שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי הגיעה לישיבה ה-62 של מועצת האו"ם לזכויות האדם בארמון האומות בז'נבה, כדי להזכיר את מה שרבים בארגון רוצים לשכוח - האלימות המינית שהופעלה נגד קורבנות טבח 7 באוקטובר ונגד החטופים.
העדות של אילנה גריצ'ווסקי בוועדת האו"ם והריאיון ל-ynet
(צילום: אלעד גרשגורן)
אילנה, שהעידה אשתקד בפני מועצת הביטחון של האו"ם וסיפרה על הזוועות שעברה, שיתפה היום: "אני מאוד לחוצה, בכל פעם שאני מדברת הפצעים נפתחים מול אנשים. זה מאוד קשה, אבל שרדתי ו-7 באוקטובר הוא משהו שהעולם צריך להבין ולא לשכוח. אני חייבת לדבר עבור אלו שכבר אין להם קול, כדי שיבינו על מה החיילים שלנו נלחמים יום ולילה".
אילנה, שציינה כי מדובר בפעם הראשונה שהיא מתראיינת לתקשורת מאז השחרור מהשבי של בן זוגה מתן צנגאוקר, סיפרה ל-ynet כי היא מתקשה להתמודד עם תשומת הלב התקשורתית הנובעת מפעילותה לחשוף את זוועות הטבח והשבי, וסיפרה על תקוותה לחזור בסופו של דבר לחיים "נורמליים" ולהקים בית.
את אילנה מלווה מירב לפידות, ששומרת עליה ככל האפשר מכל זעזוע וטריגר. את שתיהן הביאה לאו"ם עמותת "UN Watch", הפועלת בז'נבה מאז 1993 ומוודאת שהדיונים וההחלטות בארגון אכן תואמים את קווי היסוד של האו"ם בכל הנושאים.
בעמותה רגישים במיוחד לכמות הזמן וההחלטות שהאו"ם מקדיש לישראל, שהן מעבר לכל פרופורציה בהשוואה לנעשה ביתר מדינות העולם. מספר הגינויים נגד ישראל מאז הקמת המועצה ב-2006 ועד סוף שנת 2025 הוא 112 - קצת פחות ממחצית הגינויים לכל שאר העולם.
ועדת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, היום
(צילום: אלעד גרשגורן)
ארמון האומות בז'נבה
(צילום: אלעד גרשגורן)
אילנה גריצ'ווסקי: "חופש אינו מתג שמדליקים ומכבים"
(צילום: אלעד גרשגורן)
גם דניאל מרון, שגריר ישראל לאו"ם בז'נבה, מסביר כי "מאז 7 באוקטובר יש במועצה לזכויות האדם מאמץ מרוכז של ה-BDS להפוך את קורבנות האלימות המינית לאשמים בעצמם. לכן כל כך חשוב שאילנה, שהיא שורדת שבי, תדבר ותחשוף את הנרטיב השקרי, בעיקר מול 'הדווחית המיוחדת' רים אלסאלם, שמפיצה שקרים ואינה מוכנה להודות במה שעברו הנשים הישראליות".
אלסאלם בת ה-50 היא הדווחית המיוחדת בנושא "האלימות נגד נשים וילדים, הסיבות והתוצאות" מאז 2021. בעבר היא כתבה ברשת כי היא "נדהמת עד כמה מהר מידע מוטעה ומטעה התפשט כשריפה בעץ קוצים", כשהיא מצטטת את דבריה של פרנצ'סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים הכבושים, שלפיהם "הצבא הישראלי לא הצליח להוכיח את הטענות על פשעי חמאס, כולל עריפת ראשים ואונס".
אלסאלם, שנולדה במצרים, חיה בירדן וכבר עבדה בעבר באו"ם, מחזיקה בתואר במשפטים ונחשבת לחיה דיפלומטית מנוסה. את ההקדמה לדיון היא הקדישה אתמול, בפנים חתומות, לביקור שערכה בכוויית, כדי לבחון את התקדמות זכויות הנשים. מבחינתה, "הם עושים שם עבודה נהדרת".
"הוכיתי, פגעו בי ואחזו בי עד שהתעלפתי". אילנה גריצ'ווסקי העידה באומץ באו"ם
(צילום: אלעד גרשגורן)
הלל נוייר, מנכ"ל "UN Watch", כבר רגיל למשחקים האלו. "יש משהו אבסורדי בכך שדווקא הדוח של שליחת האו"ם למאבק באלימות נגד נשים הופך למסמך שמוחק את קורבנות חמאס", אמר. "בזמן שרים אלסאלם מאשימה את ישראל ברצח עם, אילנה ניצבת כאן כדי להעיד. נשים ישראליות נאנסו, הותקפו ונחטפו, ואסור לעולם להסיט את המבט".
הדוח שהוגש מתייחס שלוש פעמים לאיראן ולסודאן, פעמיים לאפגניסטן, פעם אחת למיאנמר ולבנון. מנגד, "הנעשה בעזה ובשטחים" מוזכר 11 פעמים. על זוועות 7 באוקטובר או על הקשיים של תושבי הצפון והדרום אין אף מילה.
בהחלט לגיטימי שדוח כזה יבחן את שאלת סבלן הכבד של האימהות והילדים בעזה ובשטחים, אלא שדווקא בנושא הזה רוב המקורות המצוטטים בדוח לא מסתמכים על נתונים שעברו בדיקה דקדקנית, אלא על ארגונים הידועים בהטייה פוליטית אנטי-ישראלית. גם מסקנות הדוח הן גנריות למדי: העברת חוק מיוחד להגנה על אימהות וילדים בכל מדינה, חיזוק ההגנה על אימהות וילדים במצבי משבר, שיפור הדיווח על הפרת זכויותיהם ועוד עקרונות נעלים - שקשה מאוד ליישם במדינות במלחמה ואפילו בדמוקרטיות מוכרות.
"הסבל הפלסטיני" הוזכר 11 פעמים בדוח האו"ם. זוועות 7/10? אף מילה
(צילום: AFP)
ההצהרה של אילנה היא "הפתעה" עבור אלסאלם - שלפחות רשמית - לא יודעה מראש על נוכחותה. במהלך דבריה של אילנה אלסאלם הקפידה לא להביט לעברה, והעדיפה להתרכז במסך המחשב שלפניה בפנים חתתומות. האווירה באולם, לעומת זאת, הייתה מתוחה, שכן גם אלו שסירבו לשמוע על זוועות חמאס לא יכלו להישאר אדישים.
"הם נגעו בי והתעללו בי מינית"
אילנה סיפרה בהרחבה על חוויותיה הקשות מיום הטבח ומהשבי בעזה, ומתחה ביקורת חריפה על האו"ם: "הדוח שלך עוסק באלימות נגד נשים - מדוע אין בו אזכור של חמאס? ב-7 באוקטובר פרצו מחבלים לקיבוץ שלנו - רצחו, חטפו, שרפו. הם נגעו בי והתעללו בי מינית. הוכיתי, פגעו בי ואחזו בי עד שהתעלפתי. התעוררתי חצי עירומה כאשר 7 מחבלים גוהרים מעליי, מבלי לדעת מה קרה לי באותם רגעים אבודים.
"עברתי ימים של כאב ואימה בשבי, ואפילו עכשיו תחושת חוסר האונים וההתעללות עדיין נמצאת שם. חזרתי עם ירך שבורה, לסת שבורה ונשמה פצועה. אנשים מסתכלים עליי וחושבים שאני חופשייה, אבל חופש אינו מתג שמדליקים ומכבים. טראומה אינה נעלמת כשמשחררים אותך. כל אזעקה, כל רקטה המשוגרת מאיראן מחזירה אותי לאותו הגהינום.
"ב-7 באוקטובר ובשבי נשים יהודיות נאנסו, עונו והושפלו. ואת, הדווחית המיוחדת, בחרת בשתיקה ובהכחשה. גברת אלסאלם, אמרת שלא היו ראיות לאלימות מינית ב-7 באוקטובר. אני עומדת כאן היום - לא כדוח, לא כסטטיסטיקה. אני הוכחה חיה לאלימות המינית של חמאס.אני עוד אישה ישראלית שהתחננה שלא יאנסו אותה - למה שתקת? בבקשה תסתכלי עליי. האם את מאמינה לנו עכשיו? האם תתנצלי?".
(צילום: אלעד גרשגורן)
בתום נאומה הנוקב ניכר כי אילנה רעדה בכל גופה, ולוותה מחוץ למבנה על-ידי מירב כשהיא נשענת עליה, בעוד שאנשי UN Watch מגוננים עליה. גם אשת הביטחון במליאה מיהרה להציע לה כסא ולוודא שהדרך פנויה.
אילנה אמרה ל-ynet בתום הדיון: "רים אלסאלם לא מנצלת את זכותה להגיב מיד. היא שוב מחמיאה לכוויית, רוסיה וקירגיסטן על ההתקדמות שלהם בנושא זכויות הנשים, מתרצת את היעדר ההתייחסות לאוקראינה בכך ש'הדוח קוצר באלף מילה' ומשתנקת".
אלסאלם הגיבה לבסוף וטענה כי "באשר לאלימות ב-7 באוקטובר נגד נשים ונערות ישראליות" - מבלי שהזכירה במפורש אלימות מינית - "אני מפנה אתכם להצהרה הפומבית באתר שלי. כבר שלוש שנים שאני מבקשת לדבר עם שורדי 7 באוקטובר ולבקר בישראל ועזה. ממשלת ישראל דחתה את פניותיי. אז אם הדוברת רוצה להפגש איתי, אני תמיד מוכנה". בסיום הדיון אלסאלם מיהרה לחמוק מהאולם בראש מורכן.
