הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הכרה בסומלילנד כמדינה עצמאית נתפסת כאירוע היסטורי ומשנה מציאות במדינה הקטנה שבקרן אפריקה, אך בצל החגיגות בבירה הרגייסה, נראה כי בארצות הברית לא מאוד מרוצים מהמהלך. "האם מישהו יודע מה זה באמת סומלילנד?", תהה הלילה (בין שישי לשבת) הנשיא דונלד טראמפ בריאיון טלפוני ל"ניו יורק פוסט", וציין כי אינו מוכן להכיר בריבונותה של הישות המדינית שמבקשת להתנתק מסומליה. "זה ייבחן".
החגיגות בבירה הרגייסה: המונים ברחובות ודגלי ישראל
3 צפייה בגלריה
נתניהו, טראמפ, ונשיא סומלילנד עבדאללה
(צילום: חיים גולדסרג פלאש90, REUTERS/Monicah Mwangi/File Photo, AP Photo/Alex Brando)
בשיחה עם ה"ניו יורק פוסט", הבהיר טראמפ כי אינו ממהר להמשיך את הצעד של ישראל ולהכיר בסומלילנד, שמצידה כבר הודיעה על כוונתה להצטרף להסכמי אברהם - שאותם הוביל הנשיא במהלך כהונתו הראשונה בבית הלבן - ושבהם הוא נוהג להתגאות. "הכול נבחן, נלמד את הנושא. אני לומד המון דברים ותמיד לוקח החלטות שמתבררות כנכונות", הוסיף.
לפי העיתון האמריקני, טראמפ לא התרגש מההכרזה הישראלית על ההכרה. הריאון התקיים בזמן שהנשיא שוהה במגרש הגולף שבבעלותו, בפאלם ביץ' שבפלורידה, והוא נשמע שואל בקול רם: "מישהו יודע מה זה סומלילנד, באמת?". לפי העיתון, כשטראמפ נשאל על הצעה שהעלתה סומלילנד להקים בסיס ימי אמריקני בשטחה - לא רחוק מתימן - הוא אמר: "ביג דיל".
לארה"ב, כמו לישראל, יש עניין עצום בסומלילנד, בזכות החוף הארוך שלה והמיקום האסטרטגי שלה בקרן אפריקה - לא רחוק מתימן. אחת הסיבות שישראל מגלה עניין רב בסומלילנד הוא הקרבה שלה לאזורים שבשליטת החות'ים בתימן – שגם עם סיום המלחמה בעזה והפסקת האש מולם, מהווים איום משמעותי על נתיבי השיט באזור. חיזוק הקשרים של ישראל עם סומלילנד מהווה מעין "מכפיל כוח" במאבק נגד החות'ים.
סומלילנד שוכנת ליד מצרי באב אל-מנדב, נתיב שיט חשוב לכלכלה העולמית. בצל העימות בין ישראל לחות'ים בעקבות המלחמה ברצועת עזה, וברקע המבצע האמריקני נגד החות'ים השנה, הפך האזור הימי הסמוך לתימן למלכודת עבור כלי שיט, ושלוחי איראן הצליחו לפגוע בסחר העולמי, שכ-12% ממנו עוברים באזור. נמל ברברה שבסומלילנד שוכן כ-250 ק"מ בלבד מדרום לתימן - ולנוכחות בו משמעות רבה מהבחינה הזו.
שר ההסברה הסומלי, דאוד אויס, אמר הבוקר לאל-חדת' הסעודי: "ננקוט צעדים דיפלומטיים נגד ההכרה הישראלית בסומלילנד. אנחנו רוצים להבטיח שלום ויציבות באזור. הדלת לדיאלוג בין הסומליים פתוחה תמיד. לעולם לא נקבל את חלוקת סומליה, אחדותה של סומליה לא ניתנת למשא ומתן. אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית לתמוך באחדות סומליה". שגריר סומליה בקהיר, עלי עבדי אוארי, ביקש "כינוס חירום של הליגה הערבית כדי לדחות את הכרתה של ישראל בסומלילנד".
הכרה הדדית, זעם טורקי
ההודעה הישראלית על הכרה בסומלילנד נתפסת כהיסטורית בישות המדינית שבה מתגוררים כ-6 מיליון בני אדם, רובם מוסלמים, ובתגובה למהלך הישראלי - גם סומלילנד הכירה בישראל. חגיגות עם זיקוקים תועדו אתמול בבירה הרגייסה אחרי ההכרזה, שם גם הוקרן על מבנה דגל ענק של ישראל. עד ישראל, נדגיש, אף מדינה שחברה באו"ם לא הכירה בסומלילנד כמדינה עצמאית - כך שישראל הופכת לראשונה שעושה זאת. אומנם טיוואן כבר הכירה בסומלילנד, אך היא אינה חברה באומות המאוחדות.
סומליה, שרואה בסומלילנד חלק משטחה, מיהרה לגנות אתמול ההכרה הישראלית – בהודעה משותפת עם שרי החוץ של טורקיה, מצרים וג'יבוטי. שרי החוץ של ארבע המדינות מסרו כי הם דוחים ומגנים את ההכרה בסומלילנד, והדגישו את "תמיכתם באחדות, בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של סומליה". בהמשך גם סעודיה הצטרפה לגינויים, שמסרה כי ריאד תומכת "בריבונות, באחדות, ובשלמות סומליה", ולאחר מכן נמסר גם גינוי מצד האיחוד האפריקני.
עבור טורקיה ההכרזה מהווה מעין "אצבע בעין" מצד ישראל, כשברקע ממילא המתיחות ההולכת וגוברת מול ארצו של רג'פ טאיפ ארדואן, והחשש שתהפוך מיריבה עוינת לאויבת של ממש. טורקיה מנהלת קשרים ענפים עם סומליה, מדינה שנחרבה בעשרות שנות מלחמת אזרחים, ומספקת לשלטון שם סיוע צבאי וכלכלי, באופן שמבטיח לה גם נוכחות בקרן אפריקה, בכלל זאת נוכחות ימית.
משרד החוץ הטורקי פרסם בהמשך גינוי משלו להכרה הישראלית בסומלילנד, וטען כי מדובר ב"התערבות ברורה" בענייניה הפנימיים של סומליה. "זו עוד דוגמה לפעולות הלא-חוקיות של ממשלת נתניהו שנועדו לערער את היציבות האזורים והגלובלית", טענו באנקרה, ושבו והאשימו את ישראל בקידום "מדיניות של התרחבות".
הבוקר גם קטאר גינתה את המהלך הישראלי, וממשרד החוץ שלה נמסר: "צעד זה מהווה תקדים מסוכן ופעולה חד-צדדית הסותרת את עקרונות המשפט הבינלאומי ופוגעת בריבונות, באחדות ובשלמות הטריטוריאלית של סומליה". עוד אמרו הקטארים כי על ישראל "להכיר במדינת פלסטין, שזכותה להקים את מדינתה העצמאית בשטחה הלאומי, מוכרת פה אחד על ידי הקהילה הבינלאומית".
כך או כך, בסומלילנד רואים במהלך כברכה, וגורם חדשותי מהישות המדינית אמר אתמול ל-ynet כי מבחינה פוליטית, גם מפלגות השלטון וגם מפלגות האופוזיציה המקומיות קיבלו בברכה את ההכרה הישראלית. "ברמה העממית, חגיגות מתקיימות ברחבי המדינה", הוא אמר אמש.
סין בוחשת באפריקה, בארה"ב חלוקים
נשיא סומלילנד, עבד א-רחמאן מוחמד עבדאללה, חשף במאי האחרון בפני "הגרדיאן" הבריטי כי בכירים אמריקנים, שבהם אנשי צבא וגם הבכיר בקרן אפריקה, בריאן קשמין, ביקרו במדינה. עבדאללה אמר אז כי "ההכרה בסומלילנד היא לא שאלה של אם אלא מתי - ומי יוביל את המהלך".
לפי העיתון הבריטי, הבסיס האמריקני Camp Lemonnier, שממוקם בג'יבוטי, הוא "אתר מפתח", וארה"ב חוששת מהשפעה הולכת וגוברת של סין באזור בעקבות הקשרים המתחזקים של בייג'ינג עם אפריקה. עם זאת, על פניו נראה כי טראמפ לא ממהר לפי שעה להביע מחויבות לסומלילנד, ולכל הפחות לבלום פומבית את השאיפה הסינית באזור. על ההצעה להקים בסיס ימי אמריקני בשטח סומלילנד אמר כאמור: "ביג דיל".
3 צפייה בגלריה
קרבות השפעה על קרן אפריקה. נשיא סין שי ונשיא ארה"ב טראמפ
(צילום: EVELYN HOCKSTEIN \ REUTERS)
ב"פרויקט 2025" שניסחו מנהיגי התנועה השמרנית בארה"ב כמעין מסמך עבודה עבור כהונתו השנייה של הנשיא טראמפ - ממנו הוא התנער בעבר - צוין בין היתר כי הכרה בסומלילנד עשויה לסייע ל"מעמדה המידרדר של ארה"ב בג'יבוטי".
באוגוסט האחרון, הסנטור הרפובליקני טד קרוז אף פנה לטראמפ בבקשה להכיר בסומלילנד, משום שהיא הביעה את תמיכתה בהסכמי אברהם ובגלל יחסיה עם ישראל. עם זאת בממשל חלוקים לגבי הנושא, יש שחוששים שמהלך כזה עלול לסכן את שיתוף הפעולה עם סומליה, שרואה בסומלילנד כחלק משטחה.
מעורבות המוסד, והאפשרות לקליטת עזתים
סומלילנד הוזכרה לאחרונה כיעד אפשרי לקליטת עזתים, במסגרת מדיניות "ההגירה מרצון" של ישראל, בהשראת דבריו של טראמפ בפגישה הראשונה שערך עם נתניהו בכהונתו הנוכחית, וגורמים בה אף אמרו כי הם מוכנים לקבל "מיליון עזתים" – אם כי לא באופן רשמי, וכעת האפשרות הזו ככל הנראה כבר אינה על הפרק.
להכרזה אתמול על הכרה בסומלילנד קדמה פעילות של המוסד, שאמון על קיום יחסים מאחורי הקלעים עם מדינות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים עימן. המוסד פעל שם במשך שנים רבות, והפעילות שכללה קשר אישי בין ראשי המוסד לבכירים בסומלילנד יצרה את הבסיס להסכמי ההכרה. התקווה בישראל היא שההסכם, שמתואר כאמור ככזה שנעשה "ברוח הסכמי אברהם", ייתן רוח גבית למדינות נוספות – וייצר פלטפורמה שהיא חלק מרצף של מדינות במזרח התיכון שמקיימות יחסים אסטרטגיים עם ישראל.
ההכרה ההדדית הגיעה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים וחשאיים בין הצדדים, שאותם ריכז שר החוץ גדעון סער. המפגש הראשון והקשר שנוצר והניע את המהלך היה בין סער לפמליית נשיא סומלילנד בחודש אפריל – במדינה שלישית – ומאז היו ביקורים הדדיים בין בכירים בשתי המדינות בהובלת משרד החוץ.
ההודעה על ההכרזה פורסמה על-ידי לשכת הממשלה עוד לפני שנתניהו התייחס לראשונה לפיגוע הקשה באזור העמק, שבו נרצחו שני בני אדם – ורק כרבע שעה לאחר מכן פרסם ראש הממשלה הודעת תנחומים לקורבנות, שבה אמר: "אף שהיו סיכולים רבים נגד הטרור בשנה האחרונה, לצערנו אנו חווים מעת לעת פיגועים רצחניים".
נתניהו משוחח בטלפון עם נשיא סומלילנד
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
בהודעת נתניהו נמסר כי ראש הממשלה, שר החוץ גדעון סער ונשיא סומלילנד חתמו על הכרזה משותפת והדדית. "הכרזה זו היא ברוח הסכמי אברהם שנחתמו ביוזמת הנשיא טראמפ. ראש הממשלה בירך את נשיא סומלילנד, שיבח את מנהיגותו ומחויבותו לפעול לביטחון, יציבות ושלום. ראש הממשלה הזמין את הנשיא לקיים ביקור רשמי בישראל".
עוד נמסר כי "הנשיא הודה לראש הממשלה נתניהו על הכרזתו ההיסטורית והביע הערכה רבה על מאמציו הגדולים של ראש הממשלה במלחמה בטרור ובהשגת שלום אזורי. ראש הממשלה מודה לשר החוץ גדעון סער, לראש המוסד דוד ברנע ולמוסד על תרומתם לקידום ההכרה בין המדינות ומאחל לעם בסומלילנד הצלחה, שגשוג וחופש". מדינת ישראל, נמסר עוד, "מתוכננת להרחיב באופן מיידי את יחסיה עם רפובליקת סומלילנד בשיתוף פעולה נרחב בתחומי חקלאות, בריאות, טכנולוגיה וכלכלה".
סומלילנד הוא שמו של חבל ארץ שהתפצל מסומליה בשנת 1991, בצל מלחמת האזרחים שהפכה את המדינה הזו למדינה כושלת, וסומלילנד מתפקדת מאז דה-פקטו כמדינה ריבונית, אך לא מוכרת על-ידי הקהילה הבינלאומית – עד כה רק טייוואן, שלא חברה באו"ם, ניהלה מולה קשרים דיפלומטיים.
גם אתיופיה מנהלת עם סומלילנד קשרים מסחריים ודיפלומטיים, אבל לא הכירה בה רשמית. בסומלילנד, שאוכלוסייתה מוסלמית, מתגוררים כאמור כשישה מיליון בני אדם. סומליה מחשיבה את השטח כחלק מהמדינה, בעוד שנשיא סומלילנד עבדאללה, הגדיר את ההכרה הבינלאומית בעצמאותה כ"נושא בעדיפות עליונה".
מבחינת ישראל זו הכרה במציאות קיימת: סומלילנד מתפקדת בפועל כישות מדינתית יותר מ-30 שנה ומאופיינת בשלטון אזרחי, מוסדות נבחרים, ביטחון יחסי, וחילופי שלטון שלווים. על פי גורמים יודעי דבר בישראל, המהלך יעודד את היציבות האזורית - באזור שמאופיין בחוסר יציבות, סומלילנד מהווה גורם מייצב והכרה בה מחזקת תמריצים לממשל אחראי ולשלום. "אין בהכרה התרסה, אלא הזדמנות להגברת היציבות", אמרו בישראל.
