דוח מבקר המדינה שפורסם בחודש האחרון מתח ביקורת קשה על המשטרה ועל הייעוץ המשפטי לממשלה בכל הקשור להפעלת רוגלות בחקירות רגישות. הדוח חשף רשלנות, הזנחה והיעדר חקיקה בשימוש באחד האמצעים הפולשניים ביותר בחדירה לפרטיות של כל אחד מאיתנו, אך הוא נבלע בתוך הכאוס השורר במדינה - ונשכח.
בן גביר מגיב לפסק הדין של רינת סבן
(צילום: גיל יוחנן)
משהתגלה שהשימוש ברוגלות לא שינה דבר מהותי בניהול חקירת נתניהו, זנחו הכול את הדחיפות בהסדרה ובחקיקה של השימוש בו, למרות שהסדרת הנושא חשובה: מדובר בכלי יעיל מאוד למעקב ולפענוח של פשעים חמורים, והדבר נכון ביתר שאת במגזר הערבי.
ישנם ראשי ארגוני פשע שלו ידעו שמפעילים נגדם רוגלות, היו אולי חושבים פעמיים, אך כמו כל עניין חשוב במדינה וביתר שאת במשטרה - הכול טבול בפוליטיקה. הצעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מלפני שנתיים, להתקין חוק רוגלות על פי הצעה שהוכנה במשרדה, נתקלה במחסום פוליטי של הקואליציה לאחר ששר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי סירבו שהשימוש ברוגלות יונהג לצורך פענוח מעשי שחיתות שלטונית חמורה.
גם מריבה פנים-קואליציונית בין יושב ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לבין יו"ר הוועדה לביטחון פנים צביקה פוגל (עוצמה יהודית) בשאלה מי יקדם את החקיקה הקפיאה את קידומה. התוצאה: המשטרה, ובראשה השר בן גביר, מעלה את התירוץ הזה על ראש שמחתה, כהצדקה מרכזית להיעדר אכיפת הפשיעה במגזר הערבי.
גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק טוענים שהקואליציה מעדיפה להתמקד בחקיקת השינויים המשטריים. משטרה עם יסודות רעועים, הנתונה ללחצים פוליטיים כבדים, שבה קצינים מצטיינים נפגעים ונפלטים מהמערכת משיקולים זרים, משדרת חולשה. כך מאבדת המשטרה את היסודות החשובים ביותר למלחמה בפשיעה החמורה.
גם אחרי הפסיקה של המחוזי בפרשת אי-קידומה של קצינת מחלקת החקירות רינת סבן, היה מצופה מהשר בן גביר - בעצמו עורך דין שהגן על לקוחות בתיקים רבים - להרכין ראש, לכבד את הפסיקה ולחתום על מינויה של סבן. כך גם לשחרר את המעצור שלו מקידום המיועדת לשמש כראש מדור חקירות במשטרה, רותי האוסליך - קצינה ותיקה ומצטיינת שנבחרה על-ידי המפכ"ל דני לוי וסגל הפיקוד במשטרה לשמש באחד התפקידים הרגישים ביותר בארגון: החקירות הרגישות ביותר של נבחרי ציבור, שופטים, עיתונאים ועורכי דין, וחקירות שעוסקות בהתבטאויות ברשת.
חרף כל אלה, התנהלות השר בן גביר מצביעה על כך שהוא שבוי בקונספציה שלפיה בג"ץ לא יעז להורות על העברתו מתפקידו לפני הבחירות. ייתכן שבן גביר שואב עידוד מכך שהיועצת המשפטית לממשלה ניסתה להגיע עימו להסכמות - שבינתיים קרסו - או מקווה ששופטי בג"ץ, בעיקר השמרנים מביניהם, יחששו מעימות עם הממשלה לפני הבחירות. בן גביר אף הגיש היום בקשה לפסילתו של השופט חאלד כבוב, בטענה שב-2021 הגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד בנו, עו״ד ווליד כבוב. בבקשתו נטען כי עקב הגשת התלונה נגד הבן, "אין זה מתקבל על הדעת שהשופט כבוב ידון כעת בהדחתו של השר".
הופעתו הזועקת של מפכ"ל המשטרה לשעבר יעקב שבתאי ב"עובדה", שבה העיד על התנהלות השר בן גביר מולו, היא קדימון ככל הנראה למה שנשמע מהמפכ״ל הנוכחי דני לוי בעתיד. בינתיים הציבור חוזה בקצינות משטרה אמיצות המעיזות להתייצב לבדן מול השר ולהגן על הארגון שבו הן עובדות, לעומת המסר של בן גביר לשוטרים: אני מנהל את המשטרה, לא המפקדים שלכם. אם תפעלו בהתאם להוראות המפכ"ל וסגל הפיקוד, אך לא לרוחי - לא תתקדמו. לא המקצועיות שלכם נבחנת, אלא הנאמנות.
לבן גביר יש נקודת עיוורון משמעותית - פסיקת בג"ץ ב"חוק בן גביר" מלמדת שכל שופטי בית המשפט העליון, ליברלים ושמרנים כאחד, מחזיקים בדעה שלפיה התערבות פוליטית בחקירות ודיכוי פוליטי של מחאות נגד השלטון הם סממנים מרכזיים של מדינה רודנית. נעם סולברג עצמו, סגן נשיא בית המשפט והשופט השמרני הדומיננטי בעליון, הזהיר מפני הכוח המשחית של סמכות המינויים החריגה של בן גביר.
ההערכה היא שלמרות התיוגים השטחיים, השופטים לא יאפשרו לישראל להידרדר במשמרת שלהם. גם איומים במשבר חוקתי, שכבר הפכו לרע הכרחי שבמסגרתו הם מתפקדים, לא יגרמו להם להפנות עורף לערכים הבסיסיים ביותר של שלטון החוק - גם לא לקראת בחירות. לכן ההערכה הרווחת היא שאם לא תהיה קריאה לפטר את בן גביר, בוודאי תהיה קריאה להעבירו לתפקיד שמרכזו אינו אכיפת חוק.
השופטים יושבים בתוך עמם. ההבנה הציבורית העמוקה שהתגבשה שלפיה משטרת ישראל, תחת שלטונו של השר בן גביר, נמצאת בעיצומו של תהליך הידרדרות מבהיל, וההרגשה הרווחת שלפיה מעולם מצב הביטחון האישי במדינה לא היה רע יותר, תעמוד לנגד עיני השופטים, שיתקשו להסתתר מאחורי טיעון שאינם עוסקים בפיטורים או שיבוצים של שרים.
הסימנים המעידים, ובהם הוצאת הצו על תנאי והרחבת הרכב בג"ץ בדיון הפיטורים לתשעה שופטים, מלמדים על כך שבית המשפט נערך לדיון תקדימי. הקונספציה של בן גביר בהחלט עלולה להתנפץ בקרוב.
