אמיר קמיראת (31) מהיישוב הבדואי איבטין שליד רכסים, שנידון ל-80 חודשי מאסר בגין חטיפת נשקו של לוחם יחידת אגוז ועבירות אלימות ונשק, שוחרר שחרור מוקדם ולא ירצה את מלוא עונשו עד נובמבר 2027. כך קבעה ועדת השחרורים במקום מושבה בכלא צלמון. השופטת בדימוס אריקה פריאל, יו"ר ועדת השחרורים, התירה לפרסם את ההחלטה לבקשת ynet.
החשודים בחטיפת נשק מחייל צה"ל
החשודים בחטיפת נשק מחייל צה"ל
המעורבים בחטיפת הנשק לאחר מעצרם עם אמצעי הלחימה שנתפסו ברשותם
הלוחם מיחידת הקומנדו צעד לבדו בליל 4 במרץ 2021 במסגרת תרגיל ניווט בדד בשטח מיוער דרומית לשפרעם. הלוחם נשא על גבו ציוד כבד, והיה חמוש ברובה צלפים מסוג M4. קמיראת ושותפו מוחמד אבו קמיר, אף הוא תושב איבטין, חלפו במקום והציעו ללוחם טרמפ. הלוחם סירב, ואז השניים עקפו אותו, חסמו את נתיב הליכתו והתנפלו עליו.
במשך דקות ארוכות התחולל בשטח מאבק אלים כששני התוקפים הכו את הלוחם בראשו ובגופו. חרף התנגדותו העיקשת של הלוחם, קמיראת ואבו קמיר הצליחו לחטוף את הנשק מידיו ונמלטו מהמקום. השניים נלכדו כעבור כמה ימים בתום מצוד ממושך שהמחוז הצפוני במשטרה ניהל אחריהם. קמיראת הורשע בשוד בנסיבות מחמירות ובעבירות נשק, הובלה ונשיאה.
לפני כשנה קמיראת הגיש את בקשתו הראשונה לשחרור מוקדם, אך אז הוועדה דחתה את בקשתו בטענה שעליו למצות את האפשרויות הטיפוליות שמוצעות לו בכלא. לפני כמה חודשים קמיראת הגיש בקשה נוספת לשחרור מוקדם, והפעם כאמור הוחלט לקצר את מאסרו בשנה.

"אסיר תומך של אסירים במצוקה"

בהחלטת ועדת השחרורים בעניינו של קמיראת נכתב: "לאחר דחיית בקשתו, הוא הופנה לפרויקט שיקום הדדי, התקבל אליו אך לא התחיל אותו. בעקבות זאת הוא שולב בקבוצה דינמית שלא סיים בשל פרוץ המלחמה. מחוות הדעת עולה שהוא לא הפיק ממנה תועלת של ממש. ב-19 באפריל 2026 נבחנה התאמת האסיר לאגף השיקום הקבוצתי, והוא לא התקבל 'לאור התחצפות לסוהרת מהימים האחרונים'. עובדת סוציאלית מתרשמת כי הוא ללא מוטיבציה".
עוד צוין בהחלטה: "לאחר מכן שולב בטיפול פרטני ממוקד, שוב במערך התומכות, והיה אסיר תומך של אסירים במצוקה. במשך שנה הוא מילא תפקיד זה באחריות וגילה מוטיבציה גבוהה. גורמי הטיפול סברו שהאסיר עבר כברת דרך טיפולית והמליצו על המשך טיפול בקהילה".
עו"ד אלינה כרסנטי , עו"ד ליאור כרסנטי
עו"ד אלינה כרסנטי , עו"ד ליאור כרסנטי
עורכי הדין אלינה וליאור כרסנטי
(צילום: סטודיו תומאס)
על הנסיבות שהובילו לקיצור המאסר ושחרור למסגרת טיפולית משקמת נכתב: "אין חולק כי האסיר הורשע בעבירות אלימות קשות. עם זאת, במהלך המאסר הוא השתלב בטיפול משמעתי וחרף דחיית בקשתו המשיך בטיפול והשתלב בכל המסגרות שהוצעו לו. כמו כן חל שיפור משמעותי בהתנהגותו.
"בנסיבות האלה הגענו למסקנה שעדיפה חלופת השחרור המוקדם על פני המשך המאסר. חברי הוועדה ממליצים לשים דגש טיפולי על יכולת האמפתיה של האסיר כלפי קורבן העבירה, והמחירים ששילם הקורבן וישלם בעתיד עקב הפגיעה בו".
עורכי הדין אלינה וליאור כרסנטי, מומחים בייצוג אסירים בוועדות שחרורים ומייצגיו של קמיראת, מסרו בתגובה: "האסיר עבר הליך שיקומי אינטנסיבי, הביע חרטה על מעשיו ולקח אחריות. הצלחנו לשחררו חרף התנגדות הפרקליטות לשחרור. הוכנה עבורו תוכנית שיקום איכותית ומפורטת. האינטרס הציבורי לשחררו תחת פיקוח של רשות לשיקום האסיר על פני החזקתו במאסר. השיקום שלו הוא ערך חברתי חשוב".
יצוין כי גם אבו קמיר שוחרר שחרור מוקדם.