יום שישי הקרוב, 8 במרץ 2024, הוא יום האישה הבינלאומי. בימים רגילים הייתי כותבת על ההתקדמות האדירה של נשים בכל תחומי החיים ב-120 השנים האחרונות, ועל הדרך הארוכה שעוד מחכה בפנינו עד לשוויון מלא בין המינים. לא הפעם.
בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" אני רוצה לכתוב על "יום האישה הישראלית". האישה הישראלית, שהוכיחה מאז יום ה- 7.10.23 שהיא לוחמת קשוחה ומנהיגה בשדה הקרב לא פחות מכל גבר (ולעיתים הרבה יותר). האישה הישראלית, ששימשה כתצפיתנית והתריעה שוב ושוב שחמאס עומד לצאת למתקפה ונענתה בביטול. האישה הישראלית, שהוכיחה יכולת התמודדות מדהימה לבדה "בשדה הקרב הביתי" מול ילדים רעבים, בית מלוכלך, מנהלים חסרי רגישות ועוד 101 גורמים. האישה הישראלית, שנאלצה לבדה להחזיק את העסק של בעלה המשרת במילואים ולפרנס את הבית. האישה הישראלית, שסבלה מאונס, התעללות, השפלה, הטלת מום ואינספור פגיעות אחרות. ואיתה, 19 הנשים הישראליות החטופות, שעדיין נמקות בשבי החמאס.
מבחינתי, היום, ולמעשה כל יום מאז 7.10.23, הוא "יום האישה הישראלית". כפי שמלחמות העולם הראשונה והשנייה, למרות כל הזוועות שחוללו, היוו גם "מפץ גדול" בכל הנוגע לזכויות נשים, כך מלחמת "חרבות ברזל" משנה ותשנה, לדעתי, לטובה את מצב הנשים בישראל.
חלק מרכזי מהשינוי בא לידי ביטוי כבר עתה ביחס לנשים לוחמות. שינוי זה, שהתחיל בפסק דין "אליס מילר" בשנות ה-90 (במסגרתו קבע בג"ץ כי אין הצדקה להבחין בין נשים לגברים בקבלה לקורס טיס בצה"ל) והתקדם בהדרגה לאורך השנים, נראה כי נעצר במידה מסוימת לפני המלחמה עם התגברות הביקורת על שירותן של נשים בתפקידי לוחמה (כגון מחקרים שפורסמו לפני המלחמה ו"הוכיחו" כי נשים לוחמות מחלישות את הצבא).
1 צפייה בגלריה
סא״ל ג׳, מפקדת בסיס 'עובדה' (בח"א 10)
סא״ל ג׳, מפקדת בסיס 'עובדה' (בח"א 10)
סא״ל ג׳, מפקדת הבסיס הראשונה בתולדות חיל האוויר
(צילום: דובר צה"ל )
אין חולק, כי מלחמת "חרבות ברזל" שינתה זאת, כאשר נשים ישראליות הוכיחו עצמן כלוחמות עזות וקרות רוח, המתפקדות ללא מורא תחת אש. ואגב, לא מדובר רק בחיילות. גם אזרחיות "רגילות", כמו רחל אדרי, הלא היא "רחל מאופקים", הוכיחו במלחמה את גבורתן, פיקחותן וקור רוחן. ואכן, רק בימים האחרונים התבשרנו, כי בפעם הראשונה מאז קום המדינה מונתה אישה כמפקדת בסיס חיל האוויר. אין לי ספק, כי בשנים הבאות נראה נשים משמשות גם בתפקיד אלופת פיקוד ואף אישה רמטכ"ל.
לטעמי, ולמרות הזמן הקצר יחסית, ניתן לראות את תחילת השינוי גם בשדה הפוליטי. כך, בשנת 2023 חלה ירידה מדאיגה בייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית, כאשר מספר חברות הכנסת ירד מ–35 ל–31 ומספר השרות ירד מ-9 ל-6. ואולם, על פי נתוני מיזם "5050", הקורא לשותפות ושוויון מגדרי, בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, עלה מספר הנשים שנבחרו למועצות הרשויות באופן משמעותי. כולי תקווה, כי בבחירות הכלליות הבאות יתפסו נשים את מקומן הטבעי, הן בכנסת והן בממשלה.
כעורכת דין לדיני משפחה, תמיד ידעתי שנשים ישראליות הן "פייטריות" אמיתיות. למרות נסיבות חיים קשות לעיתים, נשים ישראליות לא מהססות להיאבק על זכויותיהן, ונלחמות לא פעם כלביאות על ביטחון וזכויות ילדיהן. המלחמה הנוכחית רק הפכה עובדה זו לברורה לכולם.
לסיום, אצרף קולי ביום זה לשובם בשלום של כל החטופות והחטופים הנמקים בשבי חמאס. ההישגים שהשגנו ואלו שנשיג בעתיד חסרי ערך בלעדיהם.