מהעמדות המוצגות על ידי הצדדים השונים – הפוליטיים, החברתיים והלאומיים - ערב הבחירות מחר (שלישי), עולה שכמה נושאים בסיסיים אינם מובנים להם, ושככל שימהרו להבינם, ייטב לכולנו.
מה הפלסטינים לא מבינים? המפה הפוליטית במגזר היהודי, שלכאורה מחולקת כמעט חצי-חצי בין "ימין" לבין "מרכז-שמאל", לא משקפת את העמדות הפוליטיות האמיתיות של הישראלים-היהודים. עליהם להבין שזוהי תוצאה זמנית הנובעת מתיעוב שחשים כמה ראשי פלגים ימניים כלפי בנימין נתניהו, מה שהעביר אותם מהמחנה הימני למחנה המרכז-שמאל. אם בבחירות הבאות – השישיות - נתניהו לא יתמודד, הימין-מרכז ימנה 90-80 ח"כים ואולי אף יותר, בעוד השמאל יכלול רק את מרצ, העבודה, כמה בודדים משולי יש עתיד והמחנה הממלכתי ואיתם המפלגות הערביות. פירושו של דבר עלול להיות קץ החלום של עצמאות מדינית מבחינת הפלסטינים.
הפלסטינים לא מבינים שהחלום הגדול שלהם, החותר תחת קיומה של המדינה, הוא הוא שהופך את הישראלים – שואפי השלום והביטחון כאחד – לימנים. וה"ימנים" האלה לא יתנו להם לממש את החלום שלהם למדינה כל עוד הם דורשים את פינוי כל ההתנחלויות, זכות השיבה ועוד. ככל שימהרו הפלסטינים להתפכח מחלומות השווא שלהם בפרק הזמן הקצר שעומד לרשותם עד להתבססות הימין, ייוותר סיכוי לפשרה, ועצמאות בצידה.
מה הישראלים-היהודים לא מבינים? מספר הערבים בגדה ובתוך ישראל הינו כ-40% מכלל האוכלוסייה בין הירדן לים. היעדר הפרדה באמצעות פתרון שתי המדינות פירושו גלישה למדינה אחת, ואז תעמוד ישראל בפני ברירה קשה: האופציה הראשונה היא הפיכת כלל התושבים לשווי זכויות, מהלך שפירושו שישראל תחדל להיות מדינה יהודית. מנגד, סיפוח בלא מתן זכויות שוות לפלסטינים בשטחים פירושו הפיכתנו למדינת אפרטהייד, דבר שידידותינו ורבים בקרבנו לא ירצו לחיות איתו, וישראל תתפרק בנוסח דרום אפריקה.
תומכי הסיפוח הימנים לא מבינים שהחלוקה לשתי מדינות היא המחסום היחיד בפני התפוררותה של מדינת ישראל כפי שהכרנו, אשר תהפוך ללא-יהודית או ללא-דמוקרטית. השמאל, מצידו, מנהל דיאלוג על חלוקה ושלום עם עצמו, מבלי לדאוג לכך שגם בצד השני יהיו פרטנרים בנוסח מרצ והעבודה.
מה הערבים אזרחי ישראל לא מבינים? הם מסרבים להבין שהיהודים הקימו את ביתם הלאומי לא רק בשל זכויות עבר היסטוריות, אלא לפי הדין הבינלאומי – המנדט של חבר הלאומים והחלטת החלוקה של האו"ם - ושגבולות המדינה קיבלו הכרה בינלאומית בהסכמי שביתת הנשק מ-1949. ככל שמפלגותיהם ימשיכו לקרוא להפיכתה של מדינת הלאום היהודי ל"מדינת כל אזרחיה", הם יגרמו ליהודים להמשיך לראות בהם מיעוט עוין, דבר המתבטא בחשדנות ובאפליה, שיוסרו רק משיקבלו את מהותה היהודית של המדינה (את החלומות על אוטונומיה ושימוש בנשק שצברו, עדיף שיגנזו בטרם יעלה שלטון ימני שאינו נשען על המפלגות הערביות).
ד"ר מישקה בן-דודצילום: צלום אריק סולטןמה החרדים לא מבינים? שהציבור הרחב לא יישא על גבו לאורך זמן אוכלוסייה שחלק גדול ממנה לא נושא בנטל הביטחוני והכלכלי; שהעובדה שרבבות בחורים בשנתוני הגיוס מעבירים את זמנם בלימוד בישיבות נתפסת כמציאות בלתי נסבלת בקרב הרוב, שאינו רואה בלימוד התורה כל תרומה לביטחון המדינה.
עליהם להבין שהציבור החילוני רואה בעיניים כלות כיצד המציאות הדמוגרפית, שבה לחרדים מספר כפול ויותר של ילדים, הופכת אותם עם השנים לגורם כוח פרלמנטרי שיכתיב את אורחות חייו. ממשלה שלא תצטרך את החרדים עשויה להחליט על הגבלת קצבאות הילדים לשניים או שלושה בלבד, לחוקק חוקים שמחייבים לימודי ליבה, גיוס לצה"ל או לשירות הלאומי, ועל מניעת כל תקצוב ממי שלא יעמוד בכך. עדיף לחרדים שהשינוי יחל בתוכם עוד קודם לכן. המציאות נושאת אותנו למקום רע, וכלל המגזרים צריכים לחשב מסלול מחדש.
- ד"ר מישקה בן-דוד הוא סופר, לשעבר בכיר במוסד. לאחרונה ראה אור ספרו "תיק בלוגה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
