4 צפייה בגלריה
יוליה זלוטסקי
יוליה זלוטסקי
יוליה בבית החולים, לפני שחרורה
היא נפצעה אנושות מרסיסי רקטה במבצע שומר החומות, ובמשך חודשיים תמימים הייתה מורדמת ומונשמת. לפני שלושה שבועות חלה התפנית המשמחת - יוליה זלוטסקי התעוררה והאור נכנס בחזרה לחייה ולחיי בתה היחידה. הדרך שעומדת לפניה עדיין ארוכה וקשה אבל היא מאמינה שתחזור למסלול.
חייה של יוליה בת ה-44 מחולון, אם יחידנית, עברו טלטלה ב-11 במאי במהלך מבצע שומר החומות ברצועת עזה. באותו לילה שיגר חמאס מטח רקטות לאזור המרכז. אחת מהן פגעה באוטובוס סמוך לביתה של יוליה. האוטובוס נשרף כליל ולבניינים ולכלי רכב בסביבה נגרם נזק.
יוליה, שהייתה באותן דקות סמוך למקום הפיצוץ, בדרכה לעבודתה בבית חולים סיעודי, נפגעה מרסיס גדול שחדר לירך השמאלית שלה. היא הייתה אחת מ-32 נפגעים באותו לילה. בעקבות פציעתה היא איבדה דם רב והובהלה במצב אנוש לבית החולים וולפסון בחולון.
4 צפייה בגלריה
האוטובוס שנפגע
האוטובוס שנפגע
האוטובוס שנפגע
(צילום: יאיר שגיא)
4 צפייה בגלריה
הרחוב שנפגע בחולון
הרחוב שנפגע בחולון
האוטובוס שנפגע
(צילום: אסף קמר)
היא אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ, עברה 13 ניתוחים מורכבים וטופלה על ידי מנהל יחידת הטראומה ד"ר אדם לי גולדשטיין, מנהל המחלקה לכירורגיה א' ד"ר מרדכי שמעונוב, ד"ר יעקב פרנד, מנהל יחידת הפלסטיקה, ד"ר ליאור לייבו, רופא בכיר ביחידת הפלסטיקה ומנהלת המחלקה לכירורגיה ב' ד"ר קטי דיין. בשל מצבה נאלצו הרופאים לקטוע את רגלה השמאלית כמעט במלואה.
לפני כשלושה שבועות, לאחר כחודשיים שבהם הייתה מורדמת ומונשמת, ניתקו הרופאים את יוליה מהמכשירים והיא התעוררה, חזרה לנשום בכוחות עצמה והתאוששה מיום ליום.
4 צפייה בגלריה
יירוטים של כיפת ברזל מעל רמלה
יירוטים של כיפת ברזל מעל רמלה
יירוטים של כיפת ברזל מעל חולון במהלך "שומר החומות"
(צילום: ירון שלום)
בכל אותם ימים קשים שבהם שכבה ללא הכרה ניצבה לצידה בתה סוזנה (26) שאיתה עלתה יוליה לישראל מהעיר חרקוב באוקראינה בעת שהייתה תינוקת. "הרופאים בהתחלה לא נתנו לה סיכוי לחיות, אמרו לנו שאלה שעותיה האחרונות", סיפרה אתמול הבת סוזנה. "לא האמנתי שהיא תחיה והנה כעת היא סוף-סוף מחייכת ושמחה. האושר חזר לה לחיים".
אתמול שוחררה יוליה מבית החולים לביתה והועברה לתקופת אשפוז נוספת, הפעם בבית חולים שיקומי, שם צפוי לה טיפול ארוך. היא תצויד בפרוטזה ותישאר שם עד שתלמד להסתדר בכוחות עצמה, להיות מה שהייתה פעם, או לפחות כמעט. "עכשיו יש לה תקווה, היא תוכל ללכת ולעשות את כל מה שהיא תרצה והכל הודות לצוות הרפואי כאן. אם לא הם היא לא הייתה שורדת", אמרה הבת סוזנה.
יוליה סיכמה: "לא האמנתי שאגיע ליום שבו אני משוחררת מבית החולים. ברור לי שיש עוד דרך ארוכה, אבל אני מלאת תקווה. מה שמחזיק אותי זה הסיכוי שאצליח ללכת בכוחות עצמי באמצעות פרוטזה. אני חזקה והרצון להמשיך בחיים הוא שמחזיק אותי".