פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה, מומחה לדמוגרפיה של הקהילות היהודיות בעולם באוניברסיטה העברית, התייחס בריאיון לאולפן ynet לנתון המדאיג שלפיו קצב גידול האוכלוסייה בישראל נבלם, והוא הנמוך ביותר מאז קום המדינה. לדבריו, "לדאבוני, הרבה מאוד שואלים אם זאת מדינת ישראל שעליה חלמנו, אם זה המקום שמתאים לי ולמשפחתי כדי להתחיל חיים חדשים. פה צריכים לעשות חשבון נפש עמוק על מה שמתרחש כאן בכל מיני תהליכים".
הריאיון עם פרופ' פרגולה
(צילום: מיקי שמידט)
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם אתמול (רביעי) את הניתוח שחשף שיא נמוך בגידול האוכלוסייה. מאז 1950 עמד קצב גידול האוכלוסייה על 1.5% בשנה לפחות (מלבד שנתיים שבהן היה הקצב נמוך רק במעט), אך השנה החוקרים מעריכים שהאוכלוסייה בישראל גדלה בפחות מאחוז: 0.9%. המספר הנמוך הוא תולדה של עלייה במספר הפטירות, ירידה מתמשכת בפריון וגם עלייה במספרי העוזבים את הארץ בהשוואה למספר העולים.
פרופ' דלה-פרגולה אמר: "הנתון הוא מאוד נמוך בתקן הישראלי. במדינות רבות קצב הגידול עומד על אפס או ממש מתחת לאפס, ולכן אנחנו עכשיו באמצע ולא ממש בקצה. כתופעה בעייתית בעיניי הייתי מציין את מאזן ההגירה השלילי של מדינת ישראל. כאן באמת יש לשאול את השאלה מה אנחנו מצפים לעתיד, מה יהיה מאזן ההגירות הכולל של מדינת ישראל, כלומר תנועות של תושבים פנימה והחוצה. כל הדבר הזה מתבשל למאזן נטו של כ-30 אלף בני אדם".

יש מי שטוען שהתנועה הזאת לפעמים מביאה התפתחויות חיוביות, כמו למשל כאלה שרוכשים השכלה במקום אחר וחוזרים לכאן. בנוסף, מאז שהתחילה מלחמת רוסיה-אוקראינה אנחנו רואים תופעה של אנשים שהגיעו לכאן באופן זמני ואז עזבו.
"זה נכון. אבל אם אני מסתכל אחורה, ב-100 השנים האחרונות זה קרה רק ארבע פעמים. בדרך כלל זה סימן או סממן של איזשהו גורם משברי. הגורם המשברי בארץ זה כמובן בכך שיש לנו לצערנו מלחמה שטרם הוכרז ממש על סיומה. הדבר השני הוא הכלכלה שבדרך כלל היא המנוע המרכזי בתנועות הגירה, גם החוצה וגם פנימה. המדדים הכלכליים הישראליים הם לא כל כך רעים, אבל יש אי-ודאות".
המומחה לדמוגרפיה הוסיף: "אחרי עשרות שנים, השנה אפשר לראות שיש צמצום מאוד דרמטי בעלייה לישראל, בעיקר מרוסיה וקצת מאוקראינה. העלייה ממדינות המערב טיפה גדלה, אבל היא מזערית בכל מקרה, אז פחות עולים עכשיו. הגורם הכלכלי הרבה יותר חזק בקבלת החלטות של יהודים בחו"ל ובני משפחה שלהם אם לבוא או לבוא, כי לבוא הנה זה קצת הרפתקה".








