הפגישה הקריטית בין בכירי הממשל האמריקני לנציגי גרינלנד ודנמרק שנערכה הערב (יום ד') בבית הלבן בנוגע לעתיד האי שעליו רוצה הנשיא דונלד טראמפ להשתלט הסתיימה במה שנראה ככישלון, שצפוי להותיר על כנה – ובסבירות גבוהה אף להחריף – את המתיחות בין וושינגטון לאירופה. בצאתו מהפגישה עם סגן הנשיא ג'יי די ואנס ומזכיר המדינה מרקו רוביו אמר שר החוץ של דנמרק לארס לוקה רסמוסן כי בין הצדדים נותרו "חילוקי דעות יסודיים", אם כי הם סיכמו להקים קבוצה עבודה שתדון בדרכים לפתור את המחלוקות.
10 צפייה בגלריה
הנשיא טראמפ ובתים בנוף הקסום של גרינלנד. לא רק ביטחון: יש שם משאבים יקרים
(צילום: רויטרס, AP/Alex Brandon)
טרמאפ, נזכיר, דורש שדנמרק תמכור לארה"ב או תמסור לידיה את השליטה על גרינלנד, האי הגדול בעולם שגם עשיר במשאבי טבע, תוך שהוא מצדיק זאת בטענה שאם ארה"ב לא תשלוט בו ובסביבתו – רוסיה וסין ישתלטו על האזור. לדבריו בהתחשב בסכנה הזו כל דבר מלבד שליטה אמריקנית בגרינלנד הוא בלתי מתקבל על הדעת.
בצל החשש שטראמפ יורה לצבא ארה"ב לכבוש את האי השייך לדנמרק, שכמו ארה"ב היא חברה בנאט"ו ועל כן מתקפה עליה מחייבת את בעלות הברית האחרות להתגייס להגנתה, הודיעה בימים האחרונים קופנהגן על תוכנית להגברת הנוכחות הצבאית שלה באזור הארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי.
אחרי הפגישה עם ואנס ורוביו היום אמר שר החוץ הדני רסמוסן לכתבים מחוץ לשגרירות דנמרק בוושינגטון כי "לא הצלחנו לשנות את העמדה האמריקנית", והוסיף כי כעת "ברור שלנשיא ארה"ב יש משאלה לכבוש את גרינלנד. הבהרנו טוב מאוד שזה לא האינטרס של הממלכה (הדנית)".
10 צפייה בגלריה
שר החוץ של דנמרק רסמוסן ושרת החוץ הגרינלנדית מוצפלד. "הבהרנו איפה עובר הגבול שלנו"
(צילום: Oliver Contreras / AFP)
10 צפייה בגלריה
תושבים בבירת גרינלנד נואוק דבוקים לדיווחי החדשות בזמן הפגישה הקריטית בין שרת החוץ לבכירי הממשל
(צילום: Alessandro RAMPAZZO / AFP)
רסמוסן השתתף בפגישה יחד עם שרת החוץ של גרינלנד ויויאן מוצפלד, ואחרי סיומה הביעו שניהם תקווה זהירה שהשיחות הן תחילתו של דיאלוג שיוביל בכל זאת לכך שטראמפ יזנח את דרישתו לרכוש את הטריטוריה, ויסללו נתיב לשיתוף פעולה הדוק יותר עם וושינגטון. "הראינו היכן עוברים הגבולות שלנו, ומכאן והלאה אני חושבת שיהיה טוב מאוד להסתכל קדימה", אמרה השרה הגרינלנדית. רסמוסן אמר שבעיני קופנהגן קבוצת העבודה שסוכם להקים צריכה להתמקד בשאלה כיצד לענות על הדאגות הביטחוניות שיש לארה"ב בנוגע לגרינלנד ובה בעת לכבד את הקווים האדומים של ממלכת דנמרק, שגרינלנד היא אוטונומיה השייכת לה.
קודם לכן היום, במסיבת עיתונאים בקופנהגן, הכריז שר ההגנה הדני טרואלס לונד פולסן על הגברת הנוכחות והתרגילים הצבאיים של דנמרק באזור הארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי, תוך שיתוף פעולה הדוק עם בעלות בריתה של ארצו. השר פולסן אמר כי הנוכחות הצבאית המוגברת נחוצה באווירה ביטחונית שבה "איש אינו יכול לחזות מה יקרה מחר". לדבריו, "זה אומר שמהיום ובתקופה הקרובה תהיה נוכחות צבאית מוגברת של כלי טיס, ספינות וחיילים בגרינלנד ובסביבתה, והנוכחות הזו תכלול כוחות מבעלות ברית אחרות בנאט"ו".
10 צפייה בגלריה
לפני הפגישה: מפגינים התכנסו מול שגרירות ארה"ב בקופנהגן וקראו "גרינלנד לגרינלנדים"
(צילום: Martin Sylvest Andersen/Getty Images)
במהלך היום הודיעה שבדיה כי תשלח חיילים מהכוחות המזוינים שלה לקחת חלק בכוח של מדינות נאט"ו שיתגייס לסייע לצבא הדני בגרינלנד, ונורבגיה הודיעה שתשלח לשם שני אנשי צוות נורבגים כדי לבחון דרכים לשיתופי פעולה נוספים. בערב הודיעה גרמניה כי לבקשת דנמרק תשלח גם היא 13 חיילים להשתתף במשימות הסיור והפיקוח שם עם מדינות אחרות. נראה שכמה מדינות נוספות מתכוונות להירתם למאמץ, אך זהותן טרם נחשפה.
לא הזמן "להמר" ביציאה לעצמאות: "בוחרים בדנמרק"
גרינלנד, נזכיר, הוא אי בחוג הארקטי ששטחו גדול יותר משטח מקסיקו ואוכלוסייתו מונה 57 אלף תושבים. האי שייך זה מאות שנים לדנמרק, אך הוא נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית אף מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות ולהתנתק מדנמרק אם תושביו יחפצו בכך. טראמפ, שעוד בכהונתו הראשונה כנשיא העלה את האפשרות שארה"ב תרכוש את גרינלנד, רואה באי – שבו גם משאבים גדולים – נכס ביטחוני חיוני לארה"ב בחוג הארקטי, אזור שבו רוסיה וסין מנסות להגביר את נוכחותן. ראש הממשלה הדנית מטה פרדריקסן הדגישה שוב ושוב שהאי אינו למכירה ושרק תושבי גרינלנד יקבעו את עתידו, וטראמפ איים בתגובה להטיל על דנמרק מיסים שיפגעו בכלכלתה, ולא שלל את האפשרות שישתמש בכוח צבאי כדי להשתלט על האי.
מאז שובו לבית הלבן בינואר אשתקד חוזר טראמפ ומעלה את סוגיית הסיפוח של גרינלנד, ובחודשים האחרונים נקט כמה צעדים שנועדו לאותת על רצינות כוונותיו, בהם מינוי שליח מיוחד של הממשל לענייני גרינלנד וביקור של בנו רב-ההשפעה דונלד ג'וניור בשטח האי. בימים האחרונים, בצל הצלחת המבצע הצבאי בוונצואלה שבו הדיחה ארה"ב את הנשיא ניקולס מדורו, שב טראמפ לעסוק בנושא וניפק עוד שורה של הצהרות שעוררו דאגה גדולה בדנמרק ובגרינלנד. הדאגה הזו רק גברה כשהבית הלבן פרסם הודעה רשמית שבה מסר כי בכירי הממשל דנים בדרכים להשתלט על האי, ובה הודגש כי גם האופציה הצבאית נמצאת על השולחן. לפי דיווחים, בממשל גם שוקלים לנסות לשכנע עם מענקים כספיים חד-פעמיים את תושבי גרינלנד להיפרד מדנמרק ולהפוך לבני חסות של ארה"ב.
10 צפייה בגלריה
"השלב הקשה ביותר עדיין לפנינו". ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן לצד ראש הממשלה המקומי של גרינלנד ינס-פרדריק נילסן
(צילום: Liselotte Sabroe/ Ritzau Scanpix/via REUTERS)
ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן הזהירה בשבוע שעבר שתקיפה אמריקנית נגד גרינלנד תביא לפירוקה של נאט"ו, ואמש היא השתתפה במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש הממשלה המקומי של גרינלנד, ינס-פרדריק נילסן, שבה הציגו השניים חזית אחידה אל מול איומיו של טראמפ. אף שבגרינלנד יש תנועה חזקה הדורשת עצמאות מדנמרק, נילסן אמר לצד ראש הממשלה הדנית כי אם יידרש כעת לבחור בין קופנהגן לוושינגטון – הוא יבחר בקופנהגן. "אם אנחנו חייבים לבחור בין ארה"ב לדנמרק כאן ועכשיו, אנחנו בוחרים בדנמרק. אנחנו בוחרים בנאט"ו. אנחנו בוחרים בממלכת דנמרק. אנחנו בוחרים באיחוד האירופי".
מיקום אסטרטגי, שלל משאבים
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי, ולחיל האוויר האמריקני יש בסיס בשטחו הצפון-מערבי, בסיס תוּלה, שפועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק ב-1951. בימי המלחמה הקרה היו לצבא ארה"ב חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס תולה. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
בשנים האחרונות, על רקע הגברת פעילותן של רוסיה וסין בחוג הארקטי, הביעה וושינגטון רצון להגדיל את נוכחותה בגרינלנד, ובין השאר להציב שם מכ"מים כדי לעקוב אחר המתרחש בים בין האי לבין איסלנד ובריטניה – אזור שדרכו עוברות ספינות וצוללות גרעיניות רוסיות. בעשור הקודם פתחה רוסיה מחדש בחוג הארקטי שישה בסיסים צבאיים שנסגרו בתום המלחמה הקרה, והיא גם חידשה את הצי הצפוני שלה ושלחה לאזור כלי שיט חדשים. לעתים קרובות קיימה בחוג הארקטי תמרונים צבאיים. מוסקבה מקווה שכשהקרח יימס באזור ייווצר נתיב שיט מצפון לחופיה, והוא יוכל לשמש נתיב חלופי לסחורות מאסיה לאירופה.
גרינלנד – שמבחינה גאוגרפית שוכנת ביבשת צפון אמריקה, ובירתה נואוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לבירת דנמרק קופנהגן – היא אי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר: אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
משקיעים מארה"ב ומקנדה מחכים זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה הגדולה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה, בהם אורניום. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה ודאגה לאיכות הסביבה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין 10 היצואניות הגדולות בעולם.
80% מתחת לקרח בעובי 3 ק"מ
נכון להיום 80% מגרינלנד מכוסים קרח בעובי של עד שלושה קילומטרים. פירוש הדבר שחיפושים אחר משאבי הטבע היקרים אפשר לבצע רק באזורי החוף, אבל גם שם התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים בשל החורף הארוך שבו קופאים הנמלים, חשכה של 24 שעות שיורדת על האי, והטמפרטורות שצונחות כדבר שבשגרה אל מתחת למינוס 30 מעלות בחלקים הצפוניים.
10 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ ג'וניור מבקר בגרינלנד, כאיתות לרצינות כוונותיו של אביו הנשיא
(צילום: Emil Stach/Ritzau Scanpix/via REUTERS)
גרינלנד הייתה בעבר קולוניה של דנמרק, אבל ב-1953 היא הפכה לטריטוריה רשמית של הממלכה הנורדית וקיבלה מידה רבה של אוטונומיה. לפי חוק שאישרה דנמרק לפני עשור וחצי, ממשלת דנמרק אחראית רק לענייני החוץ והביטחון של גרינלנד, וכדי לאפשר מכירה של האי יהיה צורך לשנות את מעמדה המשפטי של הטריטוריה באמצעות תיקון לחוקת דנמרק.
החל משנת 2009 יש לגרינלנד זכות להכריז על עצמאות מדנמרק, ואם היא תעשה זאת – היא תוכל עקרונית לבחור להצטרף לארה"ב. אף שרוב תושבי גרינלנד מעוניינים בעצמאות, רק מעטים מהם רואים בעצמאות מלאה אפשרות בת קיימא בשל התלות הכלכלית שלהם בדנמרק, שהיא חלק מהאיחוד האירופי העשיר. לפי סקרים, תושבי האי חלוקים בשאלה מהו המועד המיטבי ליציאה לעצמאות ואיזו השפעה תהיה לכך על איכות חייהם.
הצהרותיו של טראמפ אינן הפעם הראשונה שארה"ב מביעה עניין ברכישת גרינלנד. כשהאי היה עדיין קולוניה והמלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות הסלימה, וושינגטון בהובלת הנשיא דאז הארי טרומן עשתה ניסיון לרכוש את גרינלנד משום שראתה בו נכס אסטרטגי – אבל דנמרק סירבה למכור אותו.
