אחרי הסערה הפוליטית בעקבות פרסום יוזמת הקואליציה לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים, שעשויה להשפיע באופן ישיר על משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הסביר יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) את הכוונות שמאחורי המהלך. "יש אנשים שירצו לקשר הכול לנתניהו, אז שיבושם להם. הכול פה איבד ענייניות", אמר ח"כ רוטמן לנוכח ההצעה שתקודם בחקיקת בזק, ותובא כבר בשבוע הבא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.
מוקדם יותר היום (שני) הודיעו בקואליציה על הנחת הצעת חוק חדשה שלפיה תבוטל העבירה בחוק העונשין שמתייחסת לעבירת מרמה והפרת אמונים. ביטול הסעיף בחוק עשוי להשפיע כאמור על משפטו של ראש הממשלה, מפני שהאישומים נגדו בעבירה זו עשויים להימחק.
באופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על ההצעה, וכינו אותה בין היתר "טירוף", "מהלך מאפיוזי" ו-"פיגוע בשלטון החוק". ח"כ רוטמן, שנמנה כאמור עם יוזמי ההצעה, אמר בתגובה: "הביקורת על כך שהחוק נתפר למידותיו של נתניהו היא לא רלוונטית לגביי. אני כתבתי בעבר ודיברתי לא מעט על העבירה הזאת, עוד לפני שהפכתי לחבר כנסת ועוד לפני שנפתחו תיקי נתניהו. הרעיון גם הופיע במצע המפלגה של הציונות הדתית, ומדובר בחלק מהתפיסה המשפטית שלי".
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה למעשה מטפל באחת הבעיות הכי גדולות של נתניהו כרגע.
"בזמנו, כשהצגנו את זה במצע, הוא לא רצה שזה יחול עליו. אני לא אקדם ולא אמנע מלקדם משהו רק בגלל נתניהו. אני הבעתי את עמדתי לא פעם על איך צריכים להסתיים תיקי נתניהו. אם הייעוץ המשפטי והפרקליטות היו מתנהלים בצורה נורמלית, הם היו חוזרים בהם מהאישומים והיה אמור להיות פה זיכוי מהדהד".
על הטענה שלפיה הקואליציה מקדמת הצעת חוק בזמן ששעון החול לבחירות כבר החל, ולמעשה מבטלת לנתניהו את העבירה שבגינה קיים סיכוי להרשעה, השיב רוטמן: "זה תמיד מדהים אותי שאני רואה את כל השמאל בישראל עושה אוריינטציה פוליטית לפי נתניהו. יושב באופוזיציה הזאת איש שמקדם חקיקה נוקשה נגד מחבלים והוא נמצא באותו גוש עם איימן עודה. מה שמאחד אותם זה ההתנגדות לנתניהו. זאת אובססיה שאנשים צריכים להשתחרר ממנה".
רוטמן אמר עוד: "לי יש מחויבות להגשים את מצע המפלגה שלי. נתניהו לאורך השנים, וזה לא סוד, לא רצה לקדם דברים מסוג זה. אבל הציבור השתנה והמגמות השתנו ויש כעת אפשרות. יתר הטענות מגוחכות בעיניי".
על הליך הבזק לקידום ההצעה, אמר רוטמן: "בשנייה שמתקדמים לבחירות אתה רוצה לקדם את המצע שלך כמה שיותר מהר. כל זמן שהנר דולק והכנסת עובדת, אני רוצה לקדם את הדברים שנוגעים לתפיסת העולם שלי". בנוגע למוטיבציה של השותפים להצעת החוק, הוא אמר: "צריך לשאול אותם, אבל אני אישית לא צריך תעודת יושר מאף אחד".
ח"כ לפיד: "העמדה החדשה של הממשלה המושחתת היא שמותר לרמות"
(צילום: ערוץ הכנסת)
יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) התייחס לנושא בישיבת הסיעה בכנסת. "אני רוצה להציג בפניכם את העמדה החדשה של הממשלה המושחתת והרקובה בתולדות המדינה לגבי שלטון החוק", אמר לפיד. "העמדה החדשה שלה היא: מותר לרמות. עד עכשיו אסור היה לרמות, מעכשיו מותר לרמות. זו המשמעות היחידה של ביטול עבירת המרמה והפרת האמונים: מי שיש לו כוח, מי שהוא שר, או מחזיק בעמדה ממשלתית בכירה, מותר לו מעכשיו לרמות".
לפיד אמר עוד: "כל זה כמובן בא על חשבון כולנו, זה יחליש את הכלכלה, זה ישחית את המדינה וזה יפגע עוד יותר בציבור היצרני והעובד, משלמי המיסים ומשרתי המילואים שגם ככה קורסים. אז למה הממשלה רוצה עכשיו שכל זה יהיה מותר? כי זה מה שהם עושים במילא. בגלל זה נתניהו במשפט, דוד ביטן במשפט, מאי גולן חשודה, מירי רגב חשודה, אלי כהן חשוד, טלי גוטליב חשודה וחיים ביטון חשוד. היו להם שתי ברירות. לעמוד למשפט כי אסור לרמות, או להחליט שמעכשיו מותר לרמות. אז בקואליציית המושחתים והמשתמטים החליטו שמעכשיו מותר לרמות".
ראש הממשלה מואשם בשלושת התיקים נגדו במרמה והפרת אמונים, בתיק 4000 הוא מואשם גם בשוחד. סעיף 4 לחוק העונשין קובע כי "נעשתה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו". ברקע יצוין כי בתיק 4000 השופטים כבר רמזו שקיים סיכוי לזיכוי נתניהו, ולפיכך קידום היוזמה החדשה עשוי להוביל לביטול משפטו.
"עבירה שנויה במחלוקת"
לצד רוטמן עומדים מאחורי היוזמה גם חברי הכנסת אופיר כץ (הליכוד) ומישל בוסקילה (הימין הממלכתי) - מקורבו של שר החוץ גדעון סער. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "לאורך השנים הפכה עבירת מרמה והפרת אמונים לאחת העבירות המעורפלות והשנויות במחלוקת במשפט הפלילי בישראל, וזאת חרף ניסיונות רבים של הפסיקה לשרטט את גבולותיה".
עוד צוין בדברי ההסבר: "פעמים רבות עמדו בפני מערכת המשפט קשיים מהותיים בהבנת גדריה, יסודותיה ותכניה של עבירת מרמה והפרת האמונים. חוסר הבהירות ואי-הוודאות באשר להיקפה פוגעות הן בזכויות עובדי הציבור והן באמון הציבור במערכת המשפט. כיום העבירה מנוסחת בצורה כוללנית, ללא קווים מנחים ברורים המגדירים מתי פעולה או מחדל של עובד ציבור ייחשבו כמרמה והפרת אמונים. מצב זה יוצר חוסר ודאות מהותי, שכן אדם המואשם בעבירה זו אינו יכול לראות במעשיו עבירה פלילית ואינו יכול להיערך לכך מראש.
"לפיכך, הסעיף פוגע קשות בעקרונות היסוד של הדין הפלילי בישראל, שלפיהם אין עונשין אלא אם כן החוק מגדיר במפורש את העבירה ואת יסודותיה העובדתיים לפי עקרון החוקיות והעיקרון לפיו 'אין עונשין אלא אם כן מזהירין'. בנוסף, מדובר בהגדרה פלילית מיושנת שאינה עונה על הקריטריונים המקובלים בדין הפלילי המודרני ואכן, גם במבט השוואתי אין אח ורע לעבירה זו. קיומה של עבירה עמומה זו מעלה סיכונים למתן כתבי אישום לא מבוססים, להליכי משפט לא ברורים ואף לעיוותי דין, תוך פגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית ובחוסנה של מערכת האכיפה".
