ביום ראשון הדהדה קריאתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג לעצור את הניסיון לחוקק שינוי יסודי בשיטת המשטר בישראל ברוב הקואליציוני בלבד, והדהדו גם דבריו על כך ששינוי כה עמוק צריך להיעשות בהסכמה רחבה. מכלול חלקי הרפורמה שמציעה הקואליציה אכן מעלה חשש עמוק לפגיעה ביסודותיה הדמוקרטיים של ישראל, ויש להבטיח שלא יתקבלו ולא יפגעו בחשיבות העליונה של רשות שופטת מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה. כפי שציין הנשיא, תנאי הכרחי לכל שינוי הינו חקיקה של "חוק יסוד: החקיקה". אף שהוא לא נכנס לפרטים והציג עקרונות כלליים בלבד, אנו סבורים כי הצעת הפשרה שלו לוקה בחסר בכמה היבטים קריטיים. כל עוד שאין בטוחות להיבטים אלה – המאבק במהפכה המשטרית חייב להימשך ואף להתעצם.
ראשית, אין בהצעת הפשרה כל התייחסות לתנאי המינימום הנדרשים במשטר דמוקרטי בכל הקשור להגנה על זכויות הפרט. לצד "חוק יסוד: החקיקה", שיקבע את הפרוצדורה לחקיקת חוקי יסוד, יש לעמוד על כך שיחוקק חוק יסוד שמעגן את זכויות הפרט.
שנית, לפי הצעת הנשיא, חוקי יסוד יחוסנו מביקורת שיפוטית אם יתקבלו בפרוצדורה מסוימת שתיקבע בעתיד. אולם, בייחוד בהיעדר חקיקת יסוד המעגנת את זכויות האדם, ניתן יהיה לפגוע בזכויות יסוד באמצעות חקיקת חוק ספציפי וכך לחסנו מביקורת שיפוטית. בתנאים אלה, לא ניתן לקבל הסדר המחסן חוקי יסוד לחלוטין מביקורת שיפוטית.
פרופ' אליאב ליבליךפרופ' אליאב ליבליך
שלישית, במתווה הנשיא מוצע לקבוע ב"חוק יסוד: החקיקה" מנגנון התגברות על פסק דין שיכול לקבוע שחוק בטל "באמצעות רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה". אולם מעבר לקושי הכללי שבפסקת התגברות, אין בהצעה כל מגבלה על הזכויות שעליהן ניתן להתגבר. יודגש: ישנן זכויות יסוד שלא ניתן להתגבר עליהן במשטר דמוקרטי גם בהחלטת רוב. כמו כן, ישנם כללי משחק, ובראש ובראשונה בחירות שוות וחופשיות, שעליהם לא ניתן להתגבר.
רביעית, הצעת הנשיא להרכב הוועדה לבחירת שופטים לא מסירה את החשש העולה מהרפורמה. בפרט, הצעה ל"שוויון בין הרשויות" עלולה להותיר בפועל את השליטה במינויים בידי הקואליציה, שכן נציגיה, מטבע הדברים, יצטרפו לנציגי הממשלה. לכן, עיקרון יסוד לכל הרכב של הוועדה לבחירת שופטים חייב להיות כזה שלא יהיה בו רוב מוחלט לקואליציה, או לחלופין, שיידרש רוב מיוחד לבחירת שופטים כך שהקואליציה לא תוכל למנותם לבדה.
ד"ר רונית לוין-שנורד"ר רונית לוין-שנור
חמישית, הנשיא מציע שהפרטים של כלל השינויים יתקבלו בהסכמה רחבה, אך לא מתווה עקרונות הליכיים להסכמה כזו באופן המבטיח ייצוג למיעוטים. זאת ועוד, חשוב במיוחד בעת הזו להקפיד על הליך שקול, יסודי וענייני, וכי כל שינוי שהליך כזה יניב יחול מהכנסת הבאה בלבד.
מתווה הנשיא מקבל כנקודות מוצא רבות מהנחות היסוד המסוכנות הטמונות ברפורמה שהקואליציה מבקשת להעביר, וכל הליך הידברות חייב יהיה לתת עליהן את הדעת ולתת להן מענה. מתגובות נציגי הקואליציה – שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן – ניתן להתרשם שהם מדברים בשני קולות. לכאורה מפגינים נכונות להידברות, אולם לא מתכוונים לעצור. כבר ראינו שהקואליציה אינה בוחלת בדבר, ושום דבר לא ימנע ממנה להעביר חקיקת בזק. אפילו באישון לילה. אסור לוותר עד שתובטח מגילת הזכויות המלאה, עצמאות הכנסת ובתי המשפט.
  • פרופ' אליאב ליבליך מאוניברסיטת תל אביב וד"ר רונית לוין-שנור מאוניברסיטת רייכמן. חברים בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il