי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו. עורכי דינו של נתניהו ציינו עוד בבקשה: "בית המשפט חסר סמכות לדון בעתירות ויש לדחותן על הסף".
העילה לבקשת הדחייה היא הימשכות המלחמה באיראן ובלבנון וחוסר זמינות שלו לעסוק בנושא. לפי החלטת השופטים, תגובת ראש הממשלה לצו על-תנאי שמורה לו להסביר את השיקולים מדוע הוא לא מפטר את השר בן גביר אמורה להיות מוגשת ב-18.3, והדיון בנושא אמור להיערך ב-24.3.
בכירים במערכת אכיפת החוק מסרו כי גם תוך כדי המלחמה, השר בן גביר פוגע בעבודת המשטרה ובקשת הדחייה של נתניהו מתעלמת מהמצב הקשה שנוצר בשטח. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ומחלקת הבג"צים בפרקליטות ביקשו מבג"ץ לדחות את בקשת ראש הממשלה לדחות את הדיון.
"נוכח הפגיעה הקשה והשיטתית בעבודת המשטרה הנמשכת בימים אלה, ובכלל זאת בתחומים רגישים ביותר של אכיפה, חקירות ומינויים, ישנה חיוניות בקיום הביקורת השיפוטית בהקדם האפשרי והמשיבה מתנגדת לדחיית מועד הדיון, שכבר נדחה בעבר", כתבה בהרב-מיארה בתגובתה.
"זמינות מוגבלת של רה"מ נוכח מבצע 'שאגת הארי'"
עורכי הדין של נתניהו כתבו לשופטים: "לאור מצב המלחמה בו נתונה מדינת ישראל, אין באפשרות ראש הממשלה לקיים דיון עם הח"מ לשם השלמת הכנת התשובה. לפיכך, נדרש למשיבים זמן נוסף לשם הגשת התשובה".
עורכי הדין הוסיפו כי הם "נוקטים במירב המאמצים להשלים את התשובה בהקדם האפשרי, זאת בשים לב לזמינותם המוגבלת מאוד של ראש הממשלה ומזכיר הממשלה, נוכח מבצע 'שאגת הארי' שהחל ביום שבת 28 בפברואר, ושבעקבותיו הוכרז מצב חירום בעורף. בנסיבות אלה אין בידי הח"מ אפשרות להגיש את התשובה במועד אשר יאפשר את קיום הדיון במועד הקבוע בשבוע הבא".
מלבד נושא זמינותו של ראש הממשלה, עורכי דינו טענו בשמו כי "גם אם ניתן היה להגיש תגובה מטעם ראש הממשלה במועד - וכאמור לא ניתן - נראה לראש הממשלה שאין מקום לערוך דיון תקדימי, רגיש ומעורר מחלוקת זה בזמן מלחמה ובזמן שהשר לביטחון לאומי אחראי על ביטחון הפנים בזמן מלחמה ומשתתף בישיבות הביטחוניות המצומצמות ביותר מתוקף תפקידו". עורכי הדין הציגו במסמך הבקשה דוגמה מעתירה אחרת, שבה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ביקשה הארכת מועד להגשת תגובה בשל המלחמה.
העותרים: "דווקא בימים אלה, גובר הצורך בהעברת בן גביר מתפקידיו"
בתגובה לבקשת נתניהו מסרו העותרים, באמצעות עו"ד גלעד כהן המייצג חלק ממגישי העתירות, כי הם מתנגדים מכל וכל לבקשה לדחיית מועד הדיון ולדחיית מועד הגשת תצהיר התשובה. "כידוע, בית משפט נכבד זה מקיים דיונים גם בשעת החירום, בשל החשיבות של שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק, דווקא בזמנים אלה", כותבים העותרים, "דווקא בימים אלה, בהם חיילי צה״ל לוחמים בשורה של חזיתות ומסכנים את חייהם, גובר עוד יותר הצורך הדחוף והחיוני בהעברת המשיב 2 מתפקידיו כשר לביטחון לאומי וכחבר בקבינט. מאחר וראש הממשלה נמנע מלעשות כך, נדרשת סוף סוף התערבותו של בית המשפט הנכבד בסוגייה זו.
"בית המשפט קבע שראש הממשלה ייתן את התייחסותו המלאה, לגופן של העתירות כבר ביום 13.11.2025, אך ראש הממשלה לא עשה זאת, ובשל כך בית המשפט דחה את מועד הדיון שנקבע ליום 15.1.2026. לכן אין לראש הממשלה אלא להלין על עצמו ואין לדחות את הדיון בשנית. ראש הממשלה הצהיר קבל עם ועדה שדברים שהוא עושה בשעה אחת, אחרים לא עושים במשך חיים שלמים. יתכבד ראש הממשלה, יישם את שהצהיר ויענה את תשובתו".
הקריאה של היועמ"שית, והתגובה החריפה של בן גביר ונתניהו
בהרב-מיארה קראה בתחילת החודש לשופטי בג"ץ להוציא צו המורה על הדחת השר בן גביר מתפקידו. בתשובתה לבג"ץ כתבה היועמ"שית כי "במצב הדברים הנוכחי, הרי שאלמלא יחול שינוי משמעותי מאוד בתשתית וככל שלא יעמוד ראש הממשלה בנטל שהוטל עליו לנמק מדוע לא יורה על העברתו של בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יש להוציא צו מוחלט בעתירות".
בהרב-מיארה ציינה אז כי החליטה על כך "נוכח התשתית העובדתית המשמעותית בדבר התנהלות השר למן מינויו, בצירוף התשתית טרם המינוי הראשון, אשר טרם הוגשה מטעם ראש הממשלה התייחסותה לגופה בעניינה, ובהיעדר ערובות ומנגנונים להבטחת פעילותה התקינה, הממלכתית והשוויונית של משטרת ישראל, בפרט משראש הממשלה לא פעל מול השר לשם כך".
היועמ"שית כי על ראש הממשלה להדיח את בן גביר, כיוון שפעילותו חותרת תחת היסודות המשטריים של ישראל. לדבריה, "לראש הממשלה שיקול דעת רחב ביותר בענייני מינוי שרים והעברתם מכהונה - שיקול דעת המושפע, בין היתר, משיקולים פוליטיים, פרלמנטריים וקואליציוניים - אך אין מדובר בשיקול דעת בלתי מוגבל או חסין מפני ביקורת שיפוטית.
"ראש הממשלה, כחלק מהרשות המנהלית, כפוף לכללי המשפט המינהלי ולחובה להפעיל את סמכותו בסבירות. בנסיבות חריגות, כאשר 'ערכי היסוד של השיטה החוקתית והמשפטית' מחייבים זאת, למשל כאשר אופן ביצוע תפקידו של השר חותר באופן ישיר, קשה וייתכן בלתי הפיך, תחת היסודות המשטריים שעליהם הוא ממונה, הסמכות להעביר שר מתפקידו הופכת מסמכות שבשיקול דעת לחובה מינהלית".
השר בן גביר מסר אז בתגובה: "בשעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה מהגורליות והחשובות בתולדותיה, מנסה פקידה עבריינית מפוטרת לקדם ביצוע הפיכה שלטונית במדינה דמוקרטית ולפטר נבחר ציבור. אין בתולדות המדינות הדמוקרטיות תקדים בו פקיד מפטר נבחר ציבור. גלי בהרב-מיארה חושבת שאנחנו נמצאים באיראן ועוד מעט היא וחבר הפקידים העבריינים שלה יקימו כאן משמרות מהפכה. הדמוקרטיה תנצח".
בלשכת ראש הממשלה נתניהו אמרו אז בתגובה חריפה: "בלתי נתפס שבעיצומה של מלחמה קיומית מול איראן בהובלת הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבג"ץ להוציא צו מוחלט שיורה לראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי האחראי על ביטחון הפנים בעת המלחמה.
"בקשת היועצת המשפטית לממשלה לפטר שר בכיר בממשלה שלא נפתחה כנגדו אפילו חקירה פלילית - חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה, מנפצת את עקרון הפרדת הרשויות ומנוגדת לחוק יסוד הממשלה. כפי שהודיע ראש הממשלה כבר לפני מספר שבועות, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו".
שופטי בג"ץ הוציאו כאמור בחודש שעבר צו על-תנאי שהורה לנתניהו להסביר את שיקוליו מדוע הוא לא מפטר את השר בן גביר. על-רקע הקריאה אז של ראשי הקואליציה לנתניהו שלא לציית לפסיקת בג"ץ בנוגע לעתירה לפיטורי בן גביר, כתבו השופטים כי "בשים לב לטיבן ולכובד משקלן של הסוגיות העומדות להכרעה, מצאנו להורות על הרחבה נוספת של ההרכב לתשעה שופטים".
בהרב-מיארה קראה כבר ב-1 בינואר לבג"ץ להוציא צו שיחייב את ראש הממשלה נתניהו להסביר מדוע הוא לא מפטר את בן גביר מתפקידו. היא כתבה אז כי בן גביר "מנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע באופן פסול על פעילות משטרת ישראל בתחומים הרגישים ביותר של אכיפת חוק וחקירות ופוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים".
בחוות הדעת שלה, הציגה אז היועמ"שית עמדה חריפה נגד התנהלותו של בן גביר. בין היתר, ציינה בהרב-מיארה שהשר מתערב בצורה פסולה ושיטתית בעבודת המשטרה, חורג מסמכותו בעקביות ומכתיב הנחיות מבצעיות בשטח, דבר האסור על פי חוק. כמו כן, היא הדגישה כי לא ניתן עוד להגן על הציבור מפני הפגיעה של בן גביר בעצמאות המשטרה, שהופכת את הארגון לגוף פוליטי.
באפריל אשתקד בן גביר ובהרב-מיארה הגיעו להסכם פשרה בנושא מעורבותו בעבודת המשטרה, כדי שהיא תוכל להגן עליו בעתירות שקראו לפיטוריו. על השר הוטלו מגבלות, שלפיהן בין השאר לא יוכל להיות מעורב בתחום המחאות, לא יוכל לראיין קצינים - ולא יוכל להתערב בפעילות מבצעית.
ואולם, בחוות דעתה מינואר טענה בהרב-מיארה כי בן גביר מפר שוב ושוב את הסכם הפשרה שאליו הגיעו השניים. גם בתגובה לבג"ץ הזכירה בהרב-מיארה את אותו מסמך. היא הסבירה כי כשהדיון הגיע לצעדים אופרטיביים - התגלעה אי-הסכמה והתברר לדברי היועמ"שית שמדובר היה במסמך הצהרות ללא כיסוי.
