ראש מפלגת ישר, גדי איזנקוט, אמר היום (שני) שישראל לא תוכל לסגת בקרוב מדרום לבנון, חרף החתימה על ההסכם מול הממשלה בביירות. בריאיון בוועידת אצבע הגליל של אוניברסיטת תל חי הוא התייחס לשהות המדממת של הצבא מצפון לגבול: "כרגע צה"ל חייב להיות באזור הביטחון, עד שיושגו סידורים ביטחוניים משמעותיים. אחרת לא יהיה ביטחון לצפון. השהייה שם היא אמצעי וצריך לממש אותו עד שיושגו הסידורים הללו".
איזנקוט בוועידת אצבע הגליל
(צילום: מכללת תל-חי)
איזנקוט הוסיף כי "דבר אחד אסור שיקרה: מציאות שבה הידיים של צה"ל כבולות ולחימה מול חיזבאללה תתאפשר רק בדרום לבנון. הארגון פרוס לאורך כל לבנון ומרכזי הכובד שלו הם בביירות ובבקאע. צריך להיות חופש פעולה ישראלי בהתאם לאופן שחיזבאללה מתפקד. יש התפתחות חמורה מאוד בזה שאנחנו תוקפים בביירות - וכתוצאה איראן תוקפת אותנו".
אתה מרוצה מההסכם מול לבנון? |"המבחן הוא מבחן המעשה. יש מטרות מלחמה שהייתי שותף להן כשר בקבינט אחרי תחילת המלחמה, והן לא יושמו: הסרת האיום, השבת הביטחון וחיזוק ופריחה של יישובי הצפון. אין ספק שההסכם הוא התפתחות חיובית, אבל יש לנו עסק עם ארגון רצחני עם תפיסה קיצונית וגיבוי איראני".
עם זאת, לדבריו בכל זאת תנאי הפתיחה מאפשרים מעט אופטימיות: "יש הזדמנות כי איראן, סוריה ולבנון טופלו בשנים האחרונות. 20 שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה, שוב אנחנו במצב הסכמי. צריך לראות שהוא ישנה את המציאות מהיסוד: לדרוש פירוז מוחלט מכל חימוש מהליטני דרומה, פירוק חיזבאללה בעתיד, ניתוק הקשר בינו לבין איראן, אמברגו נשק, והכי חשוב: חיזוק משמעותי מאוד של ההתיישבות בצפון".
פירוק חיזבאללה זה אפשרי? "זה מהלך ארוך טווח. חיזבאללה הוא הארגון החזק ביותר בלבנון. גם צבא לבנון מורכב מ-60-50 אחוז שיעים. עם סידורים ביטחוניים אחרים לגמרי, זה אפשרי. למשל כניסה של כוח רב-לאומי שיהיה מורכב מאמריקנים וצרפתים, ושל מדינות סוניות מתונות שידחקו את איראן החוצה ויחזקו את הממשל הלבנוני. זה יביא להתפתחות הדרגתית שבה צבא לבנון ייקח את הריבונות".
אמברגו 22.06 06:00 פעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון
אמברגו 22.06 06:00 פעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון
"לדרוש פירוז מוחלט מכל חימוש מהליטני דרומה". צה"ל בלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
אומרים שאין אלקטורט בצפון. מה הייעוץ האסטרטגי שקיבלת להגיע לכאן? "זה יהיה אסון אם מדינת ישראל תתרכז בין חדרה לגדרה. אחרי 7 באוקטובר זה הפך להיות ציווי: הצפון ועוטף עזה צריכים להיות בראש סדר העדיפויות לחיזוק. המציאות שנוצרה, שבה מטולה וקריית שמונה עם 60-40 אחוז מהתושבים, היא בלתי מתקבלת על הדעת".
באים לכאן כל מיני נציגים ומבטיחים הבטחות. יש משהו שאתה עושה שונה? "בעיניי זה לא רק כסף. זו הזהות של מדינת ישראל. הבחירות הקרובות בעיניי הן לא על ביטחון, כלכלה, גיוס או ועדת חקירה ממלכתית. הן על איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים לראות בשנת ה-80 שלה? האם תהיה מדינה עם מחויבות עמוקה כלפי האזרחים שלה ושלהם כלפיה? הכנסת מתרכזת היום בדיל מושחת של הקמת ועדת חקירה פוליטית וחוק עוקף גיוס. במקום לחזק את צה"ל, יושבים עכשיו בכנסת ודנים בחוק יסוד לימוד תודה ואיך לא לעזור לצבא לאכוף גיוס.
"אני רוצה לראות צה"ל חזק, שיודע לעמוד בייעוד שלו, ו-ועדת חקירה ממלכתית שלא תשאיר אבן על אבן לגבי מה קרה עשור לאחור. אני תמיד מציג את היום שבו אני נכנסתי לתפקיד הרמטכ"ל - ולהתחיל לבדוק משם".
הוא חזר על המסר שלפיו יעדיף לצאת למערכת בחירות נוספת אחרי אוקטובר, מאשר להצטרף לקואליציה שתמשיך לאפשר את ההשתמטות של תלמידי ישיבות ואברכים: "אם מה שיביא להקמת ממשלה ידרוש ממני התפשרות על חוק גיוס לכלל אזרחי ישראל - אעדיף ללכת לבחירות ולא לוותר על ערך צבא העם. ההפקרות של היום, כשרק 48% מהצעירים מתגייסים לשירות צבאי או לאומי, פוגעת בביטחון של כולנו".
נתניהו במשפט
נתניהו במשפט
"זה פרדוקס". בנימין נתניהו
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
כמו שחקנים אחרים במערכת הפוליטית בשנים האחרונות, איזנקוט מדבר על כינון חוקה לישראל: "הדבר הבא זה דת ומדינה. חוקה לישראל היא דבר מתבקש. הושבנו צוות של טובי המומחים להציג חוקה ראויה לקראת שנת ה-80".
אתה מתחבר לדברים של ראש הממשלה על ממשלה לאומית רחבה? "אני מאמין גדול מאוד באחדות ואעשה הכול שלא יהיה מצב שצד א' מנצח את צד ב'. יש פרדוקס גדול שראש הממשלה קורא לאחדות במוצאי שבת וביום ראשון עושה צעדים שמפלגים את החברה הישראלית. הוא מנסה להקים ועדת חקירה פוליטית כשקרוב ל-70% מאזרחי ישראל רוצים ועדת חקירה ממלכתית, והוא ממשיך את הרפורמה שכל כך פיצלה את החברה. לכן המבחן הוא לא בשיווק וסיסמאות אלא במעשה".
השר סמוטריץ' אמר שבזכותו שוחררו כל החטופים מהשבי של חמאס. אתה יכול להגיד מה הייתה העמדה שלו? "הוא ואיתמר בן גביר יצגו בקבינט עמדה שהתנגדה להשבת החטופים, שהתנגדה להחלפת 104 ישראלים, מתוכם 39 ילדים. המפלגה של בן גביר הצביעה נגד, וסמוטריץ' החזיק אותנו עד חצות בהתנגדות והתרצה. בעסקה הבאה הוא כבר הצביע נגד. זה בעיניי עיוות עמוק של סדר העדיפויות. עובדתית 46 נכנסו חיים ויצאו חללים. הוא ייצג את העמדה שהביאה לזה שהמלחמה התארכה. אני יכול להודות לנשיא ארה"ב שהפעיל לחץ גדול. זה אבסורד, אבל זה מה שהביא להשלמת העסקה הזו".