האמריקאים קובעים כאן. זה מה שקורה עכשיו. בזכותם חזרו חטופים וזה נפלא, אבל הבעיה היא העיקרון שנקבע. מדיניות הממשלה הובילה לסוג של אובדן עצמאות – מישהו אחר מחליט בשבילנו. "אל תדאגו", אמר טראמפ, "ישראל לא תעשה שום דבר ביו"ש, היא מתנהגת יפה מאוד" וממש התבקש שיטפח בחיבה על ראשו של רה"מ. בעניין אפשרות שחרורו של המחבל ברגותי המרצה חמישה מאסרי עולם מצטברים בעוון רצח, אמר טראמפ: "אני אקבל החלטה". ארה"ב גם הבהירה לישראל כי היא מצפה לעדכון לפני כל פעולה חריגה בעזה. ענייני הביטחון שלנו מתנהלים מהמפקדה האמריקאית בקריית־גת. כל יום מגיע מישהו מטעם האמריקאים כדי להשגיח שממשלת החסות בפרובינקיה ממלאת באופן מדויק אחר הנחיות הנציב העליון.
הברית עם ארה"ב היא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי אבל אנחנו לא רוצים להיות מדינת חסות, ולזה בדיוק הובילה אותנו מדיניות הממשלה. תודה והערכה לאמריקאים – כן. התבטלות וחנופה – לא. וזה אומר גם שלא סוגרים למשך שעות כמו באיזו דיקטטורה חשוכה את כביש 1 וכביש 6 ונתיבי איילון ואת תחנת הרכבת השלום ועוד שלל רחובות בתל־אביב, אפילו כשמגיע אורח מכובד ככל שיהיה. שילוב נפסד של חנופה לדוד העשיר מאמריקה יחד עם ניתוק וזלזול בזמנם של מיליוני ישראלים. אתם רוצים שלא יראה אזרחים ישראלים בדרך? תטיסו אותו במסוק.
הברית עם ארה"ב היא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי אבל אנחנו לא רוצים להיות מדינת חסות, ולזה בדיוק הובילה אותנו מדיניות הממשלה. תודה והערכה לאמריקאים – כן. התבטלות וחנופה – לא
חמישה תנאים לסיום המלחמה הציב ראש הממשלה ב־14 באוגוסט, שבועות ספורים לפני שהסתיימה: פירוק חמאס מנשקו, השבת כלל החטופים – החיים והחללים כאחד, פירוז הרצועה, שליטה ביטחונית ישראלית ברצועה וממשל אזרחי שאינו חמאס. המלחמה הסתיימה, בינתיים מבלי שאף אחד מהתנאים התמלא. האמריקאים החליטו והממשלה התיישרה. ופתאום בניגוד למה שסיפרו לנו שנתיים, אפשר קודם להחזיר את האנשים ואחר כך לטפל בשאר הבעיות. ראש הממשלה אולץ להתקפל מכל חמשת התנאים שהציב. השרים והשופרות שהסבירו בנחרצות מדוע אי אפשר להפסיק את המלחמה, הם אותם שרים ושופרות שמסבירים למה היינו חייבים להפסיק אותה. הם אפילו לא עוצרים לקחת אוויר בין הבעת עמדה אחת להבעת העמדה ההפוכה.
ראש הממשלה ובן גביר ידעו שניהם כבר לפני כמעט שנה, שההצהרות של בן גביר מסכנות את החטופים ושבעקבותיהן ההתעללות בהם גוברת. השב"כ התריע בפניהם על כך במפורש וביקש שיפסיק. מה עשו עם זה השניים? כלום. בן גביר המשיך לברבר כרגיל. בשביל כותרת אין לו בעיה שהאומללים במנהרות יסבלו אפילו יותר – כזה הוא, דפוק לגמרי. אבל מה התירוץ של ראש הממשלה? לא יכולת להגיד לו שלזמן מה למען ביטחון החטופים פשוט יסתום את הפה? איזה מין אנשים אתם? חיי אדם מופקדים בידיכם אבל אתם אינכם כשירים ואינכם ראויים לכך.
גלעד שרוןצילום: אביגיל עוזיאנשים רבים, ואני ביניהם, לא רוצים שתיבחר ממשלת שמאל שתלויה בתנועה האיסלאמית. אבל גם לא מוכנים שישראל תהפוך למדינת חסות, לא מוכנים להשלים עם הפשיעה המשתוללת, עם אובדן המשילות בנגב, עם מינוי של שרים כושלים שהם בושה בכל קנה מידה, לא מוכנים למריחה של חקירת המחדל, ובשום אופן לא מוכנים לקבל קומבינת השתמטות וכניעה למפלגות החרדיות. הבחירה היא לא בין רעות חולות אלה לבין ממשלה עם רע"ם. כמה שרים שפויים עם אופי היו מפסיקים את הטרלול, רק שאין כאלה בנמצא.
