סמנכ"ל הביטחון (הקב"ט) במשרד ראש הממשלה, אלון חליווה אמור היה לשמש כ"שומר הסף" הבטחוני במשרד, עליו היה לוודא כי לא יימצאו בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה, בלשכתו, במעונותיו גורמים העלולים לסכן את שלומו ובטחונו האישי של ראש הממשלה וכן, שלא יחדרו גורמים עוינים, סוכנים מדעת או סוכנים משוטים של האויב ל"קודש הקודשים", ל"אקווריום", ללשכה שבה הלכי הרוח, הלבטים, ההחלטות, המסמכים והסודות הכמוסים ביותר של המדינה עלולים לדלוף החוצה, להגיע לידי גורמים לא מורשים ולגרום נזק של ממש לביטחון המדינה.
סמכויותיו של הקב"ט מעוגנות בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ומתפקידו למנוע מאנשים המסכנים את ראש הממשלה ו/או את בטחון המדינה גישה למשרד ולראש הממשלה עצמו. שירות הביטחון הכללי הוא הגורם המבצע בפועל את הליכי האבחון הבטחוני ובסופו מודיע לקב"ט את תוצאותיו.
סמכויותיו של השב"כ לעניין ההתאמה הביטחונית מעוגנות בסעיף 15 לחוק השב"כ, שם נקבע כי העסקתו של אדם בתפקיד או במשרה אשר לגביהם נקבע סיווג בטחוני תתבצע בהתאם לכללים (חקיקת משנה חסויה). משמעות המונח "משרה" - היא למשל, הצבתו של אדם בתקן של "עובד מדינה", ואילו "תפקיד" – יכול להיות אדם המועסק בצורות העסקה שונות בין באופן זמני ובין במיקור חוץ, אך העסקתו מאפשרת לבעל התפקיד נגישות לראש הממשלה, ללשכתו, לסודות מדינה וכיו"ב.
מה עשה הקב"ט? תחילה הגיש את אלי פלדשטיין לבדיקת התאמה בטחונית כמועמד למשרה מסווגת בלשכת ראש ממשלה, לאחר שקיבל הודעה משב"כ על אי התאמתו הבטחונית של פלדשטיין, ודרכו של פלדשטיין נחסמה להיכנס "בדלת הראשית" ללשכת ראש הממשלה, הוחלט להציב את פלדשטיין "בתפקיד" בלשכת ההסברה, תפקיד שאינו מחייב לכאורה, סיווג בטחוני, וכך הוכנס פלדשטיין דרך"החלון" לסביבתו הקרובה של ראש הממשלה תוך ידיעת כלל המעורבים והקב"ט שפלדשטיין נפסל בטחונית.
האויב מחפש בדיוק פרצות אלו ביעדים המעניינים אותו. לשכתו וסביבתו הקרובה של ראש הממשלה הם יעד חשוב ואטרקטיבי לאויבי המדינה וגם למדינות ידידות שחלומם לשים יד ורגל בלשכה בה מתקבלות ההחלטות החשובות לבטחון מדינת ישראל, אם אפשר לשתול שם סוכני השפעה מה טוב, ואם ניתן לדרדרם למעשים חמורים יותר של מסירת ידיעות סודיות והלכי רוח לגורמים בלתי מוסמכים לרבות, מדינות ידידות, אויב או סתם 'מורכבות', כן ייטב.
לו הייתה זו מעידה חד פעמית הנובעת מכשלים תהליכיים ניתן היה לקוות שיופקו לקחים וישופרו התהליכים. אך מאחר שאין זו הפעם הראשונה, השנייה או השלישית שבסביבתו הקרובה של ראש הממשלה מוצב אדם שנקבעה לו אי התאמה בטחונית ובשל לחצים המופעלים מסביבתו של ראש הממשלה ואולי אף ממנו אישית, מוצבים שם אנשים המסכנים הן את בטחונו והן את סודות המדינה - הגענו, במבחן התוצאה, לפרשת פלדשטיין, המסמכים המסווגים וקטאר-גייט, והמטריד מכל , האם זהו קצה הקרחון, או שישנן פרשיות בטחוניות נוספות שטרם נחשפו?
עדי עין-דורמטריד הדבר שבעתיים, בהמשך לפרסומי עבר לפיהם נמחק תיעוד ממצלמות האבטחה, המעיד על כניסת פלדשטיין לחדרים שמורים בלשכת רה"מ וכן כי פנייתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, לחליווה שבו הזהיר אותו מהתערבות בחקירות - לאחר שחליווה ביקש לקבל מראש עדכונים על קיום החקירות ואת רשימת החומרים שנתפסו ממשרד ראש הממשלה.
הקב"ט כפוף פיקודית למנכ"ל משרדו ואילו השב"כ הוא גוף מנחה מקצועית ובעל יכולת אכיפה מוגבלת על מימוש הנחיותיו, מצב דברים זה מחייב תחקור מבצעי ואולי אף חקירה על כשלי האבטחה בלשכה, יש צורך במיפוי מחדש של נושאי תפקידים ומשרות בסביבת ראש הממשלה, בניית הליכי פיקוח ובקרה אפקטיביים על מימוש הנחיות שב"כ בדבר אי התאמה בטחונית שהן החלטות אלה הן מחייבות ואינן בגדר המלצה.
עדי עין-דר, לשעבר ראש מחלקה משפטית בשב"כ
