קימה מהמיטה באמצע הלילה כדי ללכת לשירותים היא תופעה שכיחה, במיוחד ככל שמתבגרים. התופעה, המכונה נוקטוריה, עלולה להיות יותר מהפרעה לשינה: יקיצות חוזרות עשויות להיות קשורות לבעיות רפואיות שונות ואף לסיכון מוגבר לנפילות ולשברים.
לפי ההגדרה הרשמית של האגודה הבינלאומית לשליטה בסוגרים, די ביקיצה אחת משינה לצורך מתן שתן כדי להיחשב לנוקטוריה. עם זאת, מבחינה מעשית, רופאים נוטים לייחס משמעות רבה יותר לשתי קימות או יותר בלילה, בעיקר כאשר מדובר בשינוי חדש או כשהיקיצות משבשות את השינה.
כמה פעמים בלילה אתם קמים לשירותים?
( וידאו: Artlist)
ד"ר לאוניד בויארסקי, מומחה באורולוגיה במאוחדת, מסביר כי הצורך בבירור אינו נקבע רק לפי מספר הקימות, אלא גם לפי השפעתן על איכות החיים. "אם אדם קם פעם אחת בלילה, והדבר אינו מפריע לו ואינו משפיע עליו, לא בהכרח מדובר בבעיה. אבל יש אנשים שגם לאחר קימה אחת או שתיים מתקשים לחזור לישון. כאשר הקימות הופכות למטרד שפוגע בשינה ובתפקוד ביום שלמחרת, יש מקום לבירור".
לדבריו, יקיצות מדי שעה או שעתיים פוגעות ברציפות השינה ובשינה העמוקה. הבירור מתחיל בשיחה על שעות השינה, כמות השתייה במהלך היום ובערב והפרעות שינה קיימות. "אחת השאלות החשובות היא אם האדם מתעורר כדי להשתין, או משתין משום שכבר התעורר. לא תמיד אפשר להבחין בין המצבים מיד, אבל תשאול מכוון יכול לעזור להבין מה קורה. לפעמים הבעיה העיקרית היא דווקא איכות השינה, ובה צריך לטפל".
ד"ר לאוניד בויארסקיצילום: דוברות מאוחדתהשכיחות עולה עם הגיל
שכיחות הנוקטוריה עולה עם הגיל. לפי סקירה קלינית במאגר הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית, כמחצית מבני 65 ומעלה קמים לפחות פעם אחת בלילה כדי להטיל שתן, וכרבע קמים פעמיים או יותר.
מחקר יפני שפורסם ב-2013 בכתב העת Journal of Urology ממחיש עד כמה התופעה נפוצה בגיל מבוגר. השתתפו בו 4,427 בני 65 ומעלה, ומתוכם 3,685 מילאו שאלונים בתחילת המחקר וכעבור שנה. שיעור הסובלים מנוקטוריה עלה בתקופה זו מ-47% ל-50.3%.
במהלך המעקב, 20% מהמשתתפים שלא סבלו מנוקטוריה פיתחו אותה. מנגד, אצל 15.4% ממי שסבלו ממנה היא חלפה. גברים, בעלי מדד מסת גוף גבוה, אנשים שחוו החמרה בתסמיני ההשתנה ומי שפיתחו שלפוחית רגיזה היו בסיכון גבוה יותר לפתח נוקטוריה. הסיכוי שהתופעה תחלוף היה נמוך יותר בקרב גברים, מבוגרים יותר, אנשים עם ציון גבוה יותר במדד תסמיני ההשתנה ומי שפיתחו שלפוחית רגיזה. זהו מחקר תצפיתי המבוסס על שאלונים עצמיים, ולכן הוא מצביע על קשרים ולא מוכיח סיבתיות.
אחד ההסברים לעלייה בשכיחות עם הגיל קשור לוויסות ייצור השתן. בלילה הגוף מפריש כמות גדולה יותר של הורמון נוגד השתנה, המסייע לכליות לרכז את השתן ולהפחית את ייצורו. עם הגיל, העלייה הלילית בהפרשת ההורמון עלולה להיחלש, והכליות עשויות לייצר יותר שתן בלילה. מצב זה מכונה פוליאוריה לילית.
גם כמות הנוזלים ומועד שתייתם, קפאין, אלכוהול ותרופות מסוימות עשויים לתרום לתופעה. גורמים נוספים כוללים סוכרת, שלפוחית רגיזה, ערמונית מוגדלת והצטברות נוזלים ברגליים, שחוזרים למחזור הדם בזמן שכיבה ועלולים להוביל לייצור שתן מוגבר.
לא רק בעיה של שלפוחית השתן
ד"ר בויארסקי מסביר כי אצל גברים סביב גיל 50 ומעלה, אחת האפשרויות הראשונות שנבדקות היא הגדלה של הערמונית, שעלולה לגרום לתסמיני השתנה, ובהם קימות חוזרות בלילה. אצל נשים, אחת האפשרויות היא שלפוחית רגיזה, שתסמיניה עשויים להפריע פחות ביום אך להפוך למטרד משמעותי בלילה.
ערמונית מוגדלת עלולה לגרום לתסמיני השתנה, ובהם קימות חוזרות לשירותים בלילה
(צילום: Shutterstock)
חשוב גם להבחין בין ביקורים תכופים בשירותים לבין ייצור כמויות גדולות של שתן, ולברר אם הדבר מתרחש בלילה בלבד או גם ביום. בהתאם לתמונה הרפואית, מציין ד"ר בויארסקי, יש להביא בחשבון גם אי-ספיקת לב וסוכרת תפלה, המכונה תפלת השתן. זו הפרעה בוויסות מאזן המים, הנובעת מבעיה בהפרשת ההורמון נוגד ההשתנה או בתגובת הכליות אליו, וגורמת להפרשת כמויות גדולות של שתן דליל.
נוקטוריה עשויה להיות קשורה גם להפרעות שינה. דום נשימה חסימתי בשינה עלול להשפיע על המנגנונים ההורמונליים המווסתים את ייצור השתן בלילה. כשיש חשד לכך, ד"ר בויארסקי ממליץ על בירור במעבדת שינה. גם תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, המתבטאת בדחף להזיז את הרגליים ובתחושות לא נעימות המופיעות בדרך כלל במנוחה ובלילה, עשויה לתרום ליקיצות ולמתן שתן לילי.
ד"ר יריב שטבהולץצילום: מירי גטניו, דוברות איכילובד"ר יריב שטבהולץ, מנהל שירות אורולוגיה תפקודית ושחזורית במרכז הרפואי איכילוב, מוסיף כי בבירור חשוב להתייחס גם לטיפול התרופתי. "תרופות משתנות וגם תרופות מסוימות לטיפול בסוכרת עשויות להגביר את תפוקת השתן ולהשפיע על הקימות בלילה", הוא מסביר. לדבריו, זיהוי הגורמים האלה עשוי לשנות את ההמלצות הטיפוליות, ולכן יש לבדוק אילו תרופות המטופל נוטל לפני שבוחרים טיפול.
הקשר לנפילות ולשברים
אצל אנשים מבוגרים המועדים לנפילות, ובמיוחד מי שסובלים ממגבלות בתנועה או מירידה קוגניטיבית, הקימות הליליות דורשות תשומת לב נוספת. "כל הליכה כזאת לשירותים בלילה, כשהאדם ישנוני או מטושטש יותר מאשר במהלך היום, עלולה לחשוף אותו לסיכון לנפילה", אומר ד"ר בויארסקי. לדבריו, יש להביא בחשבון גם מצבים כמו אוסטאופורוזיס בהערכת הסיכון הכרוך בקימות האלה.
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמה ב-2020 בכתב העת Journal of Urology בחנה את הקשר בין נוקטוריה לנפילות ולשברים. מתוך 5,230 פרסומים פוטנציאליים, נכללו בניתוח תשעה מחקרי אורך תצפיתיים.
קימות חוזרות לשירותים בלילה נקשרו לסיכון מוגבר לנפילות, במיוחד בגיל המבוגר
(צילום: shutterstock)
נוקטוריה נקשרה לעלייה יחסית של 20% בסיכון לנפילות, עם הבדל מוחלט של 7.5 נקודות אחוז בסיכון השנתי בקרב מבוגרים. נמצא גם קשר אפשרי לעלייה יחסית של 32% בסיכון לשברים, עם הבדל מוחלט של 1.2 נקודות אחוז בסיכון השנתי. עם זאת, הקשר לשברים לא הגיע למובהקות סטטיסטית. איכות הראיות הוגדרה בינונית לגבי נוקטוריה כמנבאת נפילות ונמוכה לגבי שברים. איכות הראיות לכך שנוקטוריה עצמה גורמת לנפילות או לשברים הוגדרה נמוכה מאוד, ולכן אין בממצאים הוכחה לקשר של סיבה ותוצאה.
מחקר עוקבה שפורסם ב-2010 בכתב העת International Journal of Clinical Practice כלל 692 בני 65 ומעלה שלא נפלו בשנה שקדמה למחקר. גילם הממוצע היה 74.5, ו-48% היו נשים. תדירות הקימות נבדקה בתחילת המחקר, ונפילות נבדקו בשיחות מדי שישה חודשים במשך שלוש שנים.
במהלך המעקב, 214 משתתפים, 30.9%, דיווחו על נפילה לפחות פעם אחת. שלוש קימות או יותר בלילה נקשרו לעלייה של 27% בסיכון לנפילה בניתוח הראשוני ושל 28% לאחר התחשבות בגיל, מין, גזע, משך המעקב, סוכרת ומהירות הליכה איטית.
עם זאת, לא תועדו שעת הנפילה ונסיבותיה, ולכן אי אפשר לדעת אם המשתתפים נפלו בדרכם לשירותים. החוקרים העלו אפשרות של נפילה בזמן הליכה ישנונית בחושך, או במהלך היום בעקבות מחסור בשינה, אך ההסברים לא נבדקו ישירות. תדירות הנוקטוריה נמדדה פעם אחת בלבד, וייתכן שחלק מהנפילות לא דווחו.
קודם להבין את הסיבה, אחר כך לבחור טיפול
"נוקטוריה היא תסמין, לא מחלה", מדגיש ד"ר בויארסקי. "יכולות להיות לה סיבות אורולוגיות וסיבות שאינן אורולוגיות, ובכל אחת מהקבוצות האלה יש כמה אפשרויות. לפני שמחליטים מהו הטיפול, צריך להבין מה הבעיה".
אחד הכלים המסייעים בבירור הוא יומן שתייה והשתנה. "היומן מאפשר להפוך את התלונות הסובייקטיביות לנתונים שאפשר למדוד, ולעזור להבחין בין יקיצות חוזרות לבין ייצור מוגבר של שתן בלילה", מסביר ד"ר שטבהולץ. לדבריו, המטופל מתבקש בדרך כלל לתעד במשך שלוש עד חמש יממות מלאות את שעת השתייה, סוג המשקה וכמותו, וכן את השעה והכמות של כל מתן שתן. הרישום מאפשר לרופא לבחון את דפוסי השתייה וההשתנה לאורך היממה ולזהות כמויות או תזמונים שעשויים לתרום לקימות הליליות.
יקיצות חוזרות לצורך מתן שתן עלולות לפגוע בשינה ובתפקוד ביום שלמחרת
(צילום: Shutterstock)
הבירור כולל בחינה של מחלות הרקע, התרופות שהמטופל נוטל, הפרעות שינה, מצבים נוירולוגיים, משך התופעה והשאלה אם היא קבועה או תקופתית. לדברי ד"ר בויארסקי, גם עבודה במשמרות עשויה להשפיע על דפוסי השינה ומתן השתן. ד"ר שטבהולץ מוסיף כי כאשר שינויים בהרגלי השתייה או התאמות בטיפול התרופתי אינם מסייעים, אפשר לשקול, בהתאם לממצאי הבירור, בדיקות נוספות כגון אולטרסאונד של דרכי השתן או בדיקה אורודינמית. בדיקות אלה מסייעות לבחון את המבנה והתפקוד של מערכת השתן, ועשויות לזהות התכווצויות יתר של השלפוחית, לחצים מוגברים או הפרעות חסימתיות.
כאשר הבירור מצביע על ייצור מוגבר של שתן בלילה, אפשר להתאים את הטיפול לממצא הזה. ד"ר שטבהולץ מסביר כי לצד שינוי הרגלי השתייה, במקרים המתאימים ניתן לשקול טיפול תרופתי המחקה את פעולת ההורמון נוגד ההשתנה. טיפול זה מסייע לכליות לספוג מים בחזרה ולרכז את השתן, וכך להפחית את כמות השתן המיוצרת בלילה.
לפני טיפול תרופתי כדאי לבחון את הרגלי השתייה. הפחתת קפאין ואלכוהול בערב וצמצום השתייה סמוך לשינה עשויים לסייע. לפי מומחים, הימנעות משתייה כשעתיים לפני השינה ומאלכוהול כשלוש שעות לפניה עשויה לסייע לחלק מהאנשים. אצל אנשים עם הצטברות נוזלים ברגליים, הרמת הרגליים לפני השינה וגריבת גרביים אלסטיים במהלך היום עשויות לעזור. כדאי גם לבדוק עם רופא או רוקח אם תרופות מסוימות תורמות לתופעה, אך אין לשנות את הטיפול או את שעת הנטילה ללא התייעצות רפואית.
בתיעוד ההרגלים כדאי לשים לב גם למזון שאוכלים בערב. "יש אנשים שאוכלים מרק או פירות בשעות הערב ומתפלאים שהם קמים בלילה", אומר ד"ר שטבהולץ. לדבריו, לצד הקפה והאלכוהול, חשוב להביא בחשבון גם את הנוזלים שמתקבלים מהמזון ולבחון עם הרופא את הכמויות ואת זמני הצריכה.
לצמצום סכנת הנפילה מומלץ לפנות חפצים ושטיחים מהדרך, להשתמש בתאורה עדינה, לשבת על קצה המיטה לפני שנעמדים ולהתקין מאחזי יד במידת הצורך. אם הקימות מופיעות בפתאומיות, מתרבות או פוגעות בשינה ובתפקוד, כדאי לפנות לבירור.
בהכנת הכתבה נעשה שימוש במידע שפורסם ב-Fox News
