בקשת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מבג"ץ להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו, מהווה שיא חדש בעימות המתמשך בין ראש מערכת אכיפת החוק ליו"ר עוצמה יהודית. מה מקור העימות, אילו טענות העלתה היועמ"שית, וכיצד מתייחס לדברים השר? ynet עושה סדר:
מדוע בג"ץ דן בכהונת בן גביר כשר לביטחון לאומי?
ארגוני חברה אזרחית הגישו שורת עתירות, שבהן נטען כי תפקודו של בן גביר כשר אינו חוקי, בעיקר בשל התערבויות שלו בעבודת המשטרה, ובניגוד לפסק דין קודם שניתן בעניינו - "בג"ץ פקודת המשטרה". לכך מוסיפים העותרים כי טענותיהם בהליך הקודם שנדחה, ולפיהן עצם מינויו של בן גביר לקה ב"אי סבירות קיצונית" בשל עברו הפלילי, התעצמו כעת.
מה התחדש באחרונה?
הדרמה הגדולה נובעת מעמדתה החדשה של היועצת המשפטית לממשלה. בעתירה הראשונה בהרב-מיארה הגנה על המינוי. במשך זמן רב היא אמנם דרשה מראש הממשלה נתניהו להידרש לנושא תפקודו של בן גביר, אך נמנעה מלהצטרף לעמדת העותרים. כעת היא עושה זאת בפעם הראשונה, ודורשת מבג"ץ לבצע צעד תקדימי ולהורות לראש הממשלה לפטר את השר, גם אם לא היה מעורב בפלילים. זו הפעם הראשונה שבה יועצת משפטית לממשלה ממליצה באופן כה נחרץ לפטר שר מכהן - לא בשל כתב אישום, אלא בשל אופן תפקודו המנהלי והחוקי.
מה הנימוקים של של היועמ"שית לעמדתה?
בהרב-מיארה מבססת את עמדתה בהתייחס למה שהיא מכנה "השתלטות" על המשטרה, והפיכתו של השר למעין "מפכ"ל על" - דבר שלדעתה פוגע בסדרי השלטון. לדבריה, בן גביר מתערב באופן שיטתי ופסול בהחלטות מבצעיות (כמו ניהול הפגנות), מקדם קצינים בניגוד לנהלים, ומנחה את המשטרה לפעול על פי האינטרסים הפוליטיים שלו להבדיל מהפעלה לפי עמדות מקצועיות. עוד טוענת היועמ"שית כי השר הפר שוב ושוב את הנחיותיה ואת פסיקות בג"ץ הקודמות שאסרו עליו לעשות זאת, וכי המשך כהונתו מביא ל"נזק בלתי הפיך" למעמד המשטרה כגוף עצמאי.
איך הגיב בן גביר ואיך הגיבו בכירים אחרים?
השר לביטחון לאומי תקף את היועמ"שית באופן חסר תקדים, כינה את המהלך שלה "ניסיון הפיכה שלטונית", ותיאר את בהרב-מיארה כ"עבריינית". בן גביר טען כי היא פועלת ממניעים פוליטיים, וקרא לנתניהו לפטר אותה במקום אותו. שרים אחרים מהקואליציה, בהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', גיבו את בן גביר וטענו כי מדובר בהתערבות משפטית בוטה ברצון הבוחר ובסמכות הממשלה. ראש הממשלה נתניהו כבר הגיש לפני כמה שבועות את תגובתו לבג"ץ, ולפיה אל לבית המשפט להיענות לעותרים. נתניהו ציין אז עוד כי החלטה תקדימית כזאת תהיה בעצמה פגיעה בשיטה הדמוקרטית בישראל, לפיה לראש הממשלה יש שיקול דעת באם למנות או לפטר שרים כמי שמבטא את רצון העם.
מה הדגיש נתניהו בעמדתו בעניין פיטורי בן גביר?
ראש הממשלה הגיש כאמור את עמדתו לבג"ץ באמצעות עורך דין פרטי - מיכאל ראבילו. לשיטתו, עילת הסבירות אינה יכולה לשמש בסיס לפיטורי שר, וכי מינויי ופיטורי שרים הם כחלק משיקול דעתו הפוליטי הרחב שניתן לראש הממשלה. הוא טען כי עמדת העותרים, לימים גם של היועמ"שית, מנוגדת ל"הלכת דרעי-פנחסי", ומאחר שבן גביר לא היה מעורב בפלילים אין מקום להתערבות שיפוטית בדרך של הוראה לראש הממשלה לפטרו. לשיטתו, הציבור הוא זה שצריך לשפוט את תפקוד השר בקלפי, ולא בית המשפט.
כמה זמן צפוי להימשך ההליך ומהי סכנת המשבר החוקתי?
הליך כזה בבג"ץ עשוי להימשך חודשים ארוכים, שכן מדובר בסוגיה חוקתית מורכבת שייתכן שתדרוש הרכב מורחב של שופטים. הסכנה למשבר חוקתי תלויה בשאלה עד כמה קיצוני ילך בג"ץ בפסק הדין, ולאחר מכן עד כמה קיצונית תהיה התגובה לו. ככל שבג"ץ ייענה לדרישתה התקדימית של היועמ"שית ויורה לפטר את השר, וככל שנתניהו ובן גביר יסרבו לציית, המדינה תמצא את עצמה במצב שבו המשטרה והדרג המבצעי צריכים לבחור בין הממשלה לבין בית המשפט.
מה ההבדל בין מקרה בן גביר ל"הלכת דרעי-פנחסי" המפורסמת?
זוהי השאלת המשפטית המרכזית שיצטרכו שופטי בג"ץ להכריע בה. ב-1993 בג"ץ קבע שראש ממשלה חייב לפטר שר אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות. לאחר פסק הדין, הכנסת חוקקה חוק חדש שקובע מפורשות כי פיטורי שר ייעשו לאחר הרשעה בלבד. ואולם, בג"ץ הבהיר בהמשך כי למרות הוראתו הברורה של המחוקק, פסק הדין נותר בעינו.
המקרה של בן גביר הוא שונה לגמרי: כאן לא מדובר על מעורבות בפלילים, לא בהגשת כתב אישום, ובוודאי שלא בהרשעה, אלא בטענה תקדימית שלפיה גם "עבירות מנהליות", ככל שהן רבות, בעלות דפוס, בלתי-חוקיות, ומהוות פגיעה בערכי היסוד הדמוקרטיים - מהוות עילה משפטית לחייב ראש ממשלה לפטר שר. בג"ץ יידרש לשאלה האם להיענות לדרישתה התקדימית של היועמ"שית ולהשיב האם ניתן לכפות פיטורים על שר בשל האופן שבו הוא מנהל את משרדו.
מה יקרה אם בג"ץ ידחה את העתירות ואת עמדתה של היועמ"שית?
פסק דין כזה יצטרף אל רצף החלטות שבהן דחה בג"ץ את עמדת בהרב-מיארה נגד הממשלה, פעמים אף קיבל את עמדתה המשפטית של הממשלה על פני זו של היועמ"שית. רצף החלטות אלו חריג ביחס ליועצים קודמים לממשלה. החלטה נוספת כזו תוסיף לחוסר האמון בין הממשלה ליועמ"שית, שכן לא מדובר בעוד עמדה מני רבות שלה נגד הממשלה, אלא בקריאה לבג"ץ לחולל תקדים שטרם נקבע בפסיקה.
מי מייצג את ראש הממשלה ואת השר בן גביר בבג"ץ?
בגלל שנוצר "ניגוד עניינים" מובנה - היועמ"שית היא זו שתוקפת את המינוי - הממשלה קיבלה אישור לייצוג נפרד. זהו פרט חשוב: המדינה (היועמ"שית) תטען נגד השר, בעוד עורכי דין פרטיים ייצגו את נתניהו ואת בן גביר ויטענו שבהרב-מיארה חורגת מסמכותה וכי יש לדחות את העתירות.
