"לא נכון להשאיר את כלל המדינה באי ודאות": כך הצהירו אמש (שלישי) יותר מ-100 ראשי רשויות במכתב המיועד לשר הפנים משה ארבל, הקורא לו לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות במועד שנקבע, כלומר ב-30 בינואר 2024. המכתב מגיע על רקע הקמפיין שמובילה סיעת הציונות הדתית יחד עם עוצמה יהודית, לדחייה נוספת של הבחירות בטענה כי משרתי מילואים שמבקשים להתמודד לא יכולים לעשות זאת.
3 צפייה בגלריה
הקרב על הבחירות. משה ארבל ובצלאל סמוטריץ'
הקרב על הבחירות. משה ארבל ובצלאל סמוטריץ'
הקרב על הבחירות. משה ארבל ובצלאל סמוטריץ'
(צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)
3 צפייה בגלריה
ועידת "האנשים של המדינה"
ועידת "האנשים של המדינה"
ליאון וחולדאי. שניהם חתמו על המכתב
(צילום: סנטרל הפקות, עמית שאבי)
בין החותמים על המכתב, ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, ראש עיריית ירושלים, משה לאון, וכן ראשי רשויות וערים נוספים - כולל מטעם מפלגת הליכוד כמו יאיר רביבו מלוד, שאחיו אליהו רביבו מכהן כחבר כנסת בליכוד. במסגרת הקמפיין מנסה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדחוק באנשי הליכוד לתמוך בהצעתו, זאת בשעה שראשי הערים מטעמה מתנגדים למהלך.
"אין מחלוקת כי הבחירות המקוריות לא יכולות היו להתקיים במועדן", כך נכתב, "ואולם מאז חקיקתו של החוק (לדחיית הבחירות - מ"א), נכנסו מרבית הרשויות והתושבים במדינת ישראל, במידה מסוימת, לשגרת חירום. במסגרת שגרת חירום זו, חוזר המשק אט-אט לפעילות, לרבות מערכת החינוך, וראוי שגם פעילות השגרה של הרשויות המקומיות, שהייתה בהקפאה חלקית מפאת הבחירות ואחר כך נכנסה למצב החירום, תחזור לשגרת פעילות תקינה".
במכתב התייחסו החותמים ישירות לדרישת סמוטריץ' לדחות שוב את הבחירות וציינו: "כל דחייה נוספת במועד הבחירות תסכל את היכולת להחזיר את פעילות הרשות המקומית לשגרה מלאה ויתרה מזאת, תפגע ביכולת של הרשות להתמודד עם תוצאות המלחמה, הן בפן השירות לתושב והדאגה לביטחון האישי בשגרה, והן בפן התקציבי. זה אומר: גיוס עובדים, כינוס כלל הוועדות, השקעה בתשתיות, מכרזים, פעילות שיקום וחוסן וכו'. אחרי המשבר שעברה המדינה כל סדרי העדיפויות לשנת התקציב הבאה יהיו שונים. לכל האמור מתווסף לצערנו גם ניסיון העבר".
3 צפייה בגלריה
אחיו ח"כ בליכוד, הוא חתם על המכתב
אחיו ח"כ בליכוד, הוא חתם על המכתב
אחיו ח"כ בליכוד, הוא חתם על המכתב
(צילום: דוברות הכנסת, קובי קואנקס)
במכתבכם ציינו ראשי הערים כי במלחמת יום הכיפורים הייתה אמורה להתקיים מערכת בחירות ב-30.10.1973 ובשל המלחמה נדחו הבחירות בחודשיים בלבד, זאת למרות מלחמה עקובה מדם וקשה מאוד.
"מיותר לציין שאין האמור לעיל פוגע בסמכותו של שר הפנים לקבוע מועד בחירות אחר עבור רשויות מקומיות שאינן מסוגלות לקיים את הבחירות במועדן (המעודכן), ואולם לא נכון להשאיר את כלל המדינה, דווקא בתקופה רגישה זו, בהקפאה ובאי ודאות המתקיימים בתקופת בחירות שהולכת ונמתחת ומתמשכת עד אין קץ", נכתב.
במשרד הפנים הבהירו שלשום כי "לא תקודם חקיקה ממשלתית לדחיית מועד הבחירות. המועד הקבוע בחוק הוא 30.1.24". ארבל בחן את הדברים בשיתוף כלל גורמי המקצוע, בדרג האזרחי והצבאי, ואלה המליצו לו לקיים את הבחירות במועדן הנוכחי. הסיכויים לדחייה נוספת של הבחירות לא נראים גבוהים לעת עתה. כדי לדחות את הבחירות יש שתי אפשרויות. האחת - החלטת ממשלה שטעונה אישור של ועדת הפנים ברוב של שלושה רבעים; והשנייה - חקיקה ממשלתית חדשה לגמרי.
פורסם לראשונה: 23:45, 19.12.23