בישראל יש חשש שההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן לא יגביל את טהרן מפיתוח טילים בליסטיים. כמו כן חוששים בישראל מפגיעה בחופש הפעולה של צה"ל בלבנון, ואפילו מדרישה לנסיגה. גורמים מדיניים אף מדברים על חשש שצה"ל יסונדל וישותק בלבנון. ולכל אלה מצטרפות שורת מטרות שהוזכרו בפתיחת המלחמה ככאלה שישראל רוצה להשיג - וההסכם המתגבש לא בהכרח עונה עליהן.
4 צפייה בגלריה
חשש בישראל מההסכם. נתניהו, חמינאי וטראמפ
(צילום: מרים אלסטר, Evan Vucci/AP, shutterstock)
חשש נוסף שהביעו בישראל הוא שההסכם ישחרר מהקפאה מיליארדי דולרים שיועברו לאיראנים - ויופנו בסופו של דבר להתחמשות ולחיזוק שלוחיה של טהרן באזור.
גורמים בישראל אמרו הערב כי הרוב במערכת הביטחון הישראלית תומכים באופצייה של המשך המצור על איראן, מאחר שהרפובליקה האיסלאמית קורסת מבפנים - והסכם יהיה רע כי איראן צפויה לבצע תרמיות מהרגע הראשון. "זה על הפנים לישראל", אמר גורם ישראלי שמעורה בפרטים. "זה הסכם גרוע שרק מנציח את שלטון האייתוללות. זה חבל הצלה בשבילם, כאשר כל יום שעובר הם מתקרבים לקריסה".
בישראל גם מאוכזבים מכך שההסכם המסתמן מגביל את העשרת האורניום ל-15 שנים בלבד, למרות שטראמפ הצהיר ש"לאיראן לא יהיה גרעין לעולם". "מה זה שונה בהרבה מהסכם הגרעין של אובמה?", תהה גורם ישראלי, "גם שם היה סעיף שקיעה וגם פה יש. איראן הרי ממילא תרמה ובכל מקרה תצטרך להמתין, ואחר כך תפרוץ לפצצה כשטראמפ כבר לא יהיה פה".
המטרות מול ההסכם
בישראל אמנם לא פרסמו באופן רשמי את מטרות המלחמה בתחילת מבצע "שאגת הארי" לפני יותר מחודשיים, אבל במאמר שפרסם המועמד המוביל של ראש הממשלה נתניהו לראש המל"ל - גבי סיבוני, יחד עם תא"ל במיל' ארז וינר, הם פירטו מה שהם זיהו כמטרות העיקריות: להבטיח שלאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני, ובמשתמע השמדת תוכנית הגרעין האיראנית, השמדת מערך הטילים הבליסטיים, פגיעה ביכולת של איראן להפעיל פרוקסיז ויצירת התנאים להפלת המשטר. בשבועות האחרונים פורסם בעיתונות המערבית מידע שמאפשר לבחון את הפרמטרים הללו. אז מה הושג, מה חלקית - ומה בכלל לא?
להבטיח שלאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני
בדיקה שערך ה"ניו יורק טיימס" מעלה שבעת הפרישה של טראמפ מהסכם הגרעין במהלך הקדנציה הראשונה שלו ב-2018 - לאיראן לא היה מספיק אורניום לצורך בנייה של פצצה גרעינית אחת, אך מאז היא צברה מלאי של 11 טונות אורניום מועשר. אולי עוד חמור מכך - לאחר שני מבצעים צבאיים שנועדו למנוע איראן גרעינית בשנה האחרונה, גורלו של מלאי האורניום האיראני נותר בגדר תעלומה ולא ברור מה עלה בגורלו. מתווספות לכך הערכות המודיעין העדכניות של ארצות הברית שמצביעות על כך שהזמן שאיראן תזדקק לו כדי לבנות נשק גרעיני לא השתנה מאז הקיץ האחרון.
ההערכה היא שחלקים ממלאי האורנים המועשר של האיראנים, שהם רדיואקטיביים ומסוכנים מבחינה כימית, נותרו חבויים או קבורים תחת הריסות מתקופת המלחמה, מה שהופך אותם למטרות קשות לחילוץ או להשמדה. הדיווחים האחרונים מצביעים, כאמור, על כך שההסכם המתגבש יגביל את העשרת האורניום ל-15 שנים. גם אם איראן אכן תוציא את מלאי האורניום המועשר שלה - אין הכרח שלא תחזור להעשיר אורניום בעוד 15 שנים. אם כן, מטרה זו לא מושגת בהסכם.
השמדת מערך הטילים הבליסטיים
גורמים בצה"ל העריכו בסיומו של מבצע "עם כלביא" בקיץ שעבר שבידי איראן נותר אז מלאי של כ-1,500 טילים בליסטיים. על פי גורמים אמריקניים, איראן הוכיחה יכולת מרשימה של יכולות בתחום הטילים - ומאז הקיץ שעבר הגבירה משמעותית את קצב הייצור שלהם כהכנה לעימות הבא. בחודש שעבר דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" שגם לאחר מבצע "שאגת הארי" נותרו בידי איראן אלפי טילים בליסטיים שחלקם מאופסנים במאגרים תת קרקעיים, יחד עם משגרים שמוכנים להעפלה מיידית.
גורמים אמריקניים אף הביעו חשש שאיראן מנצלת את הפסקת האש הנוכחית לצורך שיקום משמעותי של מאגר הטילים שלה. בסיכומו של דבר, למרות שגורמים בצבא ארצות הברית אמרו במהלך המלחמה האחרונה שיכולת שיגור הטילים של איראן נפגעה משמעותית - מקורות אמריקניים וישראלים אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" שלאיראן יש אלפי טילים בליסטיים שניתנים לשימוש מיידי. וגם, בשלב זה אין כל מידע על ההסכמות שאליהן יגיעו וושינגטון וטהרן בעניין זה, ולכן - המטרה לא בהכרח תושג.
פגיעה ביכולת של איראן להפעיל את שלוחיה
מאז טבח 7 באוקטובר ישראל הסירה את הכפפות מול חיזבאללה, חיסלה את ההנהגה של ארגון הטרור השיעי ואת שדרת הפיקוד הבכירה של צבאו. בנוסף פעלה נגד נתיבי העברה של כלי נשק וכסף מאיראן. אבל, השבועות האחרונים הוכיחו שחיזבאללה, למרות המכות שספג, ממשיך להוות איום משמעותי בגבול הצפוני.
במהלך ימי הלחימה שיגר חיזבאללה טילים וכטב"מים לעבר יישובי הצפון ושיבש את שגרת חייהם של ישראלים רבים. הוא גם הצליח להפתיע את כוחות צה"ל שפועלים בדרום לבנון על ידי שימוש ברחפנים בעלי סיב אופטי, כשעד כה ניסיונות ההתמודדות של צה"ל עם הייבוא של חיזבאללה מהחזית האוקראינית לא צלחו. בינתיים, בישראל לא יודעים איך ישפיע הסכם בין ארצות הברית לאיראן על החזית הצפונית, אבל יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי מיהר להכריז היום שהזירה האיראנית והלבנונית קשורות זו בזו, כך שהסכם בנוגע לאיראן יביא גם להפסקת הלחימה גם בלבנון.
גם החות'ים הוכיחו בימי הלחימה כי למרות הפגיעות שספגו מישראל, הם עדיין מצליחים לשגר טילים וכטב"מים - כך שהאיום שנשקף מהם עדיין מוחשי מאוד. לעת עתה לא ברור האם ארה"ב ואיראן סיכמו על כך שטהרן לא תוכל להעביר יותר סיוע לשלוחיה, אבל גם אם כן - אין ודאות שטהרן לא תעשה זאת בדרכים עקיפות. גם המטרה הזו תושג באופן חלקי - עד כלל לא.
יצירת תנאים להפלת המשטר
אחרי גל המחאה הנרחב בתחילת השנה, שדוכא באופן אלים על ידי המשטר, היו כאלו שציפו שההמונים ייצאו שוב לרחובות עם תחילת ההפצצות האמריקניות והישראלית. עם זאת, האזרחים נותרו בבתים, ותוך כדי הלחימה וגם אחריה הביעו חשש שהמשטר יסגור חשבון עם כל מי שינצל את המצב כדי לנסות להביא להפלתו. בינתיים, המשטר אמנם לא נפל, אך מתרבים הדיווחים על מצוקה כלכלית קשה בקרב האזרחים ועל מחלוקות פנימיות בתוך שדרת ההנהגה שמנסה להתגבר על חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי. כך שבכל הקשור למטרה הזו, מוקדם עדיין להעריך כיצד הדברים יתפתחו - אך כפי שטענו בישראל, ההסכם עשוי דווקא להציל את משטר האייתוללות.
