בקואליציה הודיעו הבוקר (שני) כי יניחו הצעת חוק חדשה ושנויה במחלוקת, ולפיה תבוטל העבירה בחוק העונשין המתייחסת למרמה והפרת אמונים. זאת, בזמן שמשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבין השאר עומד לדין בכל התיקים נגדו על עבירת מרמה והפרת אמונים - עדיין מתנהל. ההצעה צפויה לעלות כבר בשבוע הבא לוועדת השרים לחקיקה.
ביטול הסעיף בחוק עשוי להשפיע גם על משפטו של נתניהו, שמואשם כאמור בכל שלושת התיקים נגדו - 1000, 2000 ו-4000 - גם במרמה והפרת אמונים. סעיף 4 לחוק העונשין קובע כי ״נעשתה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו״.
כלומר, אם עבירת המרמה והפרת האמונים תימחק מספר החוקים, האישומים בעניין נגד ראש הממשלה עשויים להתבטל. מדובר במהלך דרמטי, שכן רק בתיק 4000 מואשם נתניהו בעבירה שאיננה מרמה והפרת אמונים - שוחד - ובעניינה כבר רמזו השופטים שייתכן מאוד שיזוכה בגינה - כך שאם היוזמה החדשה תתקדם, הלכה למעשה הדבר עשוי להוביל לביטול משפטו של ראש הממשלה. זאת כמובן בתנאי שהחקיקה תסתיים לפני שהמשפט יסתיים, וזו המטרה של הקואליציה - לחוקק מהר את החוק.
יוזמי החוק הם יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד), יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וחבר הכנסת מישל בוסקילה (הימין הממלכתי) - מקורבו של שר החוץ גדעון סער. בדברי ההסבר שלהם להצעת החוק נכתב כי "לאורך השנים הפכה עבירת מרמה והפרת אמונים לאחת העבירות המעורפלות והשנויות במחלוקת במשפט הפלילי בישראל, וזאת חרף ניסיונות רבים של הפסיקה לשרטט את גבולותיה.
"פעמים רבות עמדו בפני מערכת המשפט קשיים מהותיים בהבנת גדריה, יסודותיה ותכניה של עבירת מרמה והפרת האמונים. חוסר הבהירות ואי-הוודאות באשר להיקפה פוגעות הן בזכויות עובדי הציבור והן באמון הציבור במערכת המשפט. כיום העבירה מנוסחת בצורה כוללנית, ללא קווים מנחים ברורים המגדירים מתי פעולה או מחדל של עובד ציבור ייחשבו כמרמה והפרת אמונים. מצב זה יוצר חוסר ודאות מהותי, שכן אדם המואשם בעבירה זו אינו יכול לראות במעשיו עבירה פלילית ואינו יכול להיערך לכך מראש.
"לפיכך, הסעיף פוגע קשות בעקרונות היסוד של הדין הפלילי בישראל, שלפיהם אין עונשין אלא אם כן החוק מגדיר במפורש את העבירה ואת יסודותיה העובדתיים לפי עקרון החוקיות והעקרון לפיו 'אין עונשין אלא אם כן מזהירין'. בנוסף, מדובר בהגדרה פלילית מיושנת שאינה עונה על הקריטריונים המקובלים בדין הפלילי המודרני ואכן, גם במבט השוואתי אין אח ורע לעבירה זו. קיומה של עבירה עמומה זו מעלה סיכונים למתן כתבי אישום לא מבוססים, להליכי משפט לא ברורים ואף לעיוותי דין, תוך פגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית ובחוסנה של מערכת האכיפה".
עוד נכתב בדברי ההסבר כי "לאורך השנים, בשל עמימות העבירה, הוחלו אמות מידה שונות במקרים דומים וכך נוצר מצב בו מקרה אחד מקבל את התואר 'עבירת מרמה והפרת אמונים' בעוד מקרה אחר דומה לא נחשב כך. התוצאה של התנהלות זו הביאה לתחושת הפליה, שרירותיות וחוסר ודאות במשפט הפלילי. יתרה מזאת, המשך קיומה של עבירה זו עלול להוביל לעיוות מוסרי, שכן עובדי הציבור נדרשים לפעול בהתאם ל חוקים עמומים שאינם מגדירים במפורש את גבולות ההתנהלות החוקית, וכתוצאה מכך הם עלולים להיענש על מעשים שהיה מצופה מהם לעשות כעובדי ציבור.
"כחלק מהליך רחב יותר של פליליזציה בתחומים רבים, גם בתחום זה נוצר מצב שבו עבירות משמעתיות, שבמדינות רבות בעולם מטופלות במישור האתי-מינהלי, זכו בישראל לטיפול פלילי הכרוך בחקירה, כתבי אישום וקלון ציבורי, ולפיכך מוצע כי העבירה תבוטל".
הליך בזק שיבטל את "עבירת הסל"
בקואליציה אומרים כי הם מעוניינים לקדם את החקיקה בהליך בזק, ומצביעים על כך שמדובר ב"עבירת סל" שמאפשרת למערכות השונות להתעמר בפוליטיקאים ונבחרי ציבור ב"תחומים האפורים". לטענת גורמים בקואליציה, תמיד היה רוב לביטול העבירה, וכעת הוחלט לקדמה עוד בטרם תתפזר הכנסת לבחירות.
לדבריהם, "על העבירה העמומה של הפרת אמונים נמתחה ביקורת נוקבת על ידי מומחים משפטיים מכל גווני הקשת הפוליטיים, בשל כך שהיא מעניקה כוח עצום לגורמי התביעה והאכיפה ומזמינה טענות על אכיפה בררנית ומוטה".
הם תקפו את מערכת אכיפת החוק, וטענו כי היא "משתמשת בעבירה הזו בשביל למשטר את נבחרי ועובדי הציבור על דברים שאינם נחשבים כעבירה לפי חוק העונשין, ויכולה לקבוע בדיעבד מה נחשב לפלילי לפי רצונם. תיקים רבים שנפתחו ולוו במעצרים תקשורתיים וכלים דרקוניים של האזנות סתר, צווי חדירה לטלפון וצווי חיפוש - התפוררו בהמשך".
עוד ציינו השלושה כי יש "שורת עבירות בחוק הישראלי המשמשות למאבק בשחיתות: עבירות השוחד, עבירות הלבנת הון, סחר במידע פנים, עבירות הונאה, זיוף ושיבוש ועוד. בעבירות אלו יסודות העבירה ברורים ומוגדרים". הם הסבירו כי "ההצעה תקבע עבירות ברורות שאין להן מענה כיום בחוק, כמו ניגוד עניינים בקרבה ראשונה וסחר במידע פנים ממשלתי. בנוסף, תקודם במקביל רפורמה לחיזוק הדין המשמעתי ומתן כלים רחבים בתחומי האתיקה".
יותר מ-20 שנה עולות ויורדות יוזמות לתקן את הסעיף בחוק הפלילי "מרמה והפרת אמונים", אחד הסעיפים שהגדירו את עבריינות גורמי שלטון נגד הציבור. מוקד השינוי המבוקש היה ביטול "סעיף הסל" שהיה לסימן ההיכר של החוק, שהתאים כמעט לכל התנהגות בעייתית או לא אתית של איש ציבור באופן שנכנס בקלות יחסית לגדר המישור הפלילי, דבר שגרר ביקורת קשה בטיעון שמדובר לעיתים בעבירות בתחום האתי.
הפרת אמונים היא עבירה שמופיעה בסעיף 284 לחוק העונשין שנחקק ב- 1977: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו מאסר שלוש שנים".
הגדרתו העמומה של הסעיף הביאה אמנם להרשעות רבות אך גם לזיכויים רבים של אישי ציבור, ולהגשת ערעורים הדדיים לבית המשפט העליון. גם פסיקת העליון בנושא במסגרת ערעור המדינה על פסק דינו של שמעון שבס, מנכ"ל משרד רה"מ בתקופת יצחק רבין, שאמורה היתה לדייק את העבירה - לא פיזרה את העמימות.
משרד המשפטים ניסה להרים את הנטל ולדייק את העבירה לפני יותר משני עשורים, ובתום דיונים רבים גובשו הצעות חוק על ידי היועצים המשפטיים לממשלה בעבר, מני מזוז ויהודה וינשטיין, שניסו לעקר את העמימות בחוק - אך הן מעולם לא קודמו. הסיבה העיקרית היא שלרוב התנהלו באותה עת חקירות נגד ראשי ממשלה או שרים, או שהתנהלו נגדם משפטים - והפרקליטות לא רצתה להפחית מעוצמת הטיעון שלה על אודות השחיתות הנדונה בבית המשפט.
באופן כללי, הציעו היועצים לקבוע מבחן סף כללי שלפיו על מנת שמעשה ייכנס לגדר העבירה, על התביעה יהיה להוכיח כי יש במעשה של איש הציבור כדי לפגוע "פגיעה מהותית" באחד משלושה ערכים בסיסיים: טוהר המידות של עובדי הציבור, אמון הציבור בשירות הציבורי, פעולתו התקינה של השירות הציבורי, ובכלל זה באינטרס הציבורי עליו מופקד עובד הציבור. הוצע גם להגביל את היקף העבירה רק לאותם מקרים שבשל חומרתם מצדיקים נקיטת הליך פלילי.
לפיד: נילחם בחוק בכנסת וברחובות
הצעת החוק גררה ביקורת חריפה מההאופוזיציה. יו"ר יש עתיד וראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר בתגובה: "יש עתיד תעמוד כחומה בצורה ותילחם בניסיונות להפוך את ישראל למדינה מושחתת ולא דמוקרטית. נילחם נגד הטירוף הזה בכנסת, ברחובות ובבתי המשפט, ונעצור אותו. זו לא רפורמה, זו הפיכה על-מלא שתהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי כושלת ונחשלת. הקואליציה הכריזה מלחמה נגד ישראל הדמוקרטית והמתקדמת".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מסר: "ניסיון לבטל את עבירת מרמה והפרת אמונים הוא מהלך מאפיוזי של ממשלה שבכיריה נמלטים מהדין והחוק. המסר לאזרחים ברור - מותר לרמות ומותר למעול באמון הציבור, העיקר שהכיסא יישאר יציב. זו ממשלה שנלחמת בשלטון החוק. לא ניתן להפוך את השחיתות לנורמה. את הממשלה הזו חייבים להחליף".
יו"ר ישר! גדי איזנקוט מסר כי "קואליציית 7 באוקטובר פועלת לבטל את עבירת 'מרמה והפרת אמונים' שבה מואשם נתניהו. זו אותה הקואליציה שבמשמרת שלה התרחשו המרמה והפרת האמונים החמורים בתולדות ישראל - בין המדינה לבין אזרחיה. מאז, הם מתחמקים מהקמת ועדת חקירה אמיתית, בורחים מאחריות ומסרבים לחזק את צה״ל בחיילים נדרשים בזמן מלחמה. כל זה, כמו ביטול העבירות בהן מואשם ראש הממשלה - לא מתוך אהבת ישראל ואחריות לאזרחיה אלא לצורך שרידות קואליציה רעה ושימור התפקיד. ממשלת ישראל נגד אזרחי ישראל. נחליף אותם, ותהיה לישראל מנהיגות ראויה שלוקחת אחריות, שרואה את העם, שעובדת עבורו. לא נוותר. זה בנפשנו".
יו"ר סיעת העבודה-הדמוקרטים, ח"כ אפרת רייטן, כתבה כי "הניסיון לבטל את עבירת המרמה והפרת האמונים הוא לא פחות מפיגוע בשלטון החוק. קואליציה חסרת מוסר ובושה משנה את הכללים כדי למלט את נתניהו מאימת הדין. פלא שהליכוד עוד לא הגיש הצעת 'חוק יסוד: נתניהו זכאי'. החוק הזה לא יעבור. מדינת ישראל לא תהפוך לעיר מקלט לשחיתות שלטונית ולעבריינים נמלטים".
ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) אמרה כי "בדיוק כמו חוק החסינות להפיכת הכנסת לעיר מקלט לעבריינים, ככה כעת עם ביטול סעיף מרמה והפרת אמונים. הרי כל השרים בממשלה הזאת מפרים אמונים, אז הכי נוח לבטל את סעיף החוק שמונע מהם לעשות זאת. חבורה מאפיוזית ומושחתת השתלטה על המדינה. השנה נעיף אותם וננקה את המדינה מהריקבון המתקדם שהם הביאו אליו".
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) מסר: "עם כל הצעת חוק, הולכת ומתבהרת המטרה של ההפיכה המשטרית: ביטול האישומים הפליליים נגד נתניהו, הצבתו מעל לחוק וחסינות לשרי הממשלה העבריינים לעשות ככל העולה ברוחם. הצעת החוק לביטול העבירות בהן נתניהו נאשם לא תעבור. היא לא תעבור כי הציבור הדמוקרטי בישראל לא יתן לה לעבור. נילחם בהצעה הזאת בוועדות ובמליאה. בכל הכוח. פעם נוספת מתבררת העובדה כי הפרקליטות צדקה בכך שסירבה להסיר את אישום השוחד מכתב האישום של נתניהו".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) הוסיפה: "ראש הממשלה שחיכה שמונה שנים להוכיח את חפותו, עושה הכול כדי להאריך את משפטו, להתחמק מהדיונים, משתמש בסגרים בקורונה ובמלחמות בעזה, מתחנן לטראמפ - הכול כי הוא יודע שכן יהיה משהו, כי יש משהו, כי זה לא קרס בשימוע כמו מגדל קלפים. הוא יודע שהוא בדרך לקלבוש, אז עכשיו הוא מביא הצעת חוק לביטול העבירה שהוא מואשם בה. היועצת המשפטית חייבת להוציא את נתניהו לנבצרות בהקדם".
