משרד הביטחון הודיע היום (שני) על השלמת עסקת הענק המכונה "מגן אכילס", שבמסגרתה חתם משרד ההגנה היווני על רכישת מערך הגנה אווירית רב-שכבתית של מערכות ישראליות - בהן "קלע דוד" ו"ספיידר" מתוצרת רפאל, ומערכת BARAK MX של התעשייה האווירית. על פי ההודעה, שווי המהלך הוא כ-3.1 מיליארד יורו, ומדובר בעסקת הייצוא הביטחוני הגדולה ביותר מול יוון, ומהגדולות אי פעם בתולדות מדינת ישראל.
מערכת ספיידר של חברת רפאל
(צילום: חברת רפאל )
העסקה מקבלת משנה חשיבות בשל המשמעות של מה שנראה כברית כלכלית-ביטחונית בין שתי המדינות מול טורקיה. מאז מלחמת חרבות ברזל נמצאת ישראל בחיכוך דיפלומטי מתעצם מול הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן – חיכוך שמסלים על רקע האינטרסים המנוגדים של שתי המדינות בסוריה. גם יוון, שמסורתית עוינת את שכנתה, נמצאת איתה בעימות בין השאר על רקע סוגיות חיפוש אנרגיה במזרח הים התיכון.
על פי משרד הביטחון, זו הפעם הראשונה שבה הוא מספק למדינה אחרת מערך הגנה שלם מפני מגוון איומים - מטילים בליסטיים ותקיפות אוויריות ועד לכלי טיס בלתי מאוישים עוינים. בין השאר, נמסר, כוללת העסקה גם מכ"מים רב-משימתיים מסוג MMR לבקרה אווירית מתוצרת התעשייה האווירית, ומערכת שליטה ובקרה לאומית חדשה, שתרכז תחתיה את מכלול יכולות ההגנה האווירית ותפותח בהובלת רפאל.
העסקה הושלמה הבוקר במשרד הביטחון בתל אביב וחתמו עליה מנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר ברעם, וראש מינהל הרכש היווני, יאניס בוראס. במפגש נחתמה גם עסקה משלימה בהיקף של 26 מיליון יורו למכירת מערכות DRONE DOME של רפאל להגנה על אתרים אסטרטגיים מפני מל"טים ורחפנים.
נתניהו וארדואן. מסר דק
(צילום: מארק ישראל סלם, Ludovic MARIN / AFP)
במעמד החתימה נכחו ראש סיבט יאיר קולס; ראש מפא"ת ד"ר דני גולד; מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן; מנכ"ל התעשייה האווירית, גיא בר לב; ראש מנהלת חומה במפא"ת, משה פתאל, ובכירים נוספים.
על פי הודעת משרד הביטחון, "פרויקט זה מהווה שיא נוסף בשיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל ליוון, שותפה אסטרטגית מרכזית של ישראל במזרח הים התיכון. בחירתה של יוון בטכנולוגיה ישראלית כעמוד השדרה של תוכנית ההתעצמות האווירית השאפתנית ביותר שלה בעשור האחרון משקפת את עומק האמון שנבנה בין המדינות".
שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר: "ביקורי ביוון לפני כמה חודשים היה ביטוי נוסף לעומק הקשר האסטרטגי בין ישראל ליוון ולנחישות המשותפת שלנו להמשיך ולחזק אותו. ישראל ויוון חולקות אינטרסים אסטרטגיים משותפים ומתמודדות עם אתגרים אזוריים משותפים. דווקא בתקופה שבה גורמים בעלי שאיפות הגמוניות מבקשים להרחיב את השפעתם ולערער את היציבות במרחב, ישראל ויוון ימשיכו להעמיק את שיתוף הפעולה".
